בעוד שנים אחדות תתהפך המציאות שמוכרת לנו כעת: התלבטות של רוכשי רכב חדש לא תהיה האם לקנות רכב חשמלי אלא האם לקנות מכונית עם מנוע בעירה, וזאת בעיקר מפני שלא כל כך בטוח אם כעבור כמה שנים נוספות יהיה מי שירצה לקנות מאיתנו מכונית משומשת עם מנוע בנזין. מהפך כזה בדיוק התרחש בנורבגיה כבר לפני כשנתיים, הוא יקרה בשנים הקרובות במדינות מערב אירופה, והמועד שבו זה יקרה בישראל תלוי בעיקר בממשלת ישראל ובאנשי משרד האוצר.
כמו לכל מוצר גם לרכב חשמלי יש יתרונות וחסרונות, והשוני העיקרי בינו לבין רכב עם מנוע בעירה הוא שכדי להשתמש בו מאד רצוי להיות הבעלים של חניה פרטית ושל עמדת טעינה. זה אמנם לא תנאי בל יעבור, אבל הפיגור של ממשלת ישראל בפרישת תשתיות טעינה ציבוריות גרם לכך שבשנים הקרובות זה יוסיף להיות צוואר בקבוק משמעותי. מכאן נובע שאחת השאלות הרלבנטיות הראשונות שצריך לשאול את עצמו כיום כל מי שמתכוון לקנות מכונית חדשה היא אם יש או אין לו חניה "צמודה" בבית או במקום העבודה.
בנוסף, לרוב כלי הרכב החשמליים העממיים (ועדיין אין מספיק כלי רכב חשמליים במחירים נוחים) יש עדיין מגבלות טווח וטעינה. לכן גם אופי השימוש ברכב חייב להילקח בחשבון.
במדריך שלפניכם השתדלנו לרכז את כל המידע שצריך לעניין את מי שמתלבט אם לעבור את הגשר ולהיכנס אל העידן החדש – או לדחות את ההחלטה לרכישה הבאה שלו. אנחנו נעדכן את המדריך בהתאם להתפתחויות בטכנולוגיה העולמית, בפרישת תשתיות הטעינה בישראל וברגולציה המקומית.
נתחיל בכמה פרטים בסיסיים אודות מכוניות חשמליות, לאחר מכן נענה על שאלות שקשורות בהתאמה לסוגי שימוש נפוצים, נתקדם אל "עקב אכילס" – התקנת עמדת טעינה פרטית ואל שימוש בתשתיות ציבוריות, ונגיע עד לחיים עם רכב חשמלי ולתחזוקה שלו.
מבוא לרכב חשמלי: אילו סוגים קיימים?
במובן הרחב ביותר יש מי שמתייחסים אל כל סוג רכב שיש בו מנוע חשמלי כאל "רכב חשמלי" או כאל רכב עם "הנעה אלטרנטיבית" או "הנעה ירוקה", אבל זאת הגדרה מאד לא נכונה. את כלי הרכב ה"מחושמלים" יש לחלק לפי קריטריון מאד פשוט: מהיכן הם מקבלים את האנרגיה שלהם? אם הם משתמשים אך ורק בחשמל אלה כלי רכב חשמליים, ואם הם שורפים בנזין או סולר הרי שלכל היותר הם "מחושמלים".
שתי מערכות הנעה ש"מתחכמות" עם ההגדרה הזאת הן הנעה היברידית-נטענת, אשר מסוגלת להשתמש בשני סוגי האנרגיה, והנעה מימנית שהיא בתכל'ס הנעה חשמלית שמקור האנרגיה המיידי שלה איננו רשת החשמל.
מכוניות היברידיות
מערכת ההנעה האלטרנטיבית הנפוצה ביותר בישראל, בגלל הטבות מס, היא הנעה היברידית, ורבים מתבלבלים בינה לבין "רכב חשמלי". הנעה היברידית מניעה את הגלגלים באמצעות חיבור ישיר למנוע בעירה – בנזין או דיזל – והיא נעזרת על-ידי חיבור ישיר או עקיף בין הגלגלים למנוע חשמלי. המנוע החשמלי מקבל את האנרגיה שלו מחשמל שנאגר בסוללה אך מופק על המכונית עצמה בגנרטור כזה או אחר שמחובר למנוע הבעירה. נא לא להתבלבל: חשמל שמוחזר לסוללה באמצעות מערכת הבלימה הרגנרטיבית הוא לא אנרגיה "נוספת", אלא מחזור של אנרגיה שהגיעה למכונית על ידי שריפת דלק.
