הרבה מצלמות, הרבה תאונות קטלניות. לפי פרסומי המשרד לביטחון פנים, כשני שלישים ממצלמות האכיפה האלקטרוניות שהציבה משטרת ישראל מאז 2012 הופעלו בכבישים בינעירוניים. אלא שלמרות הפעלת עשרות מצלמות, שמשמשות בעיקר לאכיפה של עבירות מהירות, מספר ההרוגים בכבישים בינעירוניים עלה מאז תחילת השנה בכ-18%.
על-פי נתונים עדכניים שמפרסמת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, בין ה-1 בינואר וה-14 באוקטובר נהרגו 171 בני אדם בתאונות דרכים בכבישים בינעירוניים, לעומת 145 שנהרגו בתקופה המקבילה אשתקד. יש לציין כי מספר ההרוגים בתאונות עלה גם בכבישים עירוניים, אך שיעור העלייה בכבישים אלה הוא זניח: כ-1% בלבד. האם יש קשר בין העלייה במספר ההרוגים והצבת מצלמות האכיפה? למרבה הצער, התשובה לכך נעלמת מעיני הציבור.
כדי לדעת אם מערך האכיפה האלקטרונית אכן תורם לבטיחות ומצמצם את מספר תאונות הדרכים, יש לבחון את נתוני התאונות בקטעי הכביש שבהן הותקנו מצלמות מול נתונים של שנים קודמות וכן מול נתונים שנאספו בכבישים שבהן לא הופעלו מצלמות. אלא שכמו פרויקטים רבים אחרים במגזר הציבורי, מערך האכיפה האלקטרונית מתנהל ללא פיקוח ובהיעדר שקיפות.
מאז דצמבר 2014, הרשות לבטיחות לא פרסמה לעיון הציבור דו"ח בעניין יעילותן של מצלמות האכיפה האלקטרוניות. דו"ח שפורסם בשנה שעברה כלל מסקנות בעייתיות: חוקרים מאוניברסיטת באר-שבע המליצו להפסיק לאלתר את ההתקנה של מצלמות רמזור, ובעניין מצלמות מהירות בכבישים בינעירוניים נקבע שיש להאיץ את פריסתן ולהתקין עוד עשרות עמדות.
אלא שההמלצה בעניין מצלמות המהירות התבססה בעיקרה על ניסיון שנצבר בכמה מדינות אירופיות לפני שנים ארוכות, והוא אינו רלוונטי בהכרח למערך האכיפה שהופעל בישראל ב-2012. כך למשל, השימוש בטלפונים ניידים "חכמים", שמצוידים באפליקציות שמתריעות מפני מיקומי המצלמות, מאפשר כיום לכל נהג להאט בהתקרבו לעמדת אכיפה ולהאיץ מיד לאחריה.
"המצלמות הן בעייתיות כי היום כל מי שיש לו ווייז (waze) יודע איפה יש מצלמה, אז הוא עוצר ומאט קצת", הודה יו"ר הרשות לבטיחות לשעבר, ד"ר יעקב שיינין, בכנס שערכה עמותת "אור ירוק" לפני כחצי שנה. "אנחנו כולנו יודעים איפה המצלמות נמצאות וכולנו מאטים לפני המצלמה ומאיצים אחרי". יש לציין כי מומחי בטיחות סבורים שהתנהגות שכזו גורמת להרעה בבטיחות, שכן בלימות פתאומיות של נהגים שמתקרבים למצלמת אכיפה עלולות לגרום לתאונות מסוג חזית-אחור.
למרות שגם ברשות לבטיחות וגם במשטרת ישראל תומכים בהרחבת מערך המצלמות, ראוי לזכור כי מאז הפעלתו חלה עלייה עקבית במספר ההרוגים והתאונות הקטלניות. למעשה, שנת 2015 – שבה הופעל מספר שיא של מצלמות אכיפה – צפויה להסתיים עם שיעור עלייה דו-ספרתי במספר ההרוגים והתאונות הקטלניות. למרות זאת, המשרד לביטחון פנים ומשטרת ישראל צפויים להתקין מצלמות אכיפה חדשות מיד לאחר אישור התקציב לשנת 2016.
את עתידו של הפרויקט אמור לקבוע השר לביטחון פנים, גלעד ארדן. לאחר שמונה לתפקיד אמרו בלשכתו כי הוא "לומד… לעומק את תחומי משרדו החדש, בתוך כך גם את נושא אכיפת המהירות באמצעות מצלמות. (ו)כמו ביתר הנושאים, גם בנושא המצלמות יקבל השר החלטות רק לאחר בדיקה יסודית".
אלא שלמרות דברים אלה, ראוי לזכור כי עוד לפני הבחירות האחרונות לכנסת הגיעו המשרד לביטחון פנים ומשטרת ישראל להסכמה עם הזכיינית שמתקינה את מערך האכיפה ולפיה יוצבו עוד עשרות מצלמות חדשות לאחר אישור תקציב לשנים 2015 ו-2016.
