כפי שדיווחנו כאן, באחת מבין שלוש תאונות שהתרחשו אתמול (ב') בגוש דן בתוך כדי מבחני נהיגה מעשיים נפצעו שישה בני אדם: שתי נשים מבוגרות שישבו במכונית הנפגעת, שתי תלמידות נהיגה שישבו במכונית הפוגעת (מכונית הלימוד), ושני בוחנים שישבו במכונית הלימוד.
במהלך היום (ג') התבהרו מספר עובדות מסמרות שיער אודות התאונה הזאת, אשר פותחות צוהר אל הברדק הלא יאמן מבית מדרשם של מנהלי משרד התחבורה הישראלי, וגם אל העובדה שמורי נהיגה חשופים לתביעות כספיות בהיקף ניכר אם לא יקפידו לבדוק למי הם מוסרים את המכוניות שלהם בעת מבחן. מקור באגף הרישוי טען בפני TheCar שלשני הבוחנים שישבו במכונית הפוגעת אין בכלל תעודת בוחן, מה שעלול לחולל שורה ארוכה של בעיות משפטיות וביטוחיות, ותסבוכת אפשרית לכלל מורי הנהיגה והתלמידים בישראל.
לדברי אותו מקור, הבוחן שישב מלפנים, לצד התלמידה הנבחנת, נמצא באותה עת בתהליך לימוד והסמכה, כלומר שהוא עדיין לא בוחן מוסמך. אלא שגם לבוחן השני, מי שלכאורה אמור היה להסמיך את הבוחן הראשון, אין עדיין תעודת בוחן היות שהוא פרש ממערך בוחני הנהיגה לפני אי אילו שנים, תוקף רישיונו פג וטרם חודש. המשמעות הראשונה היא שמבחינת החוק לשני הבוחנים אין, לכאורה, תעודות בוחן, ולכן אפילו לולא התרחשה תאונה, ושתי התלמידות היו עוברות בהצלחה את המבחן וזכאיות לרישיון – מי שהיה "מעביר אותן טסט" ומעניק להן את הרישיון בכלל לא מוסמך לעשות את זה מבחינה חוקית.
המערכת דפוקה לגמרי
בהמשך ידיעה זאת נרחיב בנוגע להשלכות רבות המשמעות של שימוש ברכב לימוד נהיגה ללא כיסוי ביטוחי מתאים, אבל לפני כן – הנה אתנחתא קומית עצובה, אשר מעידה עד כמה דפוקה מערכת ניהול מבחני הנהיגה במצבה הנוכחי.
התאונה שבה מדובר כאן התרחשה אתמול בעת שנהגה הנבחנת הראשונה, ולפני שהנבחנת השנייה החלה את המבחן שלה. למרות זאת, ועל אף התאונה, שעות ספורות לאחר התאונה קיבלו שתי הנבחנות הודעות לטלפונים הסלולריים שלהן אשר בישרו להן בחגיגיות ששתיהן עברו בהצלחה את המבחן. קראתם טוב: גם הנבחנת שהייתה מעורבת בתאונה, וגם הנבחנת שכלל לא נבחנה, קיבלו הודעות שהן עברו את המבחן והן זכאיות לרישיון נהיגה.
כמובן שמדובר בטעות מערכת, וכמובן שזאת יכולה הייתה להיות טעות מצחיקה לולא הייתה כל כך עלובה, אלא שבשבועות האחרונים התקבלו דיווחים דומים ממורי נהיגה בכל רחבי הארץ, ועולה חשש כבד שתלמידים שרמת הנהיגה שלהם לא מספקת כדי לקבל רישיונות – קיבלו כאלה. במקרה הספציפי הזה, אגב, הטעות תוקנה כעבור זמן ולא הונפקו רישיונות לנבחנות, אבל כנראה שלעולם לא נדע אם ההודעה בוטלה רק בזכות התערבות "ידנית", בעקבות התאונה, והאם קיימת מערכת פיקוח יעילה למניעת תקלות דומות לזאת.
בטוח שאין ביטוח
תנאי פוליסות ביטוח החובה (נזקי גוף) וביטוח הרכוש (מקיף) של מכונית לימוד הנהיגה דורשים שמאחורי ההגה יישב אדם שמוסמך לנהיגה בכלי הרכב, או שלצד הנהג יישב אדם שמוסמך לנהוג בו ויכול להשתלט על הרכב כדי להימנע מתאונה. נוסח הפוליסות מכסה את מורה הנהיגה, בעל הפוליסות, וגם את בוחן הנהיגה – אבל רק בתנאי שהוא רשאי לנהוג ברכב וגם מוסמך לעשות זאת. זה, לכאורה, לא התקיים במקרה זה.
בהנחה שעובדות אלה נכונות (הנחה שמבוססת על הפרטים שהועברו, כאמור, ממקור בתוך אגף הרישוי) התוצאה המשוערת היא שחברת הביטוח שביטחה את מכונית לימוד הנהיגה בביטוחי חובה ורכוש תדחה את התביעות שיוגשו כלפיה בטענה שהמכונית לא נמצאה בשליטתו של מי שהוסמך לנהוג בה.
