חמש שנים אחרי שהחל קידומה, רפורמת ענישה של עברייני תנועה צפויה צפויה להתעכב לכל הפחות עד אמצע 2015. ללא גיבוי משר התחבורה ועם התנגדות של משפטנים בכירים, סגנית שר התחבורה, ציפי חוטובלי, אינה צפויה להצליח לקדם את אישור הרפורמה במהלך פגרת הבחירות

רפורמת ענישה של עברייני תנועה שמקדמת סגנית שר התחבורה, ציפי חוטובלי, צפויה להתעכב לכל הפחות עד שתורכב ממשלה חדשה לאחר הבחירות הקרובות לכנסת. זאת, בניגוד לרפורמת תחרותיות בשוק הרכב שמוביל שר התחבורה, ישראל כץ, ואשר זוכה – לפחות בשלב זה – לתמיכה מחברי קואליציה ואופוזיציה, ולכן עשויה להמשיך להידון בוועדת הכלכלה גם במהלך פגרת הבחירות. התוצאה דווקא חיובית, לפחות חלקית, שכן הרפורמה כוללת סעיפים שעלולים לפגוע בחזקת החפות של נאשמים ובזכותם לגשת לערכאות.

שלם מראש, שלם כפול
הרפורמה שמקדמת חוטובלי מעוררת ביקורת ציבורית חריפה. חברי כנסת ומשפטנים בכירים – ובהם גם היועצת המשפטית של ועדת הכלכלה – מתנגדים לסעיפים ברפורמה שעלולים להגביל את גישתם של נאשמים לערכאות ולצמצם את שיקול הדעת של שופטי התעבורה. שני סעיפים ברפורמה מכרסמים בחזקת החפות, שהיא זכות-יסוד בסיסית במשטר דמוקרטי: סעיף אחד קובע כי נהג שיואשם בביצוע עבירה ויבקש להישפט יידרש להפקיד מראש "דמי עירבון" בגובה הקנס שנקבע לעבירה, וסעיף אחר קובע שבית המשפט יחויב להטיל על נאשם שטען לחפותו אך הורשע לא פחות מקנס כפול מזה שנקבע לעבירה. סעיפים אלה צפויים להרתיע נהגים רבים מפני הגשת בקשות להישפט, גם אם לא ביצעו כל עבירה.

כבר במהלך הדיונים המוקדמים בוועדת הכלכלה התברר כי קידום הרפורמה צפוי להיתקל בקשיים רבים. היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד אתי בנדלר, הבהירה כבר בדיון הראשון שנערך בנושא הרפורמה כי הסעיפים שמגבילים את הגישה לערכאות עלולים להוות תקדים בעייתי. בדיון שנערך בסוף אוקטובר חזרה עו"ד בנדלר על עמדתה: "כולנו שותפים לרצון להילחם בתאונות וזועמים על הבריונות… אבל אני חושבת שתפקידה של הכנסת הוא לזכור שיש זכויות אדם שיש לשמור עליהן – כמו זכות הגישה לערכאות".
.
גם בסנגוריה הציבורית מתנגדים להגבלת הגישה לערכאות באמצעות דרישת תשלום-מראש בגין בקשה להישפט. בדיון שערכה ועדת הכלכלה באוקטובר הסביר נציג הסנגוריה, עו"ד ישי שרון, כי "זה באמת סעיף מאוד בעייתי. יש כאן הרתעת-יתר של אזרחים שמבקשים לממש את זכותם… (זו) חזקת אשמה אפריורית, ואנחנו חושבים שהדבר הזה צריך לרדת מסדר היום". יו"ר ועדת התעבורה בלשכת עורכי הדין, עו"ד שי גלעד, הביע בעבר עמדה דומה, ואמר באחד מדיוני הוועדה כי "אנחנו חוסמים את דרכו של האזרח הפשוט בדרכו לשערי בית המשפט".

פעמיים נתניהו, ופעם אחת כץ
המחלוקת שמעוררה הרפורמה צפויה להפוך את אישורה בפגרת הבחירות למשימה קשה במיוחד (אם לא בלתי אפשרית) עבור סגנית שר התחבורה, וזאת למרות שעד עתה נהנתה חוטובלי מנכונות יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ אבישי ברוורמן, לקדם את הדיונים. קיום דיונים בוועדות הכנסת במהלך פגרת הבחירות אינו הליך פשוט: ועדה רשאית להתכנס ביוזמת יו"ר הוועדה או שליש מחבריה, ורק בכפוף לאישור של ועדת הסכמות שבה חברים נציגי קואליציה ואופוזיציה. אפשרות נוספת היא קיום דיון בוועדה לפי בקשת הממשלה.

כל זה הופך את אישור הרפורמה בזמן הפגרה לבלתי סביר, שכן שר התחבורה כץ לא צפוי להתגייס למען מטרה שמקדמת סגניתו, איתה הוא מנהל מערכת יחסים עכורה במיוחד מאז מונתה לתפקיד ב-2013. התוצאה בפועל תהיה עיכוב הרפורמה לכל הפחות עד אמצע 2015, ובעניין זה ראוי לזכור כי הניסיונות לקדם את רפורמת הענישה החלו עוד ב-2010, אז אישר השר כץ את המלצותיה של ועדה מקצועית ששימשו כבסיס לרפורמה. למעשה, הרפורמה כבר אושרה בממשלה פעמיים – פעם אחת בימי ממשלת נתניהו הקודמת, ופעם נוספת בימי הממשלה הנוכחית.

למרות שדחיית הרפורמה היא בשורה טובה לכל מי שמתנגד להגבלת הגישה לערכאות, העיכובים הרבים גורמים לכך ש"מדרג שכרות" – קביעת עונשים לנהגים שיכורים בהתאם לרמת האלכוהול – אינו מיושם. מדרג השכרות, שהוצע כבר בעשור הקודם, נועד לתקן את החוק הקיים, לפיו אין הבחנה בין מי שבדמו נמצאה רמה מזערית של אלכוהול ומי שבדמו נמדדת כמות אלכוהול גבוהה פי כמה מהמותר בחוק. שופטי תעבורה, משפטנים וגם בכירים במשרד התחבורה תומכים בהנהגת המדרג, שכן רבים סבורים שהחוק כיום מטיל על נהגים נורמטיביים עונשים בלתי מידתיים.