זה לא השבוע הכי טוב של BYD בישראל: בהפרש של יממה הוגשו כנגדה וכנגד היבואנית שלה לישראל שתי בקשות אישור לתביעות ייצוגיות עם טענות לכשלים סדרתיים שעלולים להשפיע על עשרות אלפי בעלי רכב. בבקשה הראשונה, אשר הוגשה על-ידי עורכי הדין גל קלנר ותומר צרור בשם ארבעה בעלי רכב מדגמי Atto 3 ודולפין, נטען שמחברי חשמל בצמת החשמל של כריות האוויר תקולים, גורמים להפעלת נורית אזהרה, ועלולים לנטרל את פעולת כריות האוויר ברגע האמת של תאונה.
בבקשה השנייה, אשר הוגשה על-ידי עורך הדין שי דוידוב בשם שישה בעלי Atto 3, נטען שתפוקת מיזוג האוויר נמוכה מן הנדרש ולא מספקת בתנאי האקלים בישראל.
נכון להיום BYD לא ביצעה ריקול בישראל בנושאים אלה, אבל ייתכן שהיא "לא המציאה" את תקלת מחברי כריות האוויר – תקלות דומות של חיווט ומחברים של כריות אוויר התגלו בעבר ותוקנו על-ידי יצרניות רכב אחרות.
אגב, מעבר לנתבעת, דבר שמשותף לשתי בקשות האישור הוא זהותם של שני מחברי חוות הדעת המקצועיות שמצורפות אליהן. את חוות הדעת הטכנית המקצועית בשני המקרים חיבר מהנדס הרכב ערן דובדבני, ואת חוות הדעת השמאית – שטוענת להיקף הנזק הישיר שנגרם לבעלי רכב כתוצאה של ירידת ערך, חיבור שמאי הרכב דני גורביץ.
האם כריות האוויר יפעלו בזמן אמת?
התובעים הייצוגיים בנושא מחברי החשמל של כריות האוויר טוענים שתקלה גורמת להפעלת נורית אזהרה על לוח המחוונים שמתריעה על כשל, ולסיכון שבמקרה של תאונה הכריות ומותחני חגורות הבטיחות לא יפעלו ויציבו את הנהג והנוסע בסכנת חיים.
לטענת התובעים מדובר בתקלה סדרתית שעלולה להשפיע בישראל על קבוצה של קרוב ל-35,000 כלי רכב, והם מבקשים מבית המשפט להורות ליצרנית וליבואנית לתקן את התקלה, להודיע לכל בעלי הרכב על התיקון ולפצות את בעל הרכב.
התקלה, כפי שהיא מתוארת בחוות הדעת של המהנדס ערן דובדבני, נגרמת לטענתו בגלל כשל בתכנון או בייצור של מחברים (קונקטורים) של צמות החיווט החשמלי שמתחברים אל חיישני מותחן חגורת הבטיחות. צמות החשמל ממוקמות מתחת למושבי הנהג והנוסע שמלפנים, וענף הצמה שבקצה שלו נמצאים המחברים האלה אמור להעביר מידע בין החיישנים לבין יחידת הבקרה המרכזית שהיא "המוח" שמפעיל ברגע האמת את כריות האוויר ואת מכלול התקני הריסון. לטענת התובעים, הכשל בתכנון או בייצור גורם לכך שהמחבר הזה מתרופף או מתנתק כתוצאה מפעולות יומיומיות שגרתיות כמו הזזת המושב קדימה או אחורה, רעידות שנגרמות במהלך נסיעה, או חיכוך עם חפץ שמתגלגל מתחת למושב.
