רבים אולי שכחו שקיה, במקור, נולדה כיצרנית של ג'יפים וכלי רכב מסחריים, ושאפילו הדור הראשון של 'ספורטאז', שנוצר ויוצר לפני שיונדאי רכשה את גרעין השליטה בקיה, התבסס על שילדה של רכב מסחרי.
בעשור האחרון, בין השאר על בסיס שיתוף הפעולה ההדוק עם יונדאי, עיקר הצלחתה הכלכלית של קיה נובע מקטגוריות הקרוסאובר השונות, וכל כלי הרכב הלא מסחריים שלה מבוססים על פלטפורמות מונוקוק של יונדאי-קיה. לא מדובר במצב חריג בתעשיית הרכב, שהרי נכון להיום – חוץ מאשר מספר קטן של יצרניות מתמחות – כל יצרניות המסה נטשו את פלח השוק של ג'יפים קשוחים. יצרנית המסה היחידה שנותרה בו כיום היא טויוטה, עם לנד-קרוזר, אם כי ברקע יש גם את ניסאן פטרול בן העשר. אפשר גם להזכיר את סאנגיונג רקסטון, אלא שסאנגיונג אינה יצרנית מסה ועתידה כרגע ממילא לוט בערפל.
הצד השני של המטבע, זה שעליו מסתכלים כעת אנשי קיה, הוא שעדיין קיים צורך בכלי רכב קשוחים שיכולים לנוע בשטח קשה, והקטגוריה הזאת מציגה כעת ריק שמושך אליו עניין.
אחת הקטגוריות הגדולות והרווחיות ביותר בשוק הרכב האמריקני, שהוא השוק העשיר ביותר בעולם, היא של טנדרים דוגמת פורד מסדרות F השונות, וגם במזרח הרחוק יש ביקוש עצום לטנדרים, אם כי פחות גדולים, כמו איסוזו D-MAX וחבריו לקטגוריה. אין זה סוד שיונדאי וקיה עובדות על טנדר חדש, על בסיס שילדת סולם, ושהוא צפוי להיות מושק בתוך כשנתיים. מכאן כבר קצרה הדרך לתכנון וייצור של "ג'יפ" – כלומר כלי רכב קשיח מן הסוג שנזכר לעיל.
בסוף השבוע האחרון נרגשה עיתונות הרכב האוסטרלית לדווח על מספר אמירות של בכירי קיה באוסטרליה, אשר מהן אפשר ללמוד – גם אם לא באופן מפורש – שקיה צפויה להציג בתוך כשנתיים ג'יפ אמיתי, גדול וקשוח. ג'יפ כזה, כך טוענים האוסטרלים, שם לעצמו על הכוונת את אחד האייקונים המוטוריים המפורסמים – טויוטה לנד-קרוזר, וגם את פורד אקספדישן ו-GMC יוקון.
הדיבור באוסטרליה הוא על כלי גדול, עם מנועים גדולים, הנעה כפולה ותיבת העברה ראויה, ובמחסן החלקים של יונדאי וקיה יש מבחר לא מבוטל של מנועים מתאימים למשימה, החל מ-V6 היברידי והיברידי-נטען, דרך V6 בנזיני כפול מגדשים ו-V8 בנזיני, וכלה בטורבו-דיזל שישה צילינדרי בנפח 3.0 ליטר.
