במכונית מודרנית מותקנות כמה מאות מערכות שבנויות מכמה אלפי רכיבים, והסיכוי שאף אחד מהם לא יתקלקל במהלך החיים המשותפים שלנו עם הרכב שואף לאפס. את חלק מן התקלות אפשר למנוע באמצעות תחזוקה נכונה, אבל תמיד צריך להיות מוכנים להתמודדות עם תקלה.
למרות שישנם מותגים שנחשבים לאמינים יותר, ואחרים לאמינים פחות – רוב התקלות הנפוצות ביותר לא פוסחות על אף מותג, ובמוקדם או במאוחר צפוי שהן יתרחשו. בכתבה זאת ריכזנו עשר מן התקלות הנפוצות ביותר כפי שדווחו בקהילות של משתמשים ועל ידי מכונאים מומחים, ואנחנו מאמינים שהטיפים הבאים יכולים לסייע כדי להימנע, ולכל הפחות להתמודד, עם תקלות אלה.
1. נורת התרעה כללית
בלוח המכשירים של כל מכונית סדרתית שיוצרה בשני העשורים האחרונים ישנה "נורת אזהרה כללית" שיכולה להאיר בצהוב או באדום, ובחלק מן הדגמים היא מלווה בכיתוב "בדוק מנוע", או אפילו בפירוט מדויק יותר של תקלה אפשרית.
ראשית לכל צריך להבחין בין נורה אדומה – שמשמעותה שחייבים לעצור את הרכב בהקדם, במקום בטוח שבו אין סיכון לתאונה, אבל אסור להמשיך ולנסוע בו, לבין נורה צהובה שמשמעותה – יש תקלה אבל אפשר להמשיך לנסוע לכל הפחות עד למוסך.
התקלה הנפוצה ביתר שמדווחת בימינו היא הפעלת "נורת התרעה כללית" שמתרחשת כאשר אחד ממחשבי הניהול של מערכות במכונית, או המחשב המרכזי שלה, מפעילים התרעה כזאת באחד מתוך כמה מאות מצבים אפשריים. במקביל נשלח "קוד תקלה" שאותו אפשר לפענח באמצעות התחברות לשקע הדיאגנוסטיקה של הרכב (OBD).
לפעמים מדובר בתקלה אמיתית, שצריך לפתור לפני שהיא תתפתח לנזק חמור, אבל לפעמים מדובר בתקלה של המערכת עצמה – ששולחת מידע שגוי, או בחיישן מלוכלך, או בהתרעה על בעיה שאפשר לפתור בקלות – למשל באמצעות הוספת נוזל ניקוי שמשות אם המכל שלו התרוקן.
כדי להיות מוכנים לתרחיש כזה כדאי להצטייד בקורא OBD בסיסי שאפשר לקנות במחיר נמוך באתרי אינטרנט שונים. מדובר במעין "פלאג" שמתחבר אל שקע הדיאגנוסטיקה ברכב ומשדר אל אפליקציה שאותה מתקינים בטלפון הנייד. מערכות טובות כאלה מספקות מידע רב ערך על התקלה. לחילופין אפשר להגיע למוסך ולהתחבר שם אל מכשיר דיאגנוסטיקה מקצועי.
2. מצבר מת
אם מערכת החשמל ברכב תקינה אנחנו מדברים על תקלה שמתרחשת בממוצע אחת ל-3-5 שנים בהתאם לאיכות המצבר שמותקן ברכב, אבל במקודם או במאוחר צריך לצפות לכך שהיא תתרחש. אם מערכת החשמל ברכב לא תקינה ייתכן שהמצבר פשוט יתרוקן, או אפילו יתקלקל בגללה, ולכן מומלץ לבדוק את איכות הטעינה של המכונית לכל הפחות בכל פעם שבה מחליפים מצבר.
בכל מקרה, ככל שהמצבר שמותקן ברכב שלך ישן יותר או פחות איכותי כך גדל הסיכוי שיהיה צורך להחליף אותו בקרוב. אפשר – אם רוצים – לבצע "ניהול סיכונים" ולהחליף מצבר מבעוד מועד, אבל במרבית המקרים אפשר להתמודד עם תקלה כזאת פשוט על-ידי התנעה באמצעות כבלים לאחר שהיא מתרחשת.