ניתוק או התרופפות המחבר עלול, לטענת התובעים, לנטרל את מערכת ההגנה הקריטית הזאת. המשמעות היא שבעת תאונה מותחני חגורות הבטיחות לא יפעלו ולא יהדקו את החגורות אל גוף הנהג והנוסע למושבים שלהם, וכרית האוויר לא תתנפח ולא תספק הגנה לראשם ולגופם של הנהג והנוסע. אגב, בחודש מאי השנה פרסם משרד התחבורה היפני ריקול ל-713 כלי רכב מדגם BYD דולפין לצורך תיקון בעקבות "הוראות עבודה לא נאותות" שהובילו לשימוש ב"קליפס שגוי" לקיבוע החיווט של "מותחן חגורת הבטיחות באזור המותניים" תחת המושבים. כתוצאה מכך, כך נכתב בהודעת הריקול, "עקב רעידות בנסיעה וכו', חלק המחבר עלול להישחק, לגרום למגע רופף… ונורת האזהרה תידלק".
מקרר או לא מקרר?
טענות לגבי עוצמת הקירור של מיזוג האוויר של Atto 3 הושמעו על-ידי חלק מעיתונאי הרכב, בהם הח"מ, כבר ביום ההשקה של BYD בישראל, וגם אנשי היבואנית הכירו בבעיה ולטענתם אף טיפלו בה באופן מהיר ואפקטיבי עד שהיא נפתרה לחלוטין. אלא שלטענת התובעים, שנתמכת בחוות הדעת המקצועית של מהנדס הרכב ערן דובדבני, מערכת מיזוג האוויר של הדגם הזה תוכננה לאקלים אירופי ממוזג ולא לאקלים ים-תיכוני חם ולח שמאפיין את מדינת ישראל. התוצאה, כפי שמתואר בבקשת האישור ובעדויות ברשתות חברתיות, היא שהמערכת לא עומדת בעומס בימי קיץ ולא מקררת את תא הנוסעים וסביבת הנהג לרמה סבירה, נוחה ובטוחה.
בחוות דעתו של דובדבני מוצג ממצא לפיו ההספק של מדחס המזגן בדגם הזה הוא עד 10,000 BTU, אולם לפי חישוביו, שמבוססים על נפח תא הנוסעים ועל סטנדרטים הנדסיים מקובלים לאקלים טרופי/חם, כדי לקרר את הרכב נדרש מדחס חזק יותר, עם עוצמה של 12,000 BTU. במילים אחרות, הטענה היא שקיים "גירעון מובנה" של 20% בהספק הקירור של המערכת. כדי להמחיש את הפער מפנה חוות הדעת לדו"ח של פאנל בין-ממשלתי לשינוי אקלים (IPCC) שקבע שדרישת האנרגיה לקירור בתל אביב בחודש יולי גבוהה פי 3.8 מזו שבפרנקפורט, גרמניה. נתון זה אמור להמחיש את הטענה לפיה יצרנית רכב לא יכולה להשתמש במדחס עם תפוקה דומה בשני שווקים כה שונים מבחינה אקלימית.
המהנדס דובדבני ערך סדרת בדיקות לשישה כלי רכב מדגם Atto 3 של לקוחות שונים אל מול קבוצת ביקורת שכללה חמישה כלי רכב אחרים: פיג'ו 2008 (בנזין), טויוטה פריוס (היברידי), MG ZS-EHS (פלאג-אין היברידי), ושני כלי רכב חשמליים מתחרים – טסלה מודל 3 וצ'רי FX EV. הרעיון מאחורי ניסוי כזה הוא לבודד את ביצועי המזגן של BYD ולנטרל טענות אפשריות כמו זאת שנאמרה לכאורה לאחד התובעים כאילו ש"רכב חשמלי לא מקרר טוב". לטענתו – הניסוי מוכיח שככל שנאמרו דברים כאלה הם מופרכים מיסודם. גם שני כלי הרכב החשמליים ששותפו בניסוי הזה הציגו ביצועי קירור מצוינים.
