המאבק הכלכלי בין אירופה, ארה"ב וסין עולה בימים אלה מדרגה וצפוי להאיץ את המעבר לכלי רכב חשמליים ולתחבורה חכמה. מועצת האיחוד האירופאי צפויה להציג בקרוב תוכנית סובסידיות בהיקף עצום לתמיכה בפיתוח מקורות ויישומים של אנרגיה אלטרנטיבית בכל רחבי אירופה. זאת בתגובה לתוכנית סובסידיות דומה שהציג בשנה שעברה הממשל האמריקני, בהיקף של 369 מיליארד דולר.
באיחוד האירופאי טוענים שכדי לעמוד ביעדי הפחתת פליטות הפחמן נדרשת השקעה ממשלתית בהיקף של 518 מיליארד דולר בשנה, והם פועלים ל"הגמשת כללי התחרות". מנקודת המבט של חברות טכנולוגיה ישראליות זאת יכולה להיות הזדמנות חסרת תקדים, אלא שהנזק לכלכלה הישראלית עלול להיות קטסטרופלי.
כרגיל לקראת מהלכים כאלה הודלפו רמזים ראשונים אודות התוכנית ופורסמו בעיתונים מובילים, בהם ה'וול סטריט ג'ורנל' וה'גארדיאן', אם כי פרטים מדויקים יותר עשויים להתפרסם רשמית בשבוע הבא, לאחר פגישה של מנהיגי האיחוד האירופאי בבריסל שבה הם צפויים לדון בתגובת הגוש האירופאי ל"חוק הפחתת האינפלציה" של ממשל ביידן בארה"ב.
כל תוכנית אירופאית שתוצג בשנה הקרובה צפויה להיות מעוצבת כתגובה לצעדים דומים שהשיתה ממשלת סין כבר בתוכנית החומש הקודמת שלה, ובעיקר לתוכנית האמריקנית החדשה יותר. באירופה זועמים על שני המהלכים בטענה לפגיעה בתחרות, אבל נראה שלמנהיגי המדינות האירופאיות לא תהיה ברירה אלא לפעול בדיוק באותו אופן. התוכנית האמריקנית מסבסדת, למעשה, רק חברות שמייצרות בשטח ארצות הברית ומעסיקות עובדים אמריקנים, ובאירופה חוששים שזה יגרום לחברות טכנולוגיה וליצרניות רכב להעתיק את הפעילות שלהן לאמריקה.
אירופה נאבקת כעת עם תוצאות המלחמה באוקראינה ועם ההשפעות המאוחרות של מגפת קורונה, ובעיקר עם מחירי אנרגיה מאמירים ואינפלציה דוהרת, וכל זאת בשעה שקיים לחץ ציבורי נחוש לצמצם את פליטות הפחמן ולעבור לתעשייה ירוקה ולכלכלה ירוקה. מנהיגי המדינות המתועשות באירופה חוששים שההטבות שמעניקות ממשלות סין וארה"ב לחברות שפועלות בשטחיהן יגרמו לכך שלא יהיה משתלם לייצר באירופה, מה שיביא לסגירת מפעלים ופיטורי מאות אלפי עובדים.
בכל מקרה, המשמעות המעשית, החיובית יש לומר, של תוכנית סיוע אירופאית צפויה להיות הזרקת משאבים – ממשלתיים וגם פרטיים – לכל תחומי האנרגיה והכלכלה הירוקים: מקורות אנרגיה מתחדשת, מתקני אגירת אנרגיה, הנעה אלטרנטיבית, תחבורה חכמה וכיוצא באלה. במקביל צפויה השקעה ממשלתית ופרטית בתחומים בעלי משמעות אסטרטגית כמו תעשיית השבבים והאלקטרוניקה, תעשיית התקשורת והמחשוב, ובתחומי התחבורה והלוגיסטיקה.
