על אף שמרבית האנשים במילניום השלישי מעדיפים להביט במציאות דרך הפילטר של מסך HD ולא בגובה העיניים ולמרות שיציאה לבילוי משפחתי מתמקדת בעיקר בקניות ובאוכל ולא בסיורים בחיק הטבע, בשנים האחרונות בכל העולם הפופולריות של רכבי הפנאי נמצאת בנסיקה מטורפת שעלולה לגרום למסתכל מרחוק לחשוב
שכולם כאן על פני כדור הארץ עסוקים כל העת במסעות הרפתקניים לגילוי יבשות או לפחות בטיולי אקסטרים אתגריים.
עם זאת, למרות ההיצע הכמעט אין סופי של רכבי פנאי, קרוסאוברים, ג'פונים או איך שלא תרצו לקרוא להם, במציאות של 2016 רק חלק קטן מהדגמים מציע את החבילה המלאה בדמות רכב כפול הנעה חסון שיוכל באמת לקחת אתכם לכבוש כל פיסטין נידח בשטח והרוב מסתפקים בחליפה מלאת פוזה הכוללת ישיבה על הגובה, עיצוב אגרסיבי ולא הרבה תוכן ממשי שמסתכם לרוב ביכולת תיאורטית לרדת לשבילי עפר כבושים היטב מבלי לשפשף את הגחון.
יש גם כאלה שמנסים לרכב על הטרנד האופנתי מבלי לשנות באמת את מחלפותיהם, או לעלות על עקבים גבוהים ומסתפקים בניחוחות פנאי בדמות סט איפור שמעניק נגיעות של הז'אנר לדגמים מוכרים.
עוד ב-TheCar:
מבחן השוואתי: מאזדה 2 מול אופל קורסה, יונדאי i20 וסקודה פאביה
סקודה ראפיד ספייסבק בישראל
יונדאי נכנסת לשוק הקרוסאוברים הקטנים
מתרשמים
הסקאוט של סקודה שנחתה בארץ לפני מספר חודשים מעניקה בדיוק פרשנות שכזו לגרסת הספייסבק בתצורת האצ'בק למשפחתית הקטנה של המותג, הראפיד.
אמנם לא מדובר במכונית יפהפיה במובן הקלאסי של המילה או בכזו המציגה חיטובים מסובבי ראשים, אבל הסקאוט היא ללא ספק הגרסה הנאה ביותר של משפחת הראפיד ובניגוד לגרסת הסדאן היא מציגה פרופורציות טובות וחבילת איפור הכוללת יציבה גבוהה ב-1.5 ס"מ, חישוקי 16' קלים עם צמיגים בחתך ספורטיבי, חיפויי גלגלים מושחרים על הכנפיים ופגושים אגרסיביים הכוללים פלסטיק כסוף דמוי מגן גחון בחלקם התחתון, שביחד מקפיצים, במיוחד בירוק הייחודי של רכב המבחן, את הנוכחות של הסקאוט מעבר לאפרוריות הליסינג המשמימה.
תא הנוסעים דומה עד זהה לזה של שאר הגרסאות של המשפחה והוא מציג פריסה מוצלחת ועיצוב שמרני ומכובד.
המראה משכנע אך מבט מקרוב חושף איכות החומרים פשוטה למדי. עם זאת, שדרוג האבזור הכולל בגרסה זו בקרת אקלים דיגיטלית (חד אזורית), מערכת מולטימדיה מקורית (עם מסך קטן) עיטורי אלומיניום מוברש לרוחבו של הדשבורד והגה עור קטן ומזמין בהחלט מעניקים תחושה טובה ולא ספרטנית.
תנאי המחיה בחלק הקדמי של הקבינה טובים ועל אף שהמושבים לא מפנקים במיוחד בהחלט ניתן להעביר על סיפונה של הסקאוט קילומטרים רבים מבלי לשמוע תלונות מכיוון הגב התחתון.
מאחור יש מרווח נדיב לשני נוסעים ותחושה אוורירית למדי, אך כשמכניסים למשוואה נוסע שלישי העניין הופך לצפוף. תא המטען שימושי למדי ומציע נפח של 386 ליטרים – מכובד גם ביחס לגרסאות האצ'בק של משפחתיות בגודל מלא.
בתא המנוע אנו פוגשים את מנוע ה-1.2 המוגדש המוכר מאוד של קונצרן פולקסווגן המשודך לתיבת הילוכים כפולת מצמדים שזכתה בשנים האחרונות להרבה פרסום, לא תמיד לטובה, עם 7 יחסי העברה. עם זאת, מדובר בגרסת מופחתת הספק המסתפקת ב-90 במקום ב-110 כ"ס ובמומנט של 16.3 קג"מ במקום 17.8.
נוהגים
למי שמחפש רכב עם ישיבה "על הגובה" אין מה לחפש כאן ומי שלא הבין את זה באולם התצוגה יגלה מהר מאוד שהוא לא זוכה לאותו כבוד "מורם מהעם" האופייני למשתמשי רכבי פנאי בשרשרת המזון על כבישי הארץ המובטחת.