ביצועי המיזוג של BYD, כפי שהם מוצגים בבקשת האישור, היו גרועים משמעותית מכל האחרים עם טמפרטורה סופית גבוהה בממוצע בכ-8 מעלות צלזיוס משאר הנבחנים, כאשר הפערים בטמפרטורת האוויר שיוצא ישירות מפתחי המיזוג היו גדולים אף יותר והגיעו בממוצע ליותר מ-11 מעלות צלזיוס. באחד המקרים שמתועדים במבחן הטמפרטורה ב-Atto 3 החלה לרדת ולאחר מכן החלה לעלות בחזרה, מה שלטענת דובדבני מעיד על "כניעה" של המערכת לחום החיצוני לאחר שהגיעה שגבול היכולת שלה.
מיותר להדגיש שתנאי חום ברכב יוצרים בעיה בטיחותית מפני שהם מגבירים את הסיכון לעייפות ולהסחת דעת, אבל מסתבר שלא מדובר בבעיה מקומית שלנו, בישראל (לכאורה).
תלונות דומות בנוגע ליכולת הקירור של המערכת הזאת נשמעות גם באוסטרליה, שבה ישנם אזורים עם אקלים דומה ואף יותר קשה מזה הישראלי, שם טוענים בעלי Atto 3 ברשתות חברתיות שהמזגן שלהם "מתקשה" (struggles) בטמפרטורות חיצוניות שמעל 30 מעלות צלזיוס, ואילו ברשתות חברתיות באיטליה, ספרד וצרפת, שם ישנם אזורים חמים כמו שלנו וגם אזורים ממוזגים יותר, מתמקדות התלונות ב"באגים בתוכנה" ובוויסות טמפרטורה לא הגיוני, למשל מצב שבו המערכת מחממת את הרכב במקום לקרר אותו.
ומה מכאן והלאה?
כפי שאנחנו מתארים כאן שוב ושוב, הגשת בקשת אישור לתביעה ייצוגית אולי חושפת תקלות אבל לא בהכרח מביאה בסוף הדרך לפתרונות מועילים לבעלי הרכב, ובכל מקרה מדובר בתחילת מהלך שיכול להיפסק במקרה שבו הבקשה תידחה, להיגרר באולמות בתי המשפט למשך לא מעט שנים, או להיות מוסדר בפשרה טובה יותר או פחות עבור בעלי הרכב.
בשלב הבא צפויות היבואנית והיצרנית להגיש כתב הגנה שבו הן ינסו להפריך את הטענות שנטענות כנגדן, ויהיה מעניין להבין את הפערים המקצועיים והטכניים שבין שני הצדדים.
מה שבאמת חשוב מבחינת בעלי הרכב זה לא לסמוך על כך שהדברים יקרו מעצמם וישרתו אותם, אלא לפקוח עיניים ולהיות מעורבים בתהליך.
מי שסובל מאחת משתי התקלות – הידלקות של נורת התראה על לוח המכשירים או עוצמה נמוכה מידי של מיזוג האוויר – צריך ראשית לכל לפנות ליבואנית ולתעד את הפניה הזאת ואת התגובות שיקבל כדי שלא להימצא במצב של "מילה כנגד מילה".
חשוב לאפשר ליבואנית לפתור את התקלה ראשית לכל מפני שזה הדבר הפשוט שעשוי לסיים את הסאגה הפרטית וגם כדי שלא תיטען טענה כאילו שכלל לא נעשתה פניה כזאת.
כדי שנוכל להעריך האם באמת מדובר בתופעה נרחבת או במספר מקרים ספורדיים – אנחנו פונים אל בעלי רכב שסובלים מאחת מן התקלות האלה (או מתקלות אחרות): כתבו אלינו אל editor.thecar@gmail.com
לקריאה נוספת:
הכשלים במנועי פיורטק: ממשלת צרפת פתחה בחקירה. מתרחב ריקול צינור הדלק בדור השלישי של המנוע
רואה מוסך: ניסאן ג'וק הוכתר כרכב הכי פחות אמין בבריטניה
