התוצאה הטרגית של מחדל בטיחותי: מספר הנפגעים בתאונות שבהן מעורבים אופניים וקורקינטים חשמליים זינק פי 7 מאז 2013. כך עולה מנתונים שאסף פרופסור קובי פלג, מנהל המרכז הלאומי לחקר טראומה ורפואה דחופה. לפי נתוני המרכז, במחצית הראשונה של 2015 נפגעו 213 בני אדם בתאונות אופניים וקורקינטים חשמליים, לעומת 30 נפגעים במחצית הראשונה של 2013.
מהנתונים שאסף פרופסור פלג עולה כי ניכרת הרעה משמעותית גם בהשוואה לשנת 2014. מספר הנפגעים בתאונות שבהן מעורבים אופניים וקורקינטים חשמליים זינק פי 3 במחצית הראשונה של 2015 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד (213 לעומת 70). יש לציין כי רבים מהנפגעים סובלים מפציעות חמורות. כ-10% מכלל המאושפזים נפגעו באורח קשה או אנוש.
על חומרת הפגיעות אפשר ללמוד גם ממשך האשפוז של הנפגעים. לפי נתוני המרכז, כ-17% מהנפגעים בתאונות שבהן מעורבים אופניים וקורקינטים חשמליים אושפזו למשך שבוע ויותר, לעומת כ-10% בתקופה המקבילה ב-2014. גם אופי הפגיעות מעיד על חומרה יוצאת דופן. קרוב למחצית מהמאושפזים נפגעו בראש, בפנים או בצוואר, ו-8% סווגו כבעלי פגיעת מוח טראומטית.
גיל הרוכבים וכישלון משרד התחבורה
נתון חמור במיוחד מתייחס לגילם של הנפגעים. כשליש מכלל המאושפזים הם ילדים עד גיל 14 – נתון דומה לזה שנרשם בשנים קודמות. לפי פרופסור פלג, נתון זה מעיד על כישלון התקנות שאושרו בוועדת הכלכלה ב-2014 ואסרו רכיבה על אופניים חשמליים מתחת לגיל 14. "למרות השינוי בחקיקה ב-2014, אין כל שינוי במגמת הנפגעים מתחת לגיל 14", מציין פרופסור פלג, "והחוק החדש אינו משפיע על ההיפגעות בגילאים אלה וכנראה גם על הרכיבה מתחת לגיל 14".
כישלון התקנות אינו מפתיע. כבר בעשור הקודם התריעו פקידי משרד התחבורה, קצינים במשטרת ישראל ובכירים ברשויות מקומיות על בעיות בטיחות חמורות שמעוררת הרכיבה על אופניים וקורקינטים חשמליים. אלא שלמרות זאת, הסדרת התחום מתעכבת כבר שנים ארוכות. משרד התחבורה קידם תקנות שמסדירות את הרכיבה על סוג אחד של אופניים חשמליים (בעלי מנוע עזר, pedelec), בעוד שסוגים אחרים ופופולריים יותר עדיין אינם מוסדרים (קורקינטים ו-e-bike).
עדות נוספת לכישלון של משרד התחבורה אפשר למצוא בשיעור הגבוה יחסית של נפגעים בקרב הולכי הרגל. לפי הנתונים שאסף פרופסור פלג, כ-10 אחוזים מהמאושפזים בעקבות תאונת אופניים או קורקינט חשמלי הם הולכי רגל, כאשר רוב הנפגעים הם בני יותר מ-60 או ילדים. פרופסור פלג מציין כי בתאונת אופניים או קורקינט חשמלי, הולך הרגל סופג פגיעה קשה יותר מזו שסופג הרוכב – שיעור הפצועים קשה בקרב הולכי הרגל הוא 14%, לעומת 9% בקרב הרוכבים.
קנסות לרוכבים יצילו את המצב?
בזמן שמשרד התחבורה נכשל בניסיונותיו להסדיר את הרכיבה באופניים וקורקינטים חשמליים, חברי כנסת מנסים לקדם יוזמות חקיקה פרטיות שמתיימרות לקדם את הבטיחות של רוכבים והולכי רגל. ביולי האחרון אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה הצעת חוק של 29 חברי כנסת, שקובעת קנס בגובה של 300 שקלים לרוכבי אופניים שירכבו כאשר הם אינם מחזיקים את הכידון בשתי ידיים.
הצעת החוק קבעה קנס זהה לרוכבים שעושים שימוש בטלפון נייד או כאשר הם רוכבים על מדרכה בקטע שמיועד להולכי רגל בלבד. אמנם הצעת החוק עוסקת בכל סוגי האופניים, אך יש בה קנסות ייעודיים לרוכבי אופניים חשמליים או ממונעים. כך למשל, הצעת החוק קובעת כי קנס בסך 300 שקלים יוטל על נערים שטרם מלאו להם 14 נתפסים כאשר הם רוכבים על כל סוג של אופניים עם מנוע עזר.
ראוי לציין כי למרות התמונה הקשה שעולה מהנתונים שאסף פרופסור פלג, אפשר למצוא נקודה אופטימית אחת. בתל-אביב, שבה אירעו רוב תאונות האופניים החשמליים, נרשמה ירידה יחסית במספר הנפגעים. אם בשנים קודמות אירעו בתל-אביב כרבע מכלל תאונות האופניים והקורקינטים החשמליים, במחצית הראשונה של 2015 נרשמו בעיר רק כ-13% מכלל התאונות. יש לציין כי אחרי תל-אביב ניצבות ירושלים וראשון לציון, שבהן אירעו כ-5.2% מכלל התאונות.