לסיכום: מכוניות היברידיות הן לא מכוניות חשמליות למרות שחלקן יכול לנוע לטווחים קצרים בכח החשמל בלבד.
היברידיות נטענות (PHEV)
במובן הרחב ביותר היברידיות-נטענות הן מכוניות היברידיות, כלומר עם שתי מערכות הנעה – אחת מהן חשמלית והאחרת היא מנוע בעירה, אבל אפשר להזין את הסוללה החשמלית שלהן ממקור מתח חיצוני – כלומר לחבר אותן אל עמדת טעינה, וכך לקבל טווח נסיעה "חשמלי".
קיימות מספר שיטות הנעה היברידית-נטענת שנבדלות זו מזו באופן שבו מנוע הבעירה והמנוע החשמלי מתחברים לסרן המניע, וחלקן פועלות בנפרד – כלומר שכל מערכת הנעה מחוברת אל סרן אחר.
בגלל הטבת מס שניתנה בישראל "עלו" ארצה היברידיות-נטענות רבות, ולמרות שהן לא "זקוקות" לעמדות טעינה רבים מן המשתמשים בהן נוהגים לחבר אותן לטעינה כדי ליהנות מן היתרונות החשמליים שלהן. כמו מכוניות היברידיות רגילות גם היברידיות-נטענות סובלות מן הרע שבכל העולמות: הן סוחבות בכל משך חייהן שתי מערכות הנעה וגם סוללה חשמלית גדולה יחסית, לכן הן כבדות ומגושמות. מצד שני, כן אפשר להשתמש בהן כמכוניות חשמליות לכל דבר אך לצורך זה יש לטעון אותן לעיתים מזומנות.
חשמליות עם מאריך טווח
מקרה פרטי של היברידיות-נטענות הן "חשמליות עם מאריך טווח" שהן מכוניות חשמליות לכל דבר ועניין במובן זה שמנוע הבעירה שעליהן לא מחובר בשום אופן לגלגלים. במכוניות אלה משמש מנוע הבעירה כגנרטור ליצירת חשמל, וזאת שיטה עקומה שנולדה בימים שבהם תכולת האנרגיה בסוללות הייתה נמוכה מאד ומחיריהן היו גבוהים, לכן טווח הנסיעה שלהן היה בלתי שימושי בעליל. מכונית כזאת נטענת מעמדת טעינה ויכולה לנסוע כל חייה מבלי להפעיל את מנוע הבעירה (למעט הפעלות אוטומטיות שגרתיות לצרכי תחזוקה), אבל "בספר שלנו" זאת לא נחשבת למכונית חשמלית.
מכונית חשמלית
במכונית חשמלית יש אך ורק מערכת הנעה חשמלית, והיא מבוססת על מנוע חשמלי אחד, או על שניים, שלושה או ארבעה מנועים כאלה. מכונית חשמלית מקבלת את כל האנרגיה שלה אך ורק מעמדת טעינה, ואם לא נותרה אנרגיה בסוללה שלה היא לא מתקדמת בעצמה לאף מקום. מצד שני, אותו דבר נכון לגבי כל סוג רכב כפי שגילה כל מי שהתעלם מספיק זמן מנורת התרעה מפני כמות דלק נמוכה במיכל של מכונית עם מנוע בנזין או דיזל.
מדריך זה מתייחס אך ורק לרכב חשמלי "אמיתי", כלומר למכוניות שבמהלך השימוש בהן לא מעורבת ההבערה של אף נוזל.
רכב חשמלי: למי זה מתאים?
ממוצע הנסועה של מכונית "פרטית" בישראל (כ-17,500 ק"מ לפני הקורונה) גבוה יותר מאשר ברבות ממדינות העולם, וכמובן שהממוצע של מכוניות ציים גבוה הרבה יותר. עם זאת, ממוצע הוא ממוצע, כלומר שמאות אלפי בעלי רכב נוהגים הרבה פחות ממנו, וכאשר מכוניות חשמליות מציעות טווח נסיעה ריאלי של יותר מ-300 קילומטרים בין טעינות, וחלקן גם הרבה יותר – כל בעל רכב יכול לדעת אם רכב חשמלי מתאים או לא מתאים לצרכיו.
