בהצהרה משותפת שפרסמו אמש (ב') רנו וניסאן מאשרות שתי החברות את הרינונים שרחשו במהלך סוף השבוע האחרון לפיהם הן מקיימות דיונים אודות עתיד הברית רנו-ניסאן-מיצובישי. "החברות ממשיכות להניע שיפורים מבניים כדי להבטיח פעילות וניהול בני קיימא של הברית", מסרו החברות בהודעתן, "כל הודעה רשמית נוספת תיעשה על-ידי חברות הברית בבוא העת".
ככל הידוע, וכפי שפרסמנו כאן, רנו מתכננת שינוי מבני משמעותי שבמרכזו פיצול החברה לשתי ישויות משפטיות נפרדות שאחת, שתיקרא 'אמפר', תעסוק בפיתוח ומכירת כלי רכב חשמליים והאחרת, שתיקרא 'סוס', תרכז את כל הידע והיכולות בתחום הנעת בעירה פנימית. רנו מתכננת למכור נתח מחטיבת הבעירה הפנימית ('סוס') לג'ילי הסינית וייתכן שגם לשלב את עסקיה של חטיבה זאת בעסקי הבעירה הפנימית של וולוו וג'ילי (שפועלים במסגרת חברה שבדית בשם Aurobay). אלא שמנהלי ניסאן, שמחזיקה בנתח בעלות קטן ברנו, מתנגדים לכך בטענה שזה יעביר טכנולוגיה בעלת ערך לידיים סיניות. מאידך – ניסאן רוצה להגדיל את נתח הבעלות שלה בחטיבת הרכב החשמלי החדשה של רנו ('אמפר') וגם הצרפתים רוצים אותה איתם, אבל היפנים מתנים את זה בכך שהצרפתים ימכרו להם בחזרה חלק מן הבעלות בניסאן.
בהודעה המשותפת של שתי החברות נכתב כך: "קבוצת רנו וניסאן דנות בימים אלה במספר יוזמות כחלק ממאמצים מתמשכים לחזק את שיתוף הפעולה ואת עתיד הברית. דיונים אלה כוללים הסכמות לגבי מספר יוזמות אסטרטגיות משותפות בנושאי שווקים, מוצרים וטכנולוגיות. (בין השאר) ניסאן שוקלת להשקיע בישות רנו EV החדשה אשר תתמוך בתוכנית האסטרטגית של רנו. החברות ממשיכות להניע שיפורים מבניים כדי להבטיח פעולות וניהול בני קיימא של הברית".
כפי שפרסמנו כאן מספר פעמים בעבר, היחסים בין ניסאן לרנו נקלעו למשבר החל מלפני כשבע שנים לנוכח הניסיון של ממשלת צרפת (שמחזיקה ב-15% מן הבעלות ברנו) ללחוץ על רנו להגדיל את נתח הבעלות שלה בניסאן. זאת בשעה שהיפנים ממילא חשו "כבושים" בידי הצרפתים ומצידם דווקא דרשו להשיג שוויון ביחסי הבעלות בין הצדדים.
מערכת היחסים הבעייתית הזאת נוצרה במקור בשנת 1999 כאשר רנו ניצלה הזדמנות היסטורית שבה ניסאן נקלעה למשבר כלכלי ורכשה 43% מן החברה, בין השאר תמורת כ-15% ברנו. התוצאה, לאורך התקופה, הייתה מעין שיעבוד של ניסאן לרנו באופן שבו הרווחים של ניסאן כיסו את ההפסדים של רנו במשך לא מעט שנים. למרות זאת, רנו וניסאן פעלו לאורך השנים באופן מיטבי בפיתוח משותף של רכיבים יקרים כמו פלטפורמות ומנועים, ברכש משותף ובפיתוח אמצעי ייצור משותפים, ואף רכשו יחד את גרעין השליטה במיצובישי באחת ההזדמנויות שזו פשטה רגל.
ברית רנו-ניסאן נחשבה לאחת הבריתות המצליחות והיציבות בתעשיית הרכב, ודאי לאחר הכשלונות המהדהדים של רכישת קבוצת רובר על-ידי ב.מ.וו, רכישת וולוו, לנד-רובר ויגואר בידי פורד, והברית הכושלת בין מרצדס לקרייזלר ולמיצובישי.
בתוך כדי כך נוצר בשנת 2018 משבר דרמטי אחר סביב ההתנהלות האישית של קרלוס גוהן – מנכ"ל ונשיא רנו, ניסאן ומיצובישי – אשר מואשם על-ידי היפנים במעילה בהיקף עצום בכספי הברית. גוהן, אשר נמלט במבצע מהסרטים מן המעצר היפני אל בירות, בירת לבנון, טוען מצידו שהיפנים "תפרו לו תיק" כדי למנף את המאבק שלהם ברנו.
מכל מקום, במסגרת המאמצים ליישר את ההדורים בין שתי השותפות לוחצים היפנים על הצרפתים להקטין את היקף הבעלות שלהם בניסאן מ-43% ל-15% כדי ליצור סימטריה בין יחסי הבעלויות. היפנים אף מציעים לקנות מרנו את המניות של ניסאן, ועבורם זאת יכולה להיות הזדמנות היסטורית לתיקון מה שנתפש בעיניהם כחוסר צדק.
לקריאה נוספת:
האם ברית רנו-ניסאן מתהדקת או מתפרקת?
קרלוס גוהן מאשים: "נעצרתי בגלל מזימה ובגידה של מנהלי ניסאן"
אם השיחות בין הצדדים יעלו יפה עשויה התוצאה להיות "אתחול" של ברית רנו-ניסאן-מיצובישי וניקוי השולחן לקראת תקופה מאד לא ברורה ולא פשוטה עבור יצרניות הרכב הוותיקות. באותה הזדמנות ייתכן שגם מיצובישי תרכוש נתח מחטיבת 'אמפר', כלומר, למעשה, מחברת "רנו החדשה".
ב-8 בנובמבר צפויה רנו להציג את האסטרטגיה המפורטת שלה בפני משקיעים, ומן הסתם גם לפרסם אותה באופן פומבי, ועד אז היא חייבת להגיע עם ניסאן להסכמות כאלה או אחרות.
כמובן שקיימת גם אפשרות אחרת (ואולי אפילו מקבילה) שבה תיפרם הברית בת 23 השנים בין רנו לניסאן, ובהקשר הזה צריך להזכיר שרנו כבר נאלצה להתפרק מחלק מנכסיה (שלא קשורים לברית) כמו הפעילות שלה ברוסיה וחלק מן הפעילות שלה בדרום קוריאה.
