נהגת שעמדה בצומת בירושלים פתחה את דלת מכוניתה, ופגעה באופנוע שחלף בין המכוניות העומדות. כתוצאה מכך הוטל האופנוע על מכונית אחרת וגרם לנזקי פח שעלות תיקונם הסתכמה באלפים רבים של שקלים. בית משפט לתביעות קטנות קבע שהרוכב והנהגת יפצו בחלקים שווים את בעל המכונית שנפגעה: "הרוכב ביקש להשתחל בין כלי רכב. העובדה שכך נוהגים לעשות, אין פירושה כי הדבר מותר", סיכם בית המשפט
רוכבים רבים חולפים בין מכוניות עומדות בזמן מופע האור האדום ברמזור, וכך בדיוק עשה י' לפני כארבע שנים בצומת ברחוב אגרון בירושלים. אולם, כאשר התקרב לצומת פתחה נהגת של אחת המכוניות העומדות את הדלת הקדמית במכוניתה ופגעה ברוכב. כתוצאה מכך איבד י' שליטה, והוטל עם אופנועו על מכונית אחרת. בפסק דין שפורסם השבוע, קבע בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים כי הרוכב והנהגת יחלקו בכיסוי הנזקים שנגרמו לבעל המכונית שנפגעה בתאונה.
"התובע (בעל המכונית שנפגעה, ש.ה) העיד כי עמד ברמזור בנתיב השני מימין, כאשר רכב הנתבעת עמד מימינו", מסכמת הרשמת הבכירה סיגל אלבו את העדויות ששמעה במהלך המשפט. "לפתע שמע חבטה עזה וראה את האופנוע מוטל על רכבו. כן הבחין התובע כי דלת רכב הנתבעת הייתה פתוחה. התובע העיד כי בעקבות נפילת האופנוע על רכבו נפגע כל צדו הימני (של הרכב) וכי ברכבו לא היו נזקים קודמים".
נהגת המכונית שפתחה את הדלת ניסתה להתגונן בפני ההאשמות שהעלו הנהג והרוכב, ואמרה כי לא היה כל פגם בהתנהגותה. לדברי הרשמת, "הנתבעת העידה כי עמדה בנתיב הימני ברמזור, ופתחה את דלת הרכב השמאלית הקדמית לאט, שכן ביקשה לצאת מן הרכב, וזאת לאחר שווידאה כי הנתיב פנוי. אז הגיע האופנוע ופגע ברכב התובע. לטענת הנתבעת, לא היה מגע בין האופנוע לבין רכבה".
מנגד, הרוכב הציג גרסה שונה של התרחשות האירוע: "הנתבע (הרוכב) העיד כי נסע בין שני הנתיבים (ש)בהם עמדו רכב התובע ורכב הנתבעת, במהירות נמוכה. אז, באופן מפתיע, הנתבעת פתחה את דלת רכבה. בשל כך פגע האופנוע בדלת רכב הנתבעת ונפל על רכב התובע. עוד טען (הרוכב) כי לא גרם נזקים בצדו האחורי והקדמי הרכב התובע".
הרשמת אלבו לא השתכנעה מהגרסה שהציגה הנהגת שפתחה את הדלת: "טענת הנתבעת כי פתחה את הדלת לאחר שווידאה כי אין בכך להפריע לתנועה אינה סבירה, שכן אף לשיטתה, מיד לאחר שהחלה בפתיחת הדלת הגיע האופנוע. מכאן שהנתבעת לא וידאה במידת הזהירות הנדרשת כי ניתן לפתוח את הדלת בבטחה וללא הפרעה לתנועה. בכך פעלה הנתבעת בניגוד לתקנה 80 לתקנות התעבורה, המחייבת זהירות בפתיחת דלת ללא הפרעה לעוברי אורח או לתנועה. בשל הפתיחה הפתאומית של דלת הרכב איבד נהג האופנוע את השליטה ופגע ברכב התובע".
אלא שגם עדותו של הרוכב לא שיכנה את הרשמת הבכירה. "משלוש העדויות עולה כי הנתבע (הרוכב) ביקש לעבור בין שני כלי רכב אשר עמדו בנתיבם כדין, תוך שלמעשה (הרוכב) מבקש ליצור לעצמו נתיב נוסף שאינו קיים", כתבה הרשמת אלבו בפסק הדין, "בכך עבר (הרוכב) על הוראות תקנות 35 ו-47 לתקנות התעבורה, המחייבות נסיעה בצדו הימני של הנתיב וכן אוסרות על עקיפה בחוסר זהירות".
בהמשך אף הבהירה הרשמת אלבו כי גם אם רוכבים רבים נוהגים לחלוף בין מכוניות עומדות, אין בכך כדי להכשיר את המעשה: "במקרה זה, (הרוכב) ביקש להשתחל עם אופנוע בין שני כלי רכב העמודים בנתיבם. העובדה שכך נוהגים (רוכבים) לעשות, אין פירושה כי הדבר מותר, ובמקרה זה עבירה על הוראות החוק תרמה באופן משמעותי להתרחשות התאונה, שכן כאשר הנתבעת פתחה את דלת רכבה, (היא) לא ציפתה כי משמאלה יגיע אופנוע אשר ינסה להשתחל בין שני כלי הרכב".
מאחר שמצאה את הנהגת והרוכב אשמים במידה שווה לגרימת התאונה, קבעה הרשמת אלבו כי שניהם יישאו בחלקים שווים גם בנטל הפיצוי של בעל המכונית שנפגעה. "בנסיבות אלה יש לחלק את האחריות לתאונה בין שני הנתבעים (הרוכב והנהגת) בחלקים שווים", סיכמה הרשמת. סכום הפיצוי הכולל בסך 6,899 שקלים חולק לשני חלקים שווים (3449.5 שקלים לכל אחד מהמעורבים), ובנוסף נדרשו הרוכב והנהגת לשלם לבעל המכונית שנפגעה הוצאות בסך 350 שקלים כל אחד.