כדי להיות מוכנים לכל מצב תמיד טוב להחזיק ברכב סט כבלים איכותיים, והמהדרין מחזיקים גם סוללת גיבוי קטנה שאותה צריך להקפיד לטעון אחת לכמה שבועות.
3. מנוע מקרטע
יש מגוון רחב של סיבות שיכולות לגרום למנוע לעבוד באופן לא "עגול" ולגרום לתחושה שהוא "מקרטע", כלומר מגמגם או עובד באופן לא חלק. ריבוי הסיבות גורם גם לכך שמדובר בתקלה נפוצה מאד – אם כי לא תמיד היא קשורה למנוע עצמו. למשל – ככל שמכונית נוסעת יותר, ובעיקר על כבישים משובשים, נגרם בלאי לתושבות המנוע שנועדו לספוג את הזעזועים שלו ולמנוע מהם לעבור לרכב. תושבות מנוע בלויות עלולות לגרום גם למנוע תקין לשדר תחושה מקרטעת.
מנוע עלול לקרטע, ואפילו לכבות בעת עמידה ברמזור, אם הוא לא מקבל תערובת מתאימה של דלק ואוויר, וזה יכול לקרות בגלל לכלוך שהצטבר במערכת הדלק, או בגלל מסנן אוויר סתום, או בגלל תקלה במערכת הזרקת הדלק.
כדאי לנסות לפתור בעיה כזאת בדרך של "מן הקל אל הכבד", ובשלב ראשון לבדוק את מצב מסנן האוויר ולהחליף אותו במקרה הצורך. לאחר מכן אפשר לנסות להשתמש בתוסף לניקוי מערכת הדלק, לבדוק מתי הוחלפו המצתים ולהחליף אותם בהתאם לצורך, ואם זה לא פותר את הבעיה – להתחבר למחשב דיאגנוסטיקה ו/או לפנות למוסך לבדיקה יסודית יותר.
אפשר לגלות "סימנים מעידים" שינבאו תקלות עתידיות במערכת הדלק אם מרגישים שתצרוכת הדלק נמצאת במגמת עליה. למשל, מי שלא שינה את אופי הנסיעות שלו מגלה שהוא נאלץ לתדלק לעיתים תכופות יותר.
תצרוכת דלק מוגברת נגרמת כאשר המנוע לא פועל ביעילות, וזה עלול לקרות בגלל מסנן דלק או מסנן אוויר סתומים, תקלה בחיישני זרימת האוויר או בחיישנים במנוע או במערכת הפליטה. כאמור – חשוב להקפיד על מסננים נקיים, ובמידת הצורך אפשר לנסות להשתמש בתוסף לניקוי מערכת הדלק.
4. תקר בצמיג
זאת נשמעת אמנם כמו תקלה טריוויאלית, ובזכות שיפורים גדולים בטכנולוגיות הצמיגים היא פחות נפוצה בימינו ביחס לעבר, אבל תקר בצמיג הוא עדיין אחד הגורמים הנפוצים ביותר להשבתת תנועה.
צמיגים מתבלים תוך כדי תנועה, וכדי להשיג את אורך החיים המרבי מהם כדאי לבצע "רוטציה", כלומר שינוי של המיקום שלהם בהתאם להוראות יצרנית הרכב, אחת ל-8,000 – 10,000 קילומטרים. בנוסף, אחת לשבועיים צריך למדוד לחץ אוויר בצמיגים קרים, ולנפח אותם ללחץ הנכון. צמיג שלא מנופח מספיק, או כזה שמנופח יתר על המידה, עלול להתפוצץ או להשיג רמת אחיזה נמוכה מידי.
בעת הניפוח, ולעיתים תכופות ככל האפשר, כדאי להציץ על הסוליה ולוודא שלא נצמדו אליה עצמים שעלולים לנקב את הצמיג, למשל בורג או חתיכת מתכת. לא כל תקר ניתן לתיקון, ובאף מקרה אין להמשיך לנסוע על צמיג "מפונצ'ר" היות שהנזק שייגרם לו הינו בלתי הפיך, וחבל.