מבחינת נזקי גוף לא תהיה, במקרה כזה, בעיה למי שנפצעו בתאונה – היות שחוק הפלת"ד מכסה את כלל נפגעי התאונות בישראל, אבל התביעה שלהם עלולה להיות מסובכת ולארוך יותר זמן מכרגיל. כל הנפגעים יתבעו את חברות הביטוח שלהם או את זאת של מורת הנהיגה, ובשלב ראשון ייתכן שהחברה תדחה את התביעות בטענה שלצד הנבחנת לא ישב אדם שמוסמך כדין לשבת לידה. במקרה כזה יתבעו כל המעורבים את חברת 'קרנית', אשר מבטחת את כל מי שאינם מבוטחים בביטוח חובה, וזו תפצה אותם בהתאם לחוק.
בשלב הבא קרנית תתבע את המזיק. לדברי יובל בר, סוכן ביטוח שמתמחה בתחום תביעות נזקי גוף ורכוש, קרנית עשויה לתבוע את הבוחן שישב לצד הנבחנת, או את בעלת הרכב – מורת הנהיגה – או את שניהם. לכאורה, מורת הנהיגה בכלל לא אשמה בתאונה היות שהיא לא נכחה במקום האירוע ולא הייתה לה שליטה במכונית. אלא שלמעשה חלה עליה "אחריות קפידה": מחובתה לוודא שהיא מוסרת את הרכב רק לידי מי שמחזיק ברישיונות הנדרשים לפי כל דין. אם המורה לא וידאה שלבוחן יש רישיונות כאלה הרי שלדברי בר היא עלולה להיות חשופה לתביעה, ולפיצויים שיפסקו בה.
בתאונה זאת נגרם נזק לשני כלי רכב – מכונית לימוד הנהיגה והמכונית שנפגעה. בתחום נזקי הרכוש, מסביר בר, המצב יותר פשוט מחד, ויותר מורכב מאידך. בעלת המכונית שנפגעה תתבע את חברת הביטוח של מורת הנהיגה ואם היא תסרב לפצות אותה תצטרך בעלת הרכב לתבוע את מורת הנהיגה תביעה אישית בבית משפט.
מורת הנהיגה תתבע את חברת הביטוח שלה, ואם זאת תדחה את התביעה היא תוכל, לכאורה, לתבוע את הבוחן ו/או את המעסיקה שלו – הזכיינית מטעם המדינה. יובל בר מציע למורת הנהיגה להעביר את המכונית למוסך הסדר ולקוות שחברת הביטוח תאשר את התיקון עוד לפני שהתביעה תיבחן יותר מידי לעומק, וכך לכל הפחות לא תיאלץ לשאת במימון הנזק בשלב ראשון.
בכל מקרה, בר מעריך שבסבירות רבה מאד צפוי התיק הזה להתגלגל אל בתי המשפט, ולדבריו "זה עומד להיות אחד התיקים היותר מעניינים מבחינה משפטית-מקצועית" בשנים הבאות.
בשורה תחתונה, שהיא אולי החשובה ביותר עבור כלל מורי הנהיגה, יובל בר ממליץ למורים לוודא – בין אם מתוך היכרות אישית ובין אם באמצעות בקשה מנומסת – שכאשר הם מוסרים את רכושם לידיו של בוחן נהיגה למהלך המבחן הם ימסרו אותו לאדם שאוחז בכל הרישיונות והאישורים הנחוצים מבחינה חוקית, אחרת הם חשופים לתסבוכת שתוארה כאן.
פניתי אל אבנר עובדיה, מי שעומד בראש מערך הדוברות וההסברה של משרד התחבורה הישראלי, עם השאלות הבאות:
1. מדוע איפשר אגף הרישוי לבוחן ללא תעודת הסמכה לבחון תלמידת נהיגה לקראת מתן רישיון נהיגה (או הימנעות ממתן רישיון)? אני יוצא מנקודת הנחה שאין לך תשובה, ורק מסיבה זאת לא תשיב לשאלה הזאת.
2. באופן כללי, כיצד מעניק משרד התחבורה רישיונות לנבחנים שנבחנו על-ידי מי שאין בידיו תעודת בוחן? אני יוצא מנקודת הנחה שאין לך תשובה לשאלה הזאת ולכן גם לה לא תשיב.
3. אבקש לקבל את העתק נוהל ההסמכה של בוחן חדש. אני יוצא מנקודת הנחה שאין נוהל כזה, ולכן לא תוכל לספק אותו.
4. אבקש לקבל את נוהל דרישות ביטוח החובה והביטוח המקיף שדורש משרד התחבורה מן הזכיין ומן הבוחנים. אני יוצא מנקודת הנחה שאין נוהל כזה ולכן לא תוכל לספק אותו.
5. האם מנהל אגף הרישוי מתכוון להתפטר מתפקידו לנוכח הכשלים שמתגלים מידי יום בנושא הפרטת מבחני הנהיגה? אני יוצא מנקודת הנחה שלא.
אודה לתשובותיך עד ליום ד' 29 אוגוסט בשעה 1200. אם אתה זקוק לזמן נוסף לצורך איסוף נתונים אנא הודע לי כך שאוכל להיערך. אני יוצא מנקודת הנחה שלעשות "העתק הדבק לתשובה: "מאחר ואינך בקיא כלל בפרטי הרפורמה, אין בכוונתנו להתייחס לשאלותיך" לא תזדקק ליותר מידי זמן.
תגובת דובר משרד התחבורה: "מאחר ואינך בקיא כלל בפרטי הרפורמה, אין בכוונתנו להתייחס לשאלותיך".
