שורה תחתונה תחילה
מנוע ותיבת הילוכים חדשים משפרים משמעותית את תצרוכת הדלק של פיקנטו. השאלה היא אם אלה יגבירו או יפחיתו את האטרקטיביות של השדה הקטנה בעיניי קהל היעד בישראל.
עוד ב-TheCar:
מבחן השוואתי: קיה סטוניק מול יונדאי וניו וסיאט ארונה
מי את קיה פיקנטו?
אין צורך להציג את קיה פיקנטו, מכונית המיני המצליחה ביותר בישראל בכל הזמנים, ולפרקים גם הדגם הנמכר ביותר אצלנו. כמעט לכל אחד מאיתנו יש אחות, דודה, אחיין שרק קיבל רישיון או שכנה, ובקיצור – מכר כלשהו עם רישיון נהיגה – שבחרו בפיקנטו כאמצעי ניידות עירוני מודרני, יעיל, וזול לאחזקה. פיקנטו, שלפרקים גם הוצעה במחיר אטרקטיבי אבל מזמן כבר לא, מספקת מענה לא רע לדרישות אלה, ובתנאי שהמושב האחורי ותא המטען שלה תפוסים רק לעיתים נדירות ואם הנהג או הנהגת לא מצפים לביצועים יוצאי דופן או להרפתקאות מוטוריות.
קטגוריית ה'מיני', אליה שייכת פיקנטו, נמצאת בפני הכחדה ברוב מדינות העולם מכיוון ששולי הרווח על מכוניות כאלה מאד קטנים בעוד שהדרישות הרגולטוריות – בעיקר בסעיפי זיהום אוויר ובטיחות – מתייקרות מיום ליום. גם אצלנו, בישראל, הצטמקה קטגוריית המיני באופן דרמטי ומספר שחקניות פרשו ממנה, והיא עודה נשלטת בידי טריו ותיק שכולל את פיקנטו לצד יונדאי i10 ושברולט ספארק. כל אחת מאלה נמכרת בכמה אלפי עותקים בשנה.
לפני כשנתיים נחת בישראל דור חדש של יונדאי i10 שכולל תפנית מעניינת בעלילה. במקום תיבת הילוכים אוטומטית פלנטארית, "רגילה" אם תרצו, מותקנת בה תיבת הילוכים רובוטית עם מצמד בודד. בשונה מתיבות רובוטיות עם שני מצמדים, כמו אלה של קבוצת פולקסווגן ושל קבוצת יונדאי-קיה עצמה – זאת טכנולוגיה שמעולם לא התחבבה על לקוחות ישראלים, אולי בגלל תחושה דומה מידי לנהיגה עם תיבה ידנית. כתוצאה מכך נהנתה פיקנטו מפרק זמן שבו היה לה יתרון על i10, אבל השעון מתקתק וגם מתיחת הפנים של פיקנטו הייתה כתובה על לוח השנה. ואכן, קיה ביצעה מתיחת פנים לפיקנטו בשנה שעברה, כמעט 4 שנים אחרים השקת הדור הנוכחי, וכעת היא מגיעה אלינו עם התיבה החד-מצמדית של יונדאי-קיה. יצאנו לנהוג ולנסות להעריך מה זה יעשה למאמי הלאומית.
לתיבת ההילוכים הרובוטית החד מצמדית יש רק חמישה הילוכים, והיא מחוברת אל מנוע 1.2 ליטר חדש וטיפ-טיפה קטן יותר בנפחו – 1197 סמ"ק בסך הכל. גם ההספק והמומנט – 83 כוחות סוס ו-12.4 קג"מ, מעט נמוכים מבעבר. שינויי העיצוב של מתיחת הפנים מינוריים בלבד, וממוקדים בעיקר בחזית, ואילו בקוקפיט מותקנת מערכת מולטימדיה מעודכנת ואל לוח השעונים נוסף צג מידע צבעוני.
השינוי היותר חשוב הוא שיפור הבטיחות באמצעות הוספת היגוי אקטיבי לתיקון סטייה מנתיב הנסיעה, ובסעיף זה זה משווה את מצבה של פיקנטו ליונדאי i10.
אפשר כעת לבחור בפיקנטו ברמות האבזור הקודמות שאפיינו אותה, LX שמכוונת בעיקר לציי רכב ו-EX ללקוח הפרטי, ומעתה גם ברמת אבזור X Line שכוללת קישוטים קוסמטיים בסגנון רכבי פנאי, או עם חבילת GT Line שמקושטת בסממני עיצוב ספורטיביים. למבחן זה נטלנו את גרסת X Line שכוללת פגושים קדמיים מודגשים בגימור כסוף שנראה כמו מיגון גחון, וגם חצאיות וכנפוני פלסטיק שחורים על קשתות הגלגלים, פתחי פליטה "מזויפים" מאחור וידיות דלתות בציפוי כרום. כל אלה מעניקים לפיקנטו המחודשת מראה מצועצע שמזכיר למרבה המבוכה את אגף אביזרי הרכב של 'עלי אקספרס'. זה חבל מכיוון שמבין כל מכוניות המיני פיקנטו תמיד הייתה המכונית שעוצבה הכי טוב, עם מראה מוצלח ושובב שלא זקוק לתוספות מגוכחות. מצד שני, כך תקבלו בידול ביחס לעשרות אלפי פיקנטו אחרים שעל הכביש.