5. בלמים חורקים או גמורים
אפשר, אבל לא תמיד קל, לאבחן מה מצב רפידות הצמיגים ולכן כדאי להקפיד על טיפולים שוטפים ברכב ולאפשר למכונאי מוסמך לעשות את זה. מהצד שלנו צריך לשים לב לשינוי בתחושת הבלימה ולרעשים שונים. אם נשמע צליל של חריקה, מורגשות רעידות כלשהן בעת בלימה, או שתחושת הבלימה "ספוגית" או "נצמדת" מידי – ייתכן שהרפידות סיימו את חייהן. ייתכן גם שהדיסקים עצמם – אותן לוחיות מתכת שאליהן נצמדות הרפידות – נשחקו, וייתכן שקיימת בעיה קשה יותר שלא קשורה לבלאי (למשל אובדן נוזל הידראולי).
בכל אחד מן המקרים האלה חשוב להיכנס למוסך מכונאות רכב מוסמך בהקדם האפשרי. צריך לשים לב שלא לבלבל בין תחושת רעידה שמתקבלת בעת בלימה חזקה מאד – זה דווקא סימן שמערכת ה-ABS למניעת נעילת גלגלים בעת בלימה עובדת טוב, לבין תחושת רעידה בבלימה רגילה. בכל מקרה של חשד – עדיף להיות בטוח מאשר להצטער, וצריך לאפשר למוסכניק לבדוק את הבלמים.
6. כשל באלטרנטור
אלטרנטור הוא רכיב חשמלי שמונע באמצעות המנוע ומייצר חשמל עבור כל מערכות החשמל ברכב, וזאת גם המערכת שטוענת את המצבר. כשלים באלטרנטורים הפכו נדירים יותר בשנים האחרונות אבל עדיין נמצאים במקום גבוה ברשימת התקלות הנפוצות ברכב. כאשר קיימת תקלה באלטרנטור תידלק במקרים רבים נורת אזהרה כללית או התרעת טעינה ספציפית, אבל לא תמיד. לכן – בכל מקרה שבו מצבר מתרוקן מסיבה כלשהי – חשוב לבדוק את מתח הטעינה של האלטרנטור.
7. כשל במתנע
תקלת התנעה תמנע מכם להגיע בדרך המתוכננת למחוז חפצכם אבל בדרך כלל לא תסכן אתכם. בעת סיבוב מפתח או לחיצה על כפתור התנעה לא תהיה כל תגובה או שיישמע רעש של "גריסה" או נקישות, והמנוע לא יניע. ברוב המקרים הבעיה היא בסולנואיד – הרכיב החשמלי שמפעיל את המתנע, או שבר פיזי של ממסר, אך כמעט אין דרך לחזות מראש מתי זה יקרה.
לפני שמניחים שהבעיה היא באמת במתנע עדיף לוודא שהוא מקבל מתח מתאים, כלומר שהמצבר תקין והמגעים שלו נקיים, והתחנה הבאה לאחר מכן תהיה חשמלאי רכב או מוסך מכונאות מורשה.
8. התחממות יתר
אחד הנזקים היקרים ביותר שאנחנו עלולים לגרום לעצמנו בגלל חוסר תשומת לב הוא התחממות יתר של המנוע. במקרה הטוב זה יגרום לנזק לראש המנוע, ובמקרה גרוע יותר יידרש "אוברול" או אף החלפת מנוע.
התחממות יתר נגרמת כמעט תמיד בגלל כשל במערכת הקירור שכתוצאה ממנו פורצים מי הקירור ויוצאים מתוך המערכת הסגורה. זה יכול לקרות בגלל צינור גומי ישן שנפרץ או התפורר, משאבת מים שכשלה, או סדק או שבר במצנן (רדיאטור) או במיכל ההתעבות (מיכל פלסטיק שקוף למחצה שלתוכו ממלאים נוזל קירור).
