מי תומך בהפעלת תחבורה ציבורית בימי שבת? לפי שר התחבורה ופקידי משרדו, רק שמאלנים ועמותות שמאל מעוניינים בשירותי אוטובוסים ביום המנוחה השבועי. אלא שגם בכירי מפלגתו של השר, ובהם גלעד ארדן, זאב אלקין ויולי אדלשטיין, תמכו בשינוי הסטטוס-קוו ואף יזמו הצעות חוק שביקשו לאפשר הפעלת תחבורה ציבורית בשבת

גולשים שהביעו השבוע מחאה על הפסקת שירותי התחבורה הציבורית בימי שבת, ספגו מתקפה בוטה מצד שר התחבורה, ישראל כץ. "מפגן הצביעות שלך ושל חבריך לשמאל… קיבל את התשובה ההולמת בקלפי", הטיח השר באחד הגולשים. מענה לטענותיו, כך המשיך השר בתקיפות, יכול הגולש לקבל מח"כ יצחק הרצוג, יו"ר המחנה הציוני.

תגובה שהעביר משרד התחבורה ביטאה עמדה זהה לזו של השר כץ. "הדורשים הפעלת תחבורה ציבורית בשבתות אינם מייצגים את רוב משתמשי התחבורה הציבורית", הבהירו שם, "אלא אלה עמותות וגופים המזוהים ברובים עם השמאל ופועלים נגד הממשלה, כמו שראינו בבחירות האחרונות".

אלא שמתברר כי עם הגופים המזוהים עם השמאל יש כמה בכירים במפלגת הליכוד, שמזוהים דווקא עם הימין. בשנים 2007 ו-2008 הוגשו כמה וכמה הצעות חוק פרטיות, שביקשו לאפשר הפעלת תחבורה ציבורית בשבת. על ההצעות חתומים, בין השאר, גלעד ארדן (מספר 2 בליכוד), יולי אדלשטיין (מספר 3 בליכוד), זאב אלקין (מספר 8 בליכוד ויו"ר הקואליציה בכנסת ה-19) וגם צחי הנגבי, מספר 9 בליכוד ומקורב לראש הממשלה, בנימין נתניהו.

"צריך שתהיה תחבורה ציבורית קבועה"
למעשה, ארדן, אלקין ואדלשטיין לא רק חתמו על הצעות חוק בעניין השבת – הם אף היו יוזמי ההצעות. בראיון לאתר החדשות ynet ב-2008 הסביר ארדן, אז חבר כנסת מן השורה: "אפשר להגיע לפשרה… אבל צריך שתהיה תחבורה ציבורית קבועה, שהציבור ידע שיש לו חלופה". ח"כ ארדן הבהיר שהפעלת תחבורה ציבורית בשבת נועדה לענות על צורך חברתי: מתן חופש תנועה למי שנמנה עם השכבות החלשות ואינו מחזיק במכונית פרטית.

ח"כ אדלשטיין, יו"ר הכנסת כיום וח"כ מן השורה ב-2007, כתב בהצעת החוק שיזם כי בימי שבת "תתאפשרנה הסעות ציבוריות למקומות בילוי, תרבות ובידור בתחומי רשות מקומית שתחפוץ בכך". ח"כ אלקין, סמן ימני בליכוד, העלה הצעה זהה ב-2008: "הסעיף מציע שינוי חשוב ביחס למצב הקיים, ומאפשר תחבורה ציבורית מופחתת ומוגבלת (בימי שבת, ש.ה). הסעיף יאפשר חופש תנועה בשבת גם לאוכלוסיות חלשות".

אבל לא רק בכירים בליכוד תומכים (או, לכל הפחות, תמכו) בהפעלת התחבורה הציבורית בשבת: גם חלק גדול ממצביעי הליכוד תומכים בשינוי הסטטוס-קוו. סקר שערכה חברת גיאוקרטוגרפיה בשלהי 2012 ולקראת הבחירות לכנסת ב-2013, העלה כי כ-45% ממצביעי הליכוד תומכים בהפעלת תחבורה ציבורית בשבתות וחגים, לעומת 52% מהמצביעים שמתנגדים לכך.

בכך אמנם נשמר רוב קטן לשימור הסטטוס-קוו בעניין התחבורה הציבורית, אך 45% ממצביעי הליכוד ודאי אינם יכולים להיחשב לשמאלנים שפועלים נגד הממשלה. בעניין זה ראוי להזכיר נתון נוסף: סקרים חברתיים שעורכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעלים כבר שנים ארוכות כי רוב הישראלים (53%) תומכים בהפעלת תחבורה ציבורית בשבת.

החופש לנהוג כרצונו של מי?
בתגובה נוספת וחדשה שפרסם היום (ד') השר כץ, הוא ממשיך את ההתכתשות בעניין הסטטוס-קוו ופניית הגולשים. השר כץ מבהיר בדבריו כי ממשלת ישראל תומכת בשמירה על הסדר הסטטוס-קוו: "ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית, וככזו עליה לשמר כללים ייחודיים הקשורים לזהותה", כתב השר, "(ו)באופן אישי, יש לכל אדם את החופש לנהוג כרצונו".

למי או למה מתכוון השר כץ כאשר הוא כותב על "החופש לנהוג כרצונו"? לכל מי שאינו בעל מכונית, אין חופש "לנהוג כרצונו". ומי הם אותם אזרחים שאינם מחזיקים במכונית ואין להם חופש לנהוג כרצונם? אוכלוסיות חלשות, חסרות אמצעים, שגרות לרוב בפריפריה ונזקקות יותר מכל שכבה אחרת באוכלוסיה לשירותי תחבורה ציבורית.

וראוי גם להזכיר לשר כץ דברים שהוא עצמו אמר בעבר במליאת הכנסת: "יש ציבור שיש לו ערכים, ציבור חשוב… זכותו להשתמש (בתחבורה ציבורית, ש.ה) ולקבל את התנאים, (ו)לוודא שזה לא על חשבון פגיעה במיעוט או פגיעה בציבורים אחרים".

את הדברים האלה אמר השר כץ בהתייחסו ל"קווי מהדרין" – קווים שמשרתים בעיקר את האוכלוסייה החרדית, ונהוגה בהם הפרדה ("וולונטרית") בין נשים וגברים. אבל גם השכבות החלשות הן ציבור חשוב, וגם להן יש זכות להשתמש בתחבורה ציבורית.

"צריך לתת מענה לצורך החברתי של אנשים שאין להם כסף – שאינם יכולים לקנות רכב פרטי – להגיע ממקום אחד למקום אחר, או לבקר את המשפחה שלהם בשבת". ואת הדברים אלה לא אמר פעיל שמאל שמנהל קמפיין אישי נגד השר כץ או הממשלה. כך בדיוק אמר גלעד ארדן, בכיר הליכוד, בשנת 2008.