הצעת חוק נוספת במטרה להסדיר תחבורה ציבורית בשבת: "תושבי ישראל שאין ברשותם רכב פרטי מופלים לרעה בצורה בלתי הוגנת. זכותם לחופש תנועה נשללת למשך 24 שעות בכל שבוע, ללא הצדקה"
קבוצת חברי כנסת הגישה אתמול (ב') הצעת חוק שנועדה לאפשר הפעלת תחבורה ציבורית בימי שבת.
בדברי ההסבר להצעה כותבים חברי הכנסת ש"במציאות הקיימת, כאשר ברוב המקומות בישראל אין תנועה של תחבורה ציבורית מערב שבת ועד מוצאי שבת, בעוד שתנועת התחבורה הפרטית אינה מוגבלת, תושבי ישראל שאין ברשותם רכב פרטי מופלים לרעה בצורה בלתי הוגנת. זכותם לחופש תנועה נשללת למשך 24 שעות בכל שבוע, ללא הצדקה".
על-פי הצעת החוק, רק במקרים חריגים תתאפשר הפסקת התחבורה הציבורית בשבתות. הפסקת הנסיעות של קווי שירות, או לחילופין – הגבלת היקפם באזורים מסוימים, ידרשו אישור של שרי המשפטים והתחבורה ושל ועדת חוקה, חוק ומשפט.
לדברי יוזמי ההצעה, "הסדר זה יאפשר להתגבר על הבעיות של פגיעה ברגשות הדתיים של תושבי שכונות מסוימות, שבהן אסורה באותו יום גם תנועה של רכבים פרטיים". אולם, ההצעה קובעת שאי אפשר יהיה להפסיק תנועה בינעירונית של תחבורה ציבורית.
הצעת החוק – שהוגשה על-ידי חברי הכנסת דב חנין, חנא סוייד ומוחמד ברכה – קובעת שאפשר יהיה להפעיל קו שירות (אוטובוס, רכבת או רכבת קלה) במתכונת מצומצמת לעומת המתכונת הנהוגה בימי חול, אולם זאת רק משיקולי "כדאיות", כפי שייקבע על-ידי משרד התחבורה.
סיכויי הצעת החוק לזכות באישור הכנסת קלושים עד לא קיימים. הצעות חוק דומות הוגשו פעמים אחדות בשנים האחרונות, וכולן נזנחו על-ידי יוזמיהן או נדחו במליאת הכנסת ברוב גדול. בקואליציה הנוכחית אמנם אין ייצוג למפלגות חרדיות, ובממשלה אף יושבים שרים בכירים שהביעו תמיכה בהפעלת תחבורה ציבורית בשבת – למשל יאיר לפיד, ציפי לבני וגלעד ארדן – אך עד כה לא ניתן לכך ביטוי בפעילות הממשלה בנושא.
ישראל כץ מתנגד
בנוסף, שר התחבורה, ישראל כץ, מתנגד בתוקף לשינוי בסטטוס-קוו ההיסטורי לפיו אין תחבורה ציבורית בשבת למעט במקרים חריגים (למשל, בעיר חיפה, ביישובים שתושביהם אינם יהודים או בקווים המשרתים בתי חולים).
השר כץ גם טען לאחרונה שאין ביקוש לתחבורה ציבורית בשבת, אבל ההיגיון מאחורי טענתו בעייתי: לדבריו, הביקוש לתחבורה ציבורית בימי חול אינו משמעותי, לכן אי אפשר לטעון שיש ביקוש לתחבורה ציבורית בימי שבת. האם יכול להיות ששיפור רמת השירות בתחבורה הציבורית יגדיל את מספר הנוסעים, וגם ייצור ביקוש בשבתות? במשרד התחבורה מעדיפים להתעלם משאלות כאלה.
למרות שדברי השר כץ לא מתיישבים עם ההיגיון, בכל הנוגע לדעת הקהל נראה שעמדתו תעורר הזדהות בקרב רוב באוכלוסיה. על-פי סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), להפעלת תחבורה ציבורית יש רוב זעום – כ-53% מקרב כלל הישראלים.
שלא במפתיע, יותר מ-80% מהחילונים מביעים תמיכה בהפעלת אוטובוסים ורכבות בשבת, אך בקרב מי שמגדירים את עצמם "מסורתיים לא כל כך דתיים" שיעור התמיכה הוא 57%, ובקרב מי שמגדירים את עצמם "מסורתיים דתיים" שיעור התמיכה צונח ל-27% בלבד. שיעור התמיכה בקרב דתיים הוא 10%.
תקנות התעבורה דווקא מאפשרות הפעלת תחבורה ציבורית בשבת, ללא צורך בהליכי חקיקה מסובכים. כל שנדרש הוא פרשנות מרחיבה של אחד מסעיפי התקנות (סעיף 386א), שקובע שמשרד התחבורה יכול לתת רישיון לקו שירות אם לדעתו הוא חיוני "מבחינת קיום שירותי תחבורה ציבורית".
תחבורה ציבורית היא שירות חיוני שאספקתו הרציפה נדרשת להבטחת חופש התנועה של מאות אלפי ישראלים, לכן ראוי לקבוע שהפעלת קווי שירות בשבת חיונית עבור "קיום שירותי תחבורה ציבורית".
