על-פי שר התחבורה, ישראל כץ, שש שנות כהונתו מסתיימות בירידה משמעותית במספר ההרוגים בתאונות דרכים. וזו ירידה שצריכה להיות מרשימה במיוחד, שכן מספר ההרוגים בשנות כהונתו היה נמוך הרבה יותר מזה שנרשם לפני 50 שנה. TheCar מזכיר לשר כץ כמה דברים שאולי פרחו מזיכרונו
שר התחבורה, ישראל כץ, הגיע בשבוע שעבר למליאת הכנסת על מנת להשתתף בדיון שעסק בנושא אשר ממנו הוא נוהג להתעלם בהופעותיו הפומביות – תאונות דרכים. אולם, עם קצת סטטיסטיקה ועם הרבה חוסר ידע מצד חברי הכנסת, הצליח השר כץ לתאר מציאות מוצלחת. "בשנים האלה, כשש שנים שאני נמצא במשרד – רק באופן סטטיסטי, לא מבחינת התחושות כמובן – אכן הייתה ירידה משמעותית (במספר ההרוגים בתאונות, ש.ה)", סיפר השר לחברי הכנסת.
"כשנכנסתי (לתפקיד שר התחבורה) היו כ-450 הרוגים בשנה, היום זה בגדר 300 ומשהו", המשיך השר כץ. "אני מדבר על מספרים מוחלטים ולא יחסיים – בלי קשר למספר כלי הרכב והגידול באוכלוסייה – באופן מוחלט, לפני שנתיים מספר ההרוגים שירד מ-300 השתווה למספר ההרוגים שהיה לפני 50 שנה, אף שמספר הרכבים עלה בצורה דרמטית, וכן עלתה הנסועה בכבישים, ולמרות כל הגידול באוכלוסייה".
בדבריו של השר כץ אפשר למצוא כמה נתונים מדויקים למדי: לפני 50 שנה אכן היו במדינת ישראל הרבה פחות מכוניות, והאוכלוסייה הייתה קטנה משמעותית. אבל בכל שאר הנתונים וההצהרות של שר התחבורה אפשר למצוא יותר משמץ של חוסר דיוק או לכל הפחות חוסר הבנה.
כך למשל טענת השר כץ לפיה בשש שנות כהונתו הייתה ירידה משמעותית במספר ההרוגים. כץ נכנס לתפקיד שר התחבורה ב-2009, ושנה זו אכן הסתיימה בירידה במספר ההרוגים בתאונות לעומת שנת 2008. אולם, מאחר שהממשלה (ממשלת נתניהו השנייה) הושבעה רק בסוף מרץ באותה שנה, קשה לייחס את הירידה במספר ההרוגים לפועלו של השר כץ.
בשנת 2010 נרשמה עלייה במספר ההרוגים בתאונות דרכים, וכך קרה גם ב-2011. בשנת 2012 אמנם ירד מספר ההרוגים בשיעור ניכר, אך ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים התייחסו לירידה זו כאל סטייה סטטיסטית חריגה. ב-2013 שב מספר ההרוגים לעלות, וב-2014 נרשמה עלייה נוספת. וכך, בארבע מחמש שנות הכהונה המלאות של השר כץ נרשמה דווקא עלייה במספר ההרוגים.
הרבה פחות מדויק מהסטטיסטיקה הוא הניסיון של השר כץ להעמיד את הסטטיסטיקה (הלא מדויקת) של שנות כהונתו מול ההיסטוריה הרחוקה של מדינת ישראל. כאשר השר מסביר לחברי הכנסת שמספר ההרוגים ירד למרות עלייה משמעותית במספר כלי הרכב והנסועה הכוללת, הוא שוכח לציין כמה עניינים די חשובים.
למשל, רמת הבטיחות של כלי הרכב: האם שר התחבורה סבור שאפשר להשוות את המכוניות שנעו בכבישי ישראל בשנות ה-60 לאלו שנמכרות כיום? האם יתכן שמכונית עם ABS, חמש חגורות בטיחות, שש כריות אוויר (ויותר), אזורים סופגי אנרגיה, צמיגים מתקדמים, בקרת יציבות אלקטרונית ועוד אי-אלו מערכות בטיחות תושווה למכונית שמערכת הבטיחות העיקרית שלה הייתה הבלמים וחמסה שהשתלשלה מהראי?
ומה עם הטיפול הרפואי בנפגעים? האם שר התחבורה שכח את ההשקעה האדירה בהקמת מערכי טראומה בבתי החולים, שתרומתם להצלת חיי נפגעים בתאונות דרכים הוכחה במחקרים מדעיים? ומה עם מערכי חילוץ ופינוי, שיכולים כיום להגיע לנפגעים במהירות רבה מאי פעם, וכך נחסכים חייהם של פצועים רבים?
זו כמובן רשימה חלקית בלבד, אבל נראה שהבעיה העיקרית בדבריו של השר כץ היא ההתעלמות ממצב הבטיחות כיום. כאשר עמד השר מול מליאת הכנסת, מספר ההרוגים מתחילת השנה היה גבוה בכ-96% מזה שנרשם בתקופה המקבילה ב-2014, מספר התאונות הקטלניות היה גבוה בכ-58%, מספר ההרוגים בתאונות בשטח עירוני היה גבוה ביותר מ-160%, ומספר ההרוגים בתאונות בכבישים בינעירוניים היה גבוה בכ-74%.
הנתונים חריגים לא רק מול שנת 2014, שבה נרשם מזג אוויר חריג (מיעוט ימי גשם) אשר השפיע על מצב הבטיחות. מאז שנת 2010, רק ב-2011 נרשם מספר הרוגים גבוה יותר בחודשים ינואר ופברואר מזה שנרשם בתחילת 2015. כמעט מיותר לציין שאת הנתונים המטרידים האלה, לא הציג השר כץ בפני מליאת הכנסת.