מנוע, ביצועים
הבשורות הטובות הן שהתיבה הרובוטית של פיקנטו טובה משמעותית מן התיבות הרובוטיות שזכורות לנו מן העבר. הבשורות הפחות טובות הן שזה עדיין מאד רחוק מן הפעולה החלקה והנעימה של תיבה אוטומטית פלנטרית ותיקה. תחושת הנהיגה לא תהיה זרה למתי המעט שרגילים לנהוג עם תיבות ידניות, בהנחה שנותרו כאלה, ופעולות (שמבוצעות אוטומטית) כמו העברה להילוך סרק בעת התנעה, או הרפיה מדוושת התאוצה כשמעבירים הילוך ירגישו טבעיות. הדבר היחיד שצריך להסתגל אליו הוא תגובות איטיות יחסית של התיבה, ושילוב הילוך מהוסס בהילוכים הנמוכים.
למי שרגיל לתיבות אוטומטיות יהיה קצת יותר מאתגר להתרגל לתיבה ויהיה עליו, או עליה, להקדיש תשומת לב לתגובות המנוע ולחוש מתי צפויה החלפת הילוך כדי להרפות מעט את הלחץ על דוושת התאוצה. יש מי שקוראים לפעולה הזאת "לנהוג". לזכות התיבה ייאמר שכאשר נוהגים באופן מתון, וזה אמור להיות אופייני לפרופיל של רבים מנהגי ונהגות הפיקנטו, תכנות התיבה לשילוב איטי של ההילוכים מועיל לצמצום קשיי ההסתגלות.
הצד השני של המטבע הוא שההססנות הזאת עולה בתאוצה איטית למדי מעמידה ל-100 קמ"ש: 15.7 שניות ארוכות, או, אם תרצו, מספיק זמן כדי לשנן את כל האידאולוגיה של כמה מחברי וחברות הכנסת שלנו. זה אמנם מזכיר מכוניות קטנות מעידנים קדומים אבל לא מספר את הסיפור המלא. מכיוון שמצד שני, המנוע דווקא ערני למדי ויש לו די כח כדי להתמודד עם נסיעה על כביש מהיר ועם כבישים הרריים מפותלים. טוב, אולי עדיף לומר "מספיק בקושי". מה שכן – את התועלת האמיתית של המהפך הזה תרגישו במשאבת הדלק: בתנאי מבחן לוחצים ולחוצים הצליחה פיקנטו להפיק כ-15.5 קילומטרים של נסיעה לכל ליטר של הנוזל היקר, ואת זה אפשר לתרגם ל-17 קילומטרים של נהיגה עדינה, ואנחנו מדברים על נתונים טובים משמעותית מאלה של הדור היוצא.
התנהגות, נוחות
בכל שאר המובנים נותרה פיקנטו כפי שהייתה, לטוב ולרע. יש לה ההתנהגות כביש צפויה ובטוחה, יכולת התמרון שלה מצוינת ומגובה על ידי היגוי קליל למדי, ומצד שני היא לא משרה ביטחון בעת נהיגה דינמית (במקרה הנדיר שהיא תמצא את עצמה במצב כזה). המתלים קופצניים למדי, אבל כל עוד שלא נתקלים במפגעי אספלט עמוקים וקשים הם מספקים ספיגה סבירה והם לא מתרסקים לתוך מהמורות.
עיצוב פנים, שימושיות
תא הנוסעים בנוי מפלסטיקה בסיסית מאד אבל מורכב ברמת הרכבה טובה. הנדסת האנוש ברורה, אבל למערכת המולטימדיה יש ממשק בסיסי מידי והיא נראית פשוטה ביחס למקובל כיום. מרחב הפנים, כרגיל, מספיק לשני מבוגרים מלפנים אבל המושבים צרים ולא נוחים לנסיעות ארוכות. האופציה להסעת שני מבוגרים ממוצעים בגודלם במושב האחורי, לטווחים קצרים, קיימת.
אבזור ומחיר
למרבה הצער, מחירי מכוניות מיני בישראל מטפסים באופן עקבי. עד לפני שנים אחדות אפשר היה לקנות תמורת 85 אלף שקלים סיאט איביזה או סקודה פאביה בתצורה בסיסית, והיום זה המחיר שתשלמו תמורת פיקנטו 1.2. גרסאות X Line ו-GT Line עולות 2,000 שקלים נוספים ומעניקות בתמורה את התוספות הקוסמטיות שנזכרו קודם וגם את רשימת האבזור של רמת האבזור EX (חשמול מלא, בקרת אקלים, מולטימדיה, מפתח חכם וחישוקים קלים), ובנוסף לכך גם קיפול מראות חשמלי, גלגל הגה ספורטיבי, דוושות אלומיניום וריפודים דמויי עור (ב-X Line בלבד). אבזור הבטיחות כולל 7 כריות אוויר, מערכת בלימת חירום אוטונומית, תיקון אקטיבי של סטיה ושמירה על נתיב, והתרעת ערנות לנהג.
שורה תחתונה
פיקנטו מציעה חבילה טובה עבור מי שזקוק לכלי רכב יעיל ושימושי לשימושים עירוניים בעיקר, וכמכונית מיני היא עושה עבודה טובה בהחלט. השילוב של המנוע ותיבת ההילוכים החדשים משפר מאד את תצרוכת הדלק, אם כי על חשבון הביצועים, ואי אפשר להתעלם מן העובדה שקהל היעד של המכונית הזאת לא מורגל לתיבות הילוכים כאלה. מדובר אמנם בתיבה רובוטית טובה, ודאי לאחר שמסתגלים אליה, והיא ממש לא מזכירה את התיבות המטלטלות שזכורות, למשל, מפיאט 500 הקודמת. בכל זאת ישנם לא מעט לקוחות שעבורם מדובר בקו אדום, ולהם כדאי אולי לבחור במכונית סופרמיני משומשת בת שנתיים במחיר דומה.