אחרי שמפנימים שזה "לא ג'יפ" מתגלה מכונית נעימה למדי לשימוש. בעיר הסקאוט מציגה קצב התקדמות זריז ותחושה קלילה האופיינית לתיבה מרובת ההילוכים של הקונצרן.
עם זאת, לא בטוח שאנחנו אוהבים את מערכת הסטארט אנד סטופ שיחד עם פעולה טיפה מחוספסת במהירות זחילה של הגיר עשויה לעצבן אנשים רגישים עם עצבים רופפים בפקקים.
מחוץ לעיר קצב התנועה ממשיך להיות משכנע והסקאוט מעניקה תחושה בטוחה גם בשיוטים במהירויות גבוהות, אך לגרסה זו של מנוע ה-TSI חסר מחץ ואת אותו ערך מוסף שמציעים מנועי טורבו מודרניים. הדבר מורגש במיוחד בעת נסיעה בתפוסה מלאה ובכבישים הרריים.
בהתאם לסטנדרט הגבוה הנהוג ברכבי קונצרן פולקסווגן גם הסקאוט מציגה שלדה מכוילת היטב המעניקה תחושת בטחון טובה לאוחז בהגה ורמת אחיזה יותר ממספקת לנהג הממוצע, אולם כשדוחקים את הצ'כית לקצה מתגלה נטיה לתת היגוי ונחשף אופי פחות מגובש מזה של רכבי הקונצרן (דוגמת האוקטביה או הגולף) המודרניים המבוססים על פלטפורמת ה-MQB המתקדמת בהרבה.
למרות האיפור הקשוח עם מרווח גחון של 15 ס"מ וללא מיגון גחון אמיתי לא באמת היינו ממליצים לכם לצאת לבחון את יכולות השטח של הסקאוט ואין ספק שגם ביחס ללהיטי מכירות המציעים לא יותר ממראה "כמו שטח" היכולות שלה כשהאספלט נגמר לא גבוהות, אך עם מעט תשומת לב לתוואי ניתן לנוע איתה בבטחה בשבילים כבושים היטב.
נוחות הנסיעה, נקודת תורפה בולטת בראפיד, מפתיעה לטובה ולמרות הטענה כי בסקאוט המתלים דווקא הוקשחו ועל אף הגומי בחתך הנמוך הסקודה מצליחה לטפל במרבית פגעי האספלט הארץ ישראלי בצורה סבירה פלוס ורק תחת לחץ גבוה או בתוואי משובש מאוד הרכב הופך לקופצני.
צריכת הדלק שנרשמה במבחן עמדה על כ-12 קילומטרים לליטר. לא מבריק במיוחד לרכב מודרני אך יש לציין שחלק גדול מהמבחן בוצע ברכב שעל סיפונו 4 נוסעים ועם רגל די כבדה על הדוושה וכפי שלמדנו מרכבים עם מנועי טורבו קטנים לאופי הנהיגה יש משמעות גדולה על הנתון המתקבל ליד המשאבה ויש להניח כי בתנאי שימוש רגועים יותר ניתן יהיה לרשום ממוצע של 14-15 קילומטרים לליטר.
מסכמים
הסקאוט היא לדעתנו הגרסה המוצלחת ביותר במשפחת הראפיד ומכונית לא רעה בזכות עצמה המציעה מראה מעניין ולא שגרתי אבל בה בעת לא צעקני מדי, עם אבזור ראוי ויכולות טובות למדי על הכביש.
יחד עם זאת, קשה להתעלם מאיכות החומרים הלא מבריקה וגם מהביצועים המעט מאכזבים של הגרסה המוחלשת של מנוע הטורבו ביחס למה שהורגלנו לקבל מרכבי הקונצרן.
הסקאוט הושקה כאן לפני כשלושה חודשים עם תג מחיר של 119 אלף שקלים, הרבה מעל למחירם של רכבי סופר מיני פופולריים המציעים תנאי מחיה דומים וקרוב מדי לזה של רכבים כמו סוזוקי ויטארה, רנו קפצ'ור ושברולט טראקס המציעים ישיבה גבוהה ונוכחות בולטת בהרבה. יתרה מזאת, המחיר של הסקאוט, המבוססת על פלטפורמת משפחתית קטנה, גם לא היה רחוק מספיק ממחיריהן של משפחתיות קלאסיות מודרניות ואיכותיות בהרבה דוגמת פ'יגו 308, מאזדה 3 ופולקסווגן גולף.
באיחור קל, בסקודה כנראה הפנימו את זה ולאחר השקת היונדאי קרוס, גרסת הכאילו-שטח של ה-i20 במחיר של החל מ-110 אלף שקלים לרכב ברמת אבזור בסיסית מאוד, המחיר של הסקאוט עודכן בחדות כלפי מטה וכיום עומד על 113 אלף ש', אמנם עדיין מעט גבוה לטעמנו אבל אטרקטיבי בהרבה מבעבר וכעת נותר לגלות האם בארץ יש בכלל שוק לתת הז'אנר הזה שעד כה, אם בגרסאות ה-ALLROAD לדגמי אודי, קרוס קאנטרי של וולוו או Stepway של דאצ'יה לא זכה כאן לביקושים גבוהים כלל.
צילומים: נעם וינד