השיקול הראשון, לכן, לבחינת האפשרות לעבור לרכב חשמלי הוא מה אופי השימוש בו והאם הוא כולל מרחקי נסיעה גדולים. צריך להדגיש: אפשר להשתמש במכוניות חשמליות גם למרחקים גדולים, אך זאת בתנאי שהרכב מסוגל לקבל טעינה מהירה ושקיימת נגישות לעמדות טעינה מהירות. יותר מאשר טווח הנסיעה עצמו – הבעיה בה"א הידיעה של רכב חשמלי היא משך הזמן שנדרש כדי לטעון אותו (ובכלל זה משך ההמתנה לעמדת ציבורית פנויה).
גם אם אופי השימוש ברכב מתאים לרכב חשמלי צריך לצלוח את המחסום הבא. בעלות על מקום חניה "צמוד" שאליו אפשר להעביר תשתית חשמל היא כמעט תנאי יסוד כרגע, למרות שכעקרון, וכאמור, אפשר להסתדר גם עם תשתיות טעינה ציבוריות. יש לכך שתי סיבות והראשונה היא שתשתית הטעינה הציבורית בישראל מפגרת ביחס למדינות המפותחות, ומי שמסתמך על תשתיות ציבוריות צריך לקחת בחשבון שעמדה כזאת עלולה להיות חסומה, במקרה הטוב, על ידי רכב חשמלי אחר או על-ידי מספר כלי רכב שממתינים לתורם, ובמקרה הרע על-ידי מי שהחנה מולה מכונית כלשהי (חשמלית או לא), הלך לענייניו ולך תדע מתי יתחשק לו לחזור.
חתמו על העצומה: בעלי רכב חשמלי דורשים מהממשלה הסדרת טעינה בעמדות ציבוריות
סיבה נוספת לצורך בחניה צמודה עם עמדת טעינה היא שטעינה ציבורית מופעלת על-ידי ספקיות טעינה שלא התקינו עמדות לשם שמים אלא כמיזם כלכלי. הספקיות גובות סכום כסף תמורת השירות שלהן, וזה הופך להיות חלק משמעותי מן הנטל הכלכלי של אחזקת רכב חשמלי. יש הבדל בין שימוש מזדמן בעמדה ציבורית, שבהחלט מצדיק את העלות שלו ביחס לתמורה, לבין שימוש קבוע מחוסר ברירה.
חשוב לשים לב, ולכך נתייחס בעתיד בנפרד, שתחום הרכב החשמלי מתפתח במהירות אבל את התנופה העיקרית הוא קיבל רק בעשור האחרון בזכות ממשלת סין, ובחמש השנים האחרונות בזכות רגולציה אירופאית. התוצאה היא שבעולם מוצעות למכירה "מכוניות דור ראשון" – למעשה כלי רכב שתוכננו במקור להנעת בעירה והוסבו למערכת חשמלית, ומכוניות "דור שני" שתוכננו מראש כרכב חשמלי. במקביל מתקיימת כניסה מאסיבית של יצרניות רכב חדשות לשוק – טסלה היא כמובן הדוגמא הבולטת והמצליחה מכולן אך לצידה יש עשרות נוספות – והשורה התחתונה היא שלא מספיק לבחון אם אנחנו, כצרכנים, מתאימים למוצר אלא איזה מוצר מתאים לנו כצרכנים.
כאמור, מדובר בנושא מורכב וחשוב ונאמר רק במשפט אחד שצריך לצפות לכך שבעתיד הלא רחוק יהיה ביקוש נמוך לכלי רכב לא מתקדמים מבחינה טכנולוגית ועם טווחי נסיעה נמוכים.
התקנת עמדת טעינה ביתית
קיים מגוון רחב מאד של עמדות טעינה ביתיות, החל משקעים מאולתרים של חשמלאים לעת מצוא וכלה בעמדות מנוהלות שכוללות טכנולוגיה מתקדמת להזנה יעילה והגנה על הרכב ועל עוברי אורח. בכל מקרה, מערכת ניהול הסוללה החשמלית ברכב משתמשת בזרם ישר (DC) שמוזרם אל הסוללה (וממנה למנוע), ואילו טעינה "ביתית" (כולל גם בעמדות ציבוריות) מבוצעת מרשת החשמל הארצית שפועלת עם זרם חליפין (AC). המרת הזרם מ-AC ל-DC מבוצעת על-ידי ממיר מתח. עמדות טעינה ציבוריות מהירות (להבדיל מעמדות עם הספק נמוך) ממירות את זרם החליפין של רשת החשמל ומספקות לסוללה זרם ישר בעוצמה הרבה יותר גבוהה מכפי שמסוגלת לספק תשתית ביתית.
