בעוד שבישראל הספורט המוטורי ממשיך להתקשות להרים את הראש, למרות ואולי בגלל שבארץ יש רשות רשמית של המדינה לנהיגה ספורטיבית וחוק ספורט מוטורי, מסביב לעולם מתקיימים בכל רגע נתון אין סוף מרוצים ואירועים מוטוריים.
"One Lap of America" שייסד בשנת 1985 עיתונאי הרכב האמריקאי ייטס ברוק ומתקיים במתכונתו הנוכחית כבר מאז שנת 1992 הוא ללא ספק אחד מהמעניינים שבהם.
בתחילת שנות ה-70' ברוק היה מהמייסדים של מה שהפך בהמשך ל"קנונבול", מסע-מרוץ לא ממש חוקי על כבישים ציבוריים. בשנים האחרונות הפורמט הפך לממוסד יותר ומתקיים במספר יבשות, אך המרוצים של ברוק מחוף לחוף מניו יורק לקליפורניה היו פרועים ואחרי 5 מרוצים שהסתיימו בנס ללא נפגעים וצוות שהשלים את המרחק שעמד על יותר מ-4,500 קילומטרים בתוך פחות מ-33 שעות, ייטס הפנים שמדובר באירוע בעייתי מאוד והחליט לחפש פורמט אחר שישלב בין מסע דרכים ארוך ואתגרי לנהיגה על הקצה.
ה-"One Lap of America" מתקיים במתכונת דומה למרוץ מחוף לחוף וכולל מספר דומה של קילומטרים על כבישים ציבוריים, אך למעשה אלו הם קטעי קישור ללא דירוג והתחרות האמיתית בין המשתתפים מתקיימת על מסלולי מרוצים ודראג לאורך המסלול.
מדובר במרוץ סיבולת הנמשך שבוע שבמהלכו המשתתפים, שניים בכל רכב, צריכים להתחרות ב-9 מרוצים מסוגים שונים ועם אותו הרכב בדיוק וללא צוותי סיוע לנוע גם על הכבישים בין מסלול למסלול, מה שלא משאיר הרבה זמן בין לבין ומחייב להיות ברכב מעל ל-20 שעות בכל יום במשך שבוע ברציפות.
בעוד שכדי להצליח בקטעי הדירוג על מסלולי המרוץ השונים רצוי מן הסתם להצטייד במכונית ספורט עוצמתית, אין ספק שעל מנת לשרוד את המסע המאתגר והמתיש ללא פריצת דיסק כדאי לבחור במיניוואן.
בטויוטה ארצות הברית החליטו לשלב בין שני העולמות ולכבוד ה-One Lap of America 2016 שהתקיים בראשית החודש הכינו שני רכבים לא שגרתיים בדמות גרסאות R מיוחדת לטויוטה סיינה – רכב ה"סוקר מאם" האמריקאי האייקוני הידוע גם כלהיט ענק ביבוא אישי ברחוב החרדי בבני ברק.
צמד הרכבים שנשלחו לתחרות השנה החלו את דרכם כמיניוואנים סטנדרטיים לחלוטין. יתרה מזאת, בדרך להפוך לרכבי מרוץ אנשי מחלקת הספורט של טויוטה אף שמרו על יחידת ההנעה המקורית הכוללת מנוע וי 6 ותיבת הילוכים אוטומטית עם שישה יחסי העברה. עם זאת, לאחר שדרוגים בתוכנת ניהול המנוע, מערכת יניקת אוויר קר ואגזוז זרימה חופשית ההספק שודרג ל-306 כ"ס וביחד עם ויתור על כל מיני מכלולים לא הכרחיים שהביאו להפחתת משקל של כ-400 קילוגרים המיניוואן הקרבי הציג יחס הספק-משקל דומה לזה שמצעים רכבי הוט-האץ' מודרניים.
אבל זה כמובן לא מספיק לאתגר שכזה וכדי שהסיינה תהיה מסוגלת לשמור על קצב גבוה גם על מסלולי המרוצים עבודה רבה הושקעה בהקשחת השלדה, התאמת צמיגים דביקים וכיול מתלים ספורטיבי.
מן הסתם זה לא הספיק כדי לאשר למיניוואן לזכות במקום הראשון מול רכבי ספורט ייעודיים ועוצמתיים בהרבה כמו ניסאן GT-R, מיצובישי EVO, פורשה 911 GT3, שברולט קורבט, מקלארן 12C, הרבה ב.מ.וו M ואפילו אריאל אטום, אך המיניוואן הגמלוני הצליח להגיע למקום הראשון בקטגורית רכבי הפנאי/טנדרים (אין קטגוריה למיניוואנים) ולמקום ה-21 המכובד בדירוג הכללי.
