פיג'ו-סיטרואן ופיאט-קרייזלר (PSA ו-FCA) חשפו היום (ב') את הלוגו החדש של החברה המאוחדת שלהם, שנקראת 'סטלנטיס', ובה לכל צד יהיה חלק זהה של 50%.
לדברי דוברי החברות, "הלוגו מסמל את המורשת העשירה של החברות המייסדות ואת החוזקות המשולבות הייחודיות של תלכיד של 14 מותגי הרכב הנודעים, כמו גם את הרקע המקצועי המגוון של עובדיה ברחבי העולם". הדוברים גם מסבירים לנו שמשמעות השם שנבחר לארגון החדש נגזרת מן המילה הלטינית "סטלו", שפירושה, כך מסתבר, הוא "לזהור מאור הכוכבים", ושהלוגו "מייצג את רוח האופטימיות, האנרגיה וההתחדשות של חברה מגוונת וחדשנית שנחושה להיות אחת המנהיגות בעידן הממשמש ובא של ניידות ברת קיימא".
אנשי סטלנטיס אומרים ש"חשיפת הלוגו היא צעד אחרון לקראת השלמת פרויקט המיזוג אשר צפוי להתבצע בסוף הרבעון הראשון של שנת 2021" בכפוף לאישורים רגולטוריים שונים ואישור בעלי המניות של שתי החברות.
כמובן שמה שמסקרן פי כמה וכמה מאשר הלוגו החדש הוא איך ינוהל ארגון עם 14 מותגי רכב (15 לפי הספירה שלנו) שכמעט כולם היו בין ראשוני יצרניות הרכב בעולם. כל אחד מן הארגונים לכשעצמו מייצג איחוד של ארגונים שונים, בכל אחד מהם יש הרבה מאד גאווה ומורשת, וגם אגו, וניסיון העבר לא מנבא טובות לארגונים מתאחדים בתצורה שכזאת.
מכל מקום, ככל שידוע כעת – מי שעתיד להנהיג את הארגון המאוחד בשלב ראשון הוא קרלוס טווראס, המנכ"ל המוערך של פיג'ו-סיטרואן ומי שנחשב לאיש שעומד מאחורי סיפור ההתאוששות המדהים שלה בחמש השנים האחרונות. לא יהיה זה מופרך להעריך שעל שולחנו, או על שולחנה של מועצת המנהלים המאוחדת, יונחו מספר נושאים בוערים לטפל בהם, וחלקם קשורים לצמצום מספר הדגמים בכל השווקים בעולם, ואיתם גם צמצום במספר המפעלים והעובדים.
עוד בטרם הושלם המיזוג מכרה פיג'ו-סיטרואן מפעל אחד שלה בסין, שבו היא הייתה שותפה בעבר עם היצרנית המקומית (ואחת מבעלות המניות ב-PSA) דונגפנג, וסגרה שם מפעל אחר. זה קורה במדינה שעד לפני שש שנים הייתה השוק הגדול ביותר עבורה, עם מכירות שנתיות בהיקף של כ-700,000 כלי רכב. מספר זה צנח לכ-120 אלף בשנה שעברה לנוכח התחזקות התחרות של יצרניות רכב מקומיות והצטמקות השוק כולו, והוא צפוי להיחתך באופן משמעותי בסיכום 2020 בגלל משבר קורונה.
גם פיאט מפספסת בענק את שוק הרכב הגדול ביותר בעולם, שם היא מוכרת רק את המותג ג'יפ, וגם היא ספגה שם חבטה במכירות. מאליו ברור, לכן, שאחד הנושאים הבוערים ביותר לטיפולו של טווארס יהיה "התחלה חדשה בשוק הסיני", כפי שהגדיר זאת אחד האנליסטים של שוק הרכב.
ובינתיים באירופה
בשנים האחרונות, כאשר פיאט חיפשה נואשות עם מי להתאחד, היא שרדה בזכות הרווחיות הגבוהה של מותגי ג'יפ ו'ראם' בשוק האמריקני, אבל הקריבה כמעט את כל המותגים ואת כל הדגמים שלה באירופה. לנצ'יה צומקה למינימום האפשרי, פיאט לא חידשה אף דגם, ואלפא-רומיאו דחתה את תוכניות השקת הדגמים שלה שוב ושוב.
הפעולות ההגיוניות והמתבקשות ביותר בטווח המיידי באירופה הן שימוש בשתי הפלטפורמות החדשות יחסית של פיג'ו-סיטרואן כבסיס לדגמים "מחושמלים" של פיאט – בעיקר עם יורשות ל'פונטו' ול'טיפו'. בטווח המעט יותר רחוק – אבל לא רחוק מידי – סביר שסטלנטיס תשתמש בפלטפורמה החשמלית הטהורה שהיא מפתחת בשיתוף פעולה עבור השוק הסיני כבסיס למכוניות חשמליות טהורות שיימכרו תחת שמות מותג אירופאים, עם עיצובים איטלקיים וצרפתיים תואמים.
עם זאת, סביר שדבר כזה לא יקרה מספיק מהר עבור לנצ'יה, שהדגם האחרון שהיה שיווקה תחת שם המותג המפואר שלה היה 'אפסילון', ומיתוג מחדש שלה, עם סדרת דגמים חדשים, לא נמצא כרגע בראש מעייני החברה המתאחדת.
מעבר לאוקיאנוס, בחירתו של ג'ו ביידן לנשיא ארה"ב צפויה להאיץ שם את המעבר לכלי רכב חשמליים. זה עשוי להועיל לקרייזלר – שתוכל גם היא להשתמש בעתיד בפלטפורמה החשמלית שמפותחת לשוק הסיני, אבל מכיוון שכרגע השוק הזה יוצר הכנסות גבוהות נראה שלא זה המקום שהשותפים יחפשו להם את כאב הראש.
מה יעלה בגורלה של לנצ'יה? האם יש מקום ל-DS לצד אלפא-רומיאו? האם הממונה על ההגבלים העסקיים ייאלץ את סטלנטיס להקריב עוד נתח מן המותגים המסחריים שלה? ומה לגבי קרייזלר מול דודג'?
הרמז המעודד היחיד שאפשר להיתלות בו כרגע הוא שלחברה החדשה יש שם של חברת אחזקות ולא של יצרנית רכב. במילים אחרות, זאת לא "רנו-ניסאן", "קבוצת פולקסווגן", "פיאט-קרייזלר" או "יונדאי-קיה" – כולן חברות עם זיקה ומחויבות למותג מרכזי, אלא סופרמרקט שיכול להכיל כל מותג, אבל לא מחויב לאף אחד ממותגיו – לטוב וגם לרע.