ובחזרה לעמדות הביתיות: ככל שעמדת הטעינה הפרטית חזקה יותר היא יכולה לטעון סוללת רכב חשמלי במהירות גבוהה יותר, בתלות בשני גורמים חשובים: ההספק של רשת החשמל בבניין וברחוב, וטכנולוגיית הסוללה ברכב. במידת האפשר, ומתוך מחשבה קדימה, עדיף להתקין את עמדת הטעינה החזקה ביותר האפשרית גם אם הרכב המתוכנן (או הקיים) לא מסוגל לנצל את היכולות האלה במלואן, אבל מי שגר בנכס שכור או שאין לו תוכניות ארוכות טווח יכול שיפעיל שיקול אחר.
אבל יש בעיה. רוב אזרחי ישראל מתגוררים בבתים משותפים והתקנת עמדת טעינה פרטית דרשה עד לא מכבר את ההסכמה של רוב בעלי הנכסים בבית. בימים אלה מתוקן חוק המקרקעין (כעת בשלבי חקיקה אחרונים בכנסת הנוכחית) כך שכל בעל נכס בבית משותף יוכל להתקין עמדת טעינה פרטית, כולל כל התשתיות שנדרשות לצורך זה, גם ללא הסכמת שאר בעלי הנכסים. התנאים לכך הם שההתקנה תבוצע על-ידי חשמלאי מוסמך, העמדה תוזן ישירות ממונה חשמל פרטי של הבעלים שלה, והעברת תשתית החשמל תבוצע כך שלא תפגע בחזות הבניין או ברכוש המשותף, ולא תפריע לשימוש של שאר הדיירים בשטח וברכוש הציבורי. מי שמבקש להתקין עמדה פרטית ויכול להתחבר למונה הפרטי שלו חייב להודיע על כך לנציגות הבית המשותף (ועד הבית) ואם הכל עובר חלק אפשר להתחיל להתקין עמדה כעבור 45 ימים.
בתוך עמנו אנחנו חיים וברור שלא בכל הבתים שוררים יחסי אהבה ושלום, לכן נקבע שנציגות הבית המשותף חייבת להגיב לבקשה בתוך 25 ימים, ואם קיימת התנגדות יכולים דיירי הבניין לפנות למפקח על המקרקעין ולהגיש התנגדות. אם בעל הרכב לא יכול להתחבר למונה שלו הוא יכול לקבל את אישור ועד הבית ולהתחבר למונה הכללי של הבניין, ובתנאי שיותקן מונה חשמל נפרד לעמדה עצמה. פניה כזאת צריכה לכלול הסבר מדויק של תהליך ההתקנה כולל תרשימים והודעה על האופן שבו בעל העמדה יתחשבן עם הדיירים תמורת צריכת החשמל.
אם אין אפשרות להתחבר אל לוח חשמל פרטי של בעל העמדה ונדרש חיבור ללוח חשמל ציבורי – יש לקבל את הסכמת רוב בעלי הנכסים בבית במשותף. רוב בעלי הנכסים רשאים להחליט כמה הספק חשמל יוקצה לטעינת כלי רכב חשמליים מתוך כלל הספק החשמל של הבניין.
חשוב לדעת שבעל עמדת טעינה נושא באחריות משפטית ופלילית כלפי כל מי שעלול להינזק כתוצאה מהתחשמלות או, חלילה, כתוצאה מקצר חשמלי שיגרום לשריפה או בגלל נזק למערכת החשמל של הבניין או של הרכב. התקנה לא מקצועית או שימוש בציוד פגום עלולים לגרום לנזק, ולכן עדיף לבחור באנשי מקצוע מוסמכים שיודעים מה הם עושים, ובמי שיעניקו אחריות מלאה להתקנה ולציוד. בכל מקרה מומלץ לרכוש פוליסת ביטוח מתאימה מפני שנזקים עלולים להיות יקרים מאד.