ברבות מן המכוניות החדשות מותקנים חיישנים אחדים שאמורים לנטר את חום המנוע ולהתריע מפני התחממות יתר, אבל לפעמים עלולים לפספס את ההתרעה בעת נהיגה, ולכן חשוב לבדוק אחת לכמה שבועות את מפלס נוזל הקירור במיכל ההתעבות. אם אתם מוצאים את עצמכם מוסיפים נוזל עדיף לקחת את המכונית לבדיקת מערכת הקירור בהקדם האפשרי. את משאבת המים כדאי לבדוק ובמידת הצורך להחליף בעת ביצוע טיפולים לפי שגרת הטיפולים, או בעת החלפת רצועת תזמון.
9. מחסור בשמן מנוע
מנועים ומערכות תזמון עלולים למות אם נעשה שימוש שמן מאיכות לא טובה, או – חמור יותר – בגלל מחסור בשמן. שריפת כמות מסוימת של שמן במהלך נסיעה היא עניין שגרתי, אבל מדובר בדרך כלל בכמויות מזעריות ולכן לא אמורה להיות בעיה בין טיפול לטיפול. למרות זאת – חשוב לבדוק את מפלס השמן במנוע קר לפחות אחת לחודש, ואם מסתבר שנדרשת הוספת שמן כדאי להגביר את תכיפות הבדיקות.
ברוב המכוניות יש אמנם חיישנים שבודקים את מפלס השמן אבל ראשית לכל הם לא מאד מדויקים, ונהגים רבים לא שמים לב לתוצאות שהם מדווחים עליהן ברגע שבו מסובבים את מפתח ההתנעה או לוחצים על כפתור ההתנעה ולפני ההתנעה עצמה. בסופו של דבר אין תחליף לבדיקה פיזית, באמצעות מדיד שמן שנמצא בתא המנוע, וחשוב לבצע את הבדיקה עם מנוע קר ולא בתחנת הדלק כאשר המנוע חם וחלק מן השמן לא נמצא בעוקת השמן. גם עודף שמן לא מוסיף בריאות למנוע.
10. תקלות בתיבת הילוכים אוטומטית
סוד שמור של עסקים רבים שמתקנים תיבות הילוכים אוטומטיות הוא שאחת הסיבות הנפוצות ביותר לנזקים בתיבות האלה נגרם בגלל הנוזל ההידראולי שלהן. החלפת נוזל הידראולי של תיבות הילוכים – גם תיבות קונבנציונליות וגם תיבות רובוטיות – יכולה להאריך באופן ניכר את אורך החיים שלהן ולחסוך לנו נזק גדול.
לא כדאי להמתין למועד הטיפול שמומלץ על-ידי היצרן – עדיף להחליף נוזל הידראולי או שמן בכל 30-50,000 קילומטרים (או קודם לכן, אם כך נדרש על-ידי היצרן) ולהשתמש בנוזלים איכותיים. הקפדה על פעולה פשוטה זאת יכולה להביא את התיבה שלכם בקלות אל 300,000 קילומטרים ללא תקלות.
תקלת בונוס: צריכת דלק מוגברת וכשלון במבחן הפליטה
בכל מבחן שנתי לרכב נבדקת כמות פליטת המזהמים, ואם היא גבוהה מידי המכונית לא תעבור את המבחן. זה יכול להיות בגלל ממיר קטליטי שסיים את חייו – ואז מדובר בתיקון לא זול, אבל גם בגלל מנוע שלא טופל כראוי.
מסנני אוויר או דלק סתומים, שימוש בשמן מנוע לא איכותי, מצתים ישנים או תדלוק דלק מאיכות נמוכה עלולים לגרום להצטברות של משקעים על המצתים והשסתומים ולבעירה לא טובה. זה יגרום לצריכת דלק מוגברת, עודף זיהום אוויר, ולמעגל קסמים רע שיגרום בסופו של דבר לסתימת או לכלוך מערכת הפליטה, ולכישלון אפשרי במבחן השנתי.
חשוב להקפיד על טיפולים שוטפים ושימוש במסננים ושמן איכותיים, ואפשר לנסות שימוש בתוספי דלק ושמן ולקוות שהם ינקו את משקעי העבר.
