סיטרואן מוכיחה את רצינות כוונותיה להתבסס על ההיסטוריה שלה, ואפילו על פרקים יחסית איזוטריים מתוכה, כדי להשיב לחיים את רוחו האבודה של המותג האנרכיסטי למחצה.
בתערוכת פרנקפורט הקרובה, בעוד פחות משלושה שבועות, יוצג דגם תצוגה שמבוסס על 'קקטוס' ואמור להשיב לחיים את 'באגי החופים' בעלת גוף הפלסטיק – 'מהארי'.
אנשי סיטרואן, אשר מזה חודשים אחדים לא מסתירים את כוונתם להשיק גרסה כזאת, עדיין לא חשפו פרטים משמעותיים אודות המפרט הטכני או מועדי ייצור, אבל די ברור שמדובר במכונית בעלת גג נפתח שתיבנה מחומרים קונבנציונליים ועל בסיס הגרסה המוארכת של הפלטפורמה הקטנה של פיז'ו-סיטרואן.
למעשה אפשר להעריך שלמעט כמה רמזי עיצוב, וגג פתוח – אולי עם כיסוי קנבס, 'מהארי' תהיה 'קקטוס' ברוב רמ"ח אבריה כדי שתעמוד בדרישות התקינה היקרות, וכדי שעלויות הייצור שלה יהיו סבירות.
אפשר להניח שהמכונית תוצע עם המנוע הבסיסי ביותר של פיז'ו-סיטרואן – המנוע התלת צילינדרי האטמוספירי שמניע כיום את 'קקטוס' הישראלית, אבל אין לפסול את האפשרות שהיא תוצע גם בגרסה כפולת הנעה.
מהארי המקורית אולי ראויה להיחשב כמכונית קוריוז, מבחינה זאת שבמהלך 20 השנים שבהם יוצרה (1968 עד 1988) נבנו ממנה בסך הכל 145,000 עותקים מכל המינים והסוגים – ובכל זאת לא רק שמדובר באייקון מוטורי בכלל, ו'סיטרואני' בפרט – אלא גם במכונית שעושה מצב רוח טוב אצל כל מי שמביט בה מקרוב.
34 שנים לאחר שעברה לבעלות חברת 'מישלן', ו-6 שנים לפני שנמכרה לפיז'ו, השיקה סיטרואן את המכונית הפתוחה בעלת מרכב הפלסטיק הקשיח שהתבססה על אחת הגרסאות של סיטרואן דה-שבו – סיטרואן דיאן.
את הרעיון למכונית הזאת הגה טייס לשעבר בחיל האוויר הצרפתי, רונאלד דה לה פוייפ (Poype), שהיה הבעלים של חברה לייצור מוצרי פלסטיק.
פוייפ, שכבר היה ספק של רכיבים שונים לסיטרואן, הגיע אל היצרנית עם דגם בנוי של המכונית, לאחר שעיצב ובנה את המרכב שלה, וסיטרואן הכניסה אותה לייצור ואף ייצאה אותה למדינות שונות בעולם – כולל ארה"ב.
'מאהרי', שנקראת על שם זן של גמל מירוצים ומשא צפון אפריקני, הונעה באמצעות מנוע הבוקסר הדו-צילינדרי הקטן (602 סמ"ק) של 'דיאן' (למעשה זה היה המנוע הגדול מבין שלושה נפחים שהוצעו בשעתו…).
רבים רואים בה את המקבילה המוטורית ל'מיני מוק' שמבוססת על 'מיני' המקורית – וממש כמותה היא בנויה ממרכב מאד פשוט שמותקן על-גבי שילדה של מכונית עממית שמיוצרת במספרים גדולים יחסית.
לימים יוצרה 'מהארי' גם באורגוואי שבדרום אמריקה, שם הוחלף מרכב הפלסטיק שלה במרכב פיברגלאס.
רוב המכוניות שיוצרו נמכרו לשלושה פלחי שוק: חקלאים, שניצלו היטב את משקלה העצמי המאד נמוך – רק 535 קילוגרם לגרסת ההנעה הקדמית, צבא צרפת (ובמספרים קטנים יותר גם צבאות נוספים) וחברות השכרה שהשכירו מכוניות באתרי נופש.
לימים (1980-1983) נבנתה גם גרסת הנעה כפולה של 'מאהרי', עם תיבת העברה, וזה היה בשעתו אחד ה"ג'יפים" הבודדים בעלי הנעה כפולה אמיתית ומתלים נפרדים, אם כי בסך הכל יוצרו ממנו רק כ-1,300 יחידות (שנחשבות כיום לפריט אספנים חם במיוחד).
אגב, שבועון הרכב הבריטי החשוב 'אוטוקאר' דיווח לאחרונה שסיטרואן רשמה כסימן מסחרי שלה את השם e-Mehari, וזה עשוי להעיד על כוונתה לייצר בעתיד גרסה חשמלית או היברידית של המכונית החדשה.