שימוש בעמדת טעינה ציבורית
ישנם מספר פרמטרים מתחום החשמל שצריך לשים אליהם לב, כמו זרם, מתח והספק של עמדת טעינה וגם לגבי כושר הטעינה של הרכב עצמו, אבל הדבר הכי חשוב לנהג הוא נתון שימושי של "זמן טעינה לקילומטראז'". במילים פשוטות: כמה זמן צריך להמתין בעת טעינה כדי לקבל טווח נסיעה של 100 קילומטרים נוספים.
בטעינה "ביתית" ואיטית עשויה טעינת רכב לארוך 4-8 שעות בממוצע, ואילו טעינה מהירה בעמדה ציבורית יכולה להוסיף 300 קילומטרים בתוך כחצי שעה (רק כדוגמא). בכל מקרה רוב מערכות ההפעלה במכוניות מתוכנתות לטעון את הסוללה במהירות ל-80% מן הקיבולת שלה ואז להאט את הקצב כדי למנוע פגיעה בסוללה. אם אין צורך בטעינה מלאה אפשר להתנתק מן העמדה הציבורית המהירה בשלב כזה ולהשלים את הטעינה בבית בלילה. כאמור, כאשר טוענים בעמדה ציבורית משלמים, למעשה, תמורת השירות וההשקעה של חברה שרכשה והציבה את העמדה, ולא רק תמורת מחיר החשמל עצמו.
לחיות עם מכונית חשמלית
אחרי שהתקבלה ההחלטה ועוברים להשתמש ברכב חשמלי נדרשת תקופת הסתגלות קצרה כדי להתגבר על "חרדת הטווח" וללמוד את רזי הטעינה. מה שכמעט לא דורש הסתגלות – ודאי עבור מי שמגיע ממכונית אוטומטית ובטח ובטח אם זאת מכונית היברידית – זאת הנהיגה עצמה.
נהיגה במכונית חשמלית זהה כמעט אחד לאחד לנהיגה בכל מכונית אוטומטית, אם כי כדאי להיות מודעים לאפשרויות השימוש בבלימה רגנרטיבית שיכולות להאריך את טווח הנסיעה בין טעינות. אחד ההבדלים המשמעותיים שתחושו בו הוא השקט של מערכת ההנעה, ויש מצב שתצטרכו להתרגל גם לאופן מסירת כח המנוע – בעיקר בזינוקים מעמידה לנסיעה. המהירויות המרביות של רוב המכוניות החשמליות מוגבלות כדי לחסוך באנרגיה, וממילא הן מכתיבות אופי נהיגה שונה, ורגוע יותר. מצד שני, השקט עלול להטעות ונהג עלול למצוא את עצמו במהירות גבוהה מכפי שתיאר לעצמו, לכן כדאי לשים לב למד המהירות. גם תחושת הבלימה שונה בדרך כלל, ובדגמים מסוימים היא לא מבריקה.
אחת הבעיות הגדולות של רכב חשמלי היא שאננות שעלולה ליפול על המשתמשים בגלל שיש מעט מאד פעולות תחזוקה, ומפני שרוב היצרניות דורשות מרווחי טיפולים מאד ארוכים. ואכן, תחזוקת רכב חשמלי הרבה יותר זולה מאשר תחזוקת רכב עם מנוע בעירה מפני שיש הרבה פחות במה לטפל. מצד שני, אסור להזניח ועדיף להיות "יותר צדיקים מן האפיפיור". לא כדאי לקחת צ'אנסים ועדיף לבדוק את המערכות החשובות ברכב – ודאי בלמים וצמיגים, לכל המאוחר אחת לשנה.
שורה תחתונה
במוקדם או במאוחר תהיה לך מכונית חשמלית, בין אם היא תהיה חדשה או משומשת, ובין אם היא תהיה המכונית הבאה שלך או זאת שאחריה. מנועי הבעירה יישארו איתנו בישראל גם אחרי שהם ייעלמו באירופה ואולי גם אחרי הודו, אבל ההצדקה להעדיף אותם נשחקת מיום ליום. אם מצאת שאת/ה עומד/ת בקריטריונים למכונית חשמלית מבחינת אפשרויות השימוש ותשתית החשמל השאלה הבאה היא מן הסתם "איזו מכונית חשמלית?" ואולי גם "מתי יסתיים משבר קורונה ויהיו אספקות נורמליות של מכוניות?" אבל תשובות לכך נספק בכתבה נפרדת.
