כמעט עשור אחרי ש'רנו' הציגה לראשונה את הקונספט של 'טוויזי' (Twizy), ושבע שנים אחרי שהיא החלה לייצר אותו באופן סדרתי, אף יצרנית רכב ממוסדת לא לקחה אותו אל השלב הבא ופיתחה אותו הלאה. כל זה משתנה היום, ולא בתערוכת רכב אלא בתערוכת הסלולר הגדולה ביותר בעולם שמתקיימת בברצלונה, ספרד. כפי שכתבנו כאן, סיאט מרימה את הכפפה ומציגה את מה שהיא מכנה "פתרון אולטימטיבי לתנועה עירונית": מינימו (Minimo).
בדומה לרנו טוויזי גם ל'מינימו' יש מנוע חשמלי, שני מושבים שמסודרים אחד מאחורי השני וארבעה גלגלים, ולטענת סיאט זה כלי רכב בקטגוריית הקוואדרוסייקל אשר "משלב את היתרונות של מכוניות ואופנועים כדי לקבל רכב עירוני זריז". בשונה מ'טוויזי', 'מינימו' לא מוגבל לעגינה בעמדות טעינה נייחות היות שיש לו סוללות נשלפות, משהו בדומה לקונספט ש'קימקו' הטאיוואנית מפתחת במסגרת "פלטפורמת איונקס" (Ionex).
אחד החידושים החשובים, אך המובנים מאליהם, הוא ש'מינימו' מגיע מצויד במערכת קישוריות מובנית, אשר הופכת אותו מוכן מראש להפעלה אצל החברות שמתפעלות תחבורה שיתופית בערי העולם. הפרופיל הצר של כלי הרכב הזה, והאורך הכולל הקצר שלו, עושה אותו אידאלי לחניה במקומות צפופים ומאפשר להחנות אותו בניצב למדרכה, כמו את דגמי סמארט פור טו.
אורכו של 'מינימו' 250 ס"מ, ואילו הרוחב שלו – רק 1.24 ס"מ, כמחצית מן הרוחב של מכוניות עירוניות ממוצעות, והוא צר גם מן הרוחב של סמארט פור טו (שרוחבה 151 ס"מ). לשם השוואה, אורכה של 'טוויזי' הוא 232 ס"מ, כלומר שמינימו ארוך יותר ומציע מרחב פנימי מרווח יותר לשני הנוסעים, והוא גם רחב ב-2 ס"מ מן ה'טוויזי'. אבל ההבדל הגדול ביותר, מבחינת הנהג והנוסע שמאחוריו, הוא שלמינימו יש דלתות אמיתיות שמספקות הגנה מן הרוח, זיהום האוויר, הגשם, הקור והרעש. אגב, אלה דלתות לא סימטריות – כלומר שאפשר לבחור מאיזה צד לצאת, ולחנות גם במקומות חניה צפופים מאד.
כצפוי, למינמו יש כמה תכונות של אופנוע, כמו תצורת הישיבה הזוגית והפנס הבודד בחזית, אלא שלמול הטענה של הספרדים אודות "שילוב היתרונות" אפשר כמובן לטעון גם שהכלי הזה "משלב את החסרונות" של שתי התצורות, היות שהוא צפוף ופגיע, כושר נשיאת המטען שלו מוגבל, והוא לא יכול להשתחל בתנועה צפופה כמו כלי דו-גלגלי.
מאידך, בשונה מאופנוע – מול נהג המינימו מוצבת תצוגה מכובדת יותר של לוח מכשירים וירטואלי עם מערכת מולטימדיה וקישוריות, ולטענת סיאט יהיה כלי כזה, מייצור סדרתי, מוכן מלידה לאוטונומיה כמעט מלאה (דרגה 4). זה אומר שכלים כאלה יוכלו, תיאורטית, לשוטט לבדם ברחובות העיר ולהגיע ללקוח המרוצה הבא שלהם.
מנהל העיצוב של סיאט, אלחנדרו מסונרו (Mesonero), צוטט כאומר ש: "העיצוב של מינימו ממחיש את הדרך שבה אנחנו מבינים את הניידות העירונית: יעילות, ערך גבוה למשתמש וחיסכון בעלויות, בשילוב עם עיצוב תוסס. מינימו מדגים שיש מקום לכיף ולסגנון כאשר אנחנו מדברים על תחבורה משתפת בכלי רכב חשמליים".
לדברי אנשי סיאט, טווח הנסיעה של 'מינימו' יהיה "יותר מ-100 ק"מ" (הטווח התיאורטי של טוויזי הוא 100 ק"מ), ואם המשקל של גרסת הייצור שלו לא יעלה על 425 ק"ג, כולל סוללות, הוא יוכל להתאים לקטגוריית הקוודרוסייקל האירופאית שמאפשרת לנהוג בו ללא רישיון נהיגה וכבר מגיל 16.
הבעיה היחידה היא שאנשי סיאט עדיין לא התחייבו שהם בכלל מתכוונים לייצר את 'מינימו', ולא פרסמו היכן הם יכולים לייצר כלי כזה מבחינת מפעל ייצור (אם כי כמובן שהם יכולים לפנות לביצוע הפרויקט אל יצרן מתמחה). מה שעשוי לדחוף את הספרדים להפוך את הקונספט הזה מחזון למציאות זאת העובדה שקיימת בעיית תנועה עירונית שדורשת פתרון, וזה גם יודגם בתערוכת ז'נבה הקרובה עם מכונית הקונספט העירונית-חשמלית של סיטרואן – Ami One.