מן הפרטים שהודלפו עולה שמועצת האיחוד האירופאי צפויה "לנסח מחדש את כללי הסיוע הממשלתיים" ולהציע "קרן ריבונות אירופית" חדשה. במילים אחרות: הם יעשו בדיוק את מה שעושים האמריקנים והסינים. אירופה מאשימה את ממשלת סין מזה שנים אחדות בשימוש בסובסידיות "לא הוגנות" אשר "מעוותות את השוק" במטרה להשיג ולפתח טכנולוגיות נקיות. "הסובסידיות הסיניות כבר מזמן גבוהות פי שניים מאלה שמוענקות באיחוד האירופי באופן יחסי לתוצר הלאומי הגולמי", נכתב בעותק של "תוכנית העסקה הירוקה" אשר צוטט על ידי ה'גרדיאן'. "אירופה ושותפותיה חייבות לעשות יותר כדי להילחם בהשפעת הסובסידיות הלא הוגנות האלה ובעיוות הממושך של השוק".
אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית, אמרה בתחילת ינואר ש"האיחוד האירופאי עובד עם וושינגטון כדי להפחית את תופעות הלוואי השליליות של חוק המאבק באינפלציה האמריקני על אירופה", והוסיפה ש: "אנחנו עומדים בפני תחרות לא הוגנת במגזר הטכנולוגיה הנקייה מסין". אלא שבמסמך שהודלף ישנם פרטים אודות התוכניות של האיחוד האירופי להגמיש כללים שמגבילים סובסידיות ממשלתיות לתעשייה וזה נשמע די דומה לפעולות שעליהן יוצא קצפם של האירופאים.
בין השאר יורחב הסיוע לטכנולוגיות להפקת אנרגיה ממקורות מתחדשים, לאחסון מימן ולהפקת דלק סינטטי ממקורות מתחדשים. בנוסף, כל מדינה חברה באיחוד האירופאי תוכל להציע עזרה למדינה חברה אחרת כתחליף להצעות שמוצעות לה על-ידי מממשלות זרות. נקודה זאת מהווה תגובה ישירה לחששות לפיהן הממשל האמריקני מפתה באופן פעיל חברות אירופיות לעבור לארה"ב כדי לפתח שם מוצרי קלינטק. פעולות כאלה מבוצעות בארה"ב כעת לאחר שגם שם "נפל האסימון" והובן שממשלה לא יכולה להשאיר את כל העבודה ל"כוחות השוק", אחרת – למשל – היא מוצאת את עצמה בלי נכסים אסטרטגיים כמו היכולת לייצר שבבים.
עד היום הקציבו מדינות האיחוד האירופאי כ-800 מיליארד אירו, שרובם טרם נוצלו, כדי לסייע לפיתוח טכנולוגיה ירוקה בכל המדינות החברות, וזאת בנוסף ל-250 מיליארד אירו אחרים שהוקצבו במסגרת "תוכניות ההתאוששות של האיחוד האירופי מקורונה". סכום זה הוקצה גם הוא לקידום טכנולוגיות שתורמות להפחתת פליטות פחמן.
בגרמניה והולנד טוענים שמוקדם לדבר על השקעות נוספות לפני שינוצל הסכום (העצום) הזה. עם זאת, מן המסמך שהודלף עולה שעד לקיץ הקרוב צפויה הנציבות האירופאית להציג "קרן ריבונות אירופית" במטרה "לשמר יתרון אירופאי של טכנולוגיות קריטיות ומתפתחות כגון מחשוב קוונטי, בינה מלאכותית, ביוטכנולוגיה וקלינטק".
בדוח שהודלף נכתב שכדי להפסיק את השימוש בדלקי מאובנים נדרשת עד לשנת 2030 השקעה בהיקף של 518 מיליארד אירו בבכל שנה במגזרי האנרגיה והתחבורה.
כאמור, התוכניות האירופאיות, שנועדו לאפשר לכלכלות של מדינות האיחוד להתמודד עם תוכניות דומות של סין וארה"ב – יכולות להציב פיתוי אדיר לחברות טכנולוגיה ישראליות להעתיק את מרכזי הפיתוח שלהן לאירופה. חלק ממנהלי החברות הישראליות יכולים למנף את המציאות הפוליטית המורכבת בישראל ואת החשש מפני "מהפכה משפטית" כדי לעקור מכאן את הפעילויות שלהן וליהנות מתקציבים ממשלתיים באירופה ובארה"ב. במקרה כזה צפויים המשק והכלכלה הישראלית להיפגע גם מ"בריחת מוחות" ובריחת טכנולוגיה – וגם מאובדן עצום של הכנסות ממיסים.
