השופטת מירב קלמפנר נבון: "צפייתו של רוכש רכב חדש הינה כי יעשה שימוש מבלי שיתקל בבעיות ומבלי שיזקק לפקוד מוסכים או לבצע תיקונים"
חברת צ'מפיון מוטורס, יבואנית קבוצת פולקסוואגן לישראל, תפצה לקוח שלה בסך 108,000 שח בגלל רכב לקוי שמכרה לו, ותקבל לחזקתה את המכונית התקולה-סדרתית שלו.
מדובר במכונית מדגם סקודה אוקטביה 1.4 אלגנס אשר נרכשה על ידי רודי וגלי פאולסברג מחברת ליסקאר רם בינואר 2012. הפאולסברגים לא רוו הרבה נחת ממכוניתם, וזאת בלשון המעטה. לטענתם, מאז הרכישה התגלו פגמים חמורים ומסכני-חיים במערכות השונות, ואלה אילצו אותם לבלות זמן רב במוסך לצורך תיקונים.
אלא שהניסיונות המרובים לתיקון לא פתרו את כל התקלות, וחלקן חזרו על עצמן על אף שפעם אחר פעם הובטח להם שהמכונית תוקנה.
הפאולסברגים טוענים שמדובר ברכב באיכות ירודה שאינו מתאים לייעודו, הוא מסדרת יצור פגומה ונבנה באופן רשלני. בכתב תביעה שהגישו נגד חברת צ'מפיון טענו שהחברה הפרה את החובות המוטלות עליה כיבואנית, וכי יש להוריד את המכונית מהכביש בשל העדר יכולת לתקן אותה. עוד טענו שחלק מהליקויים והפגמים מופיעים גם בכלי רכב נוספים אשר שווקו על ידי היבואנית. כתב התביעה שלהם מציג גם רמת שרות גרועה לכאורה שבה נתקלו התובעים לטענתם.
הפאולסברגים תבעו מצ'מפיון לפצותם בסך כולל של 173,000 ש"ח, מהם 138,000 ש"ח תמורת מחיר מכונית חדשה, ועוד 35,000 ש"ח תמורת הפסד זמן וימי עבודה, הוצאות תחבורה, הוצאות כלליות ונלוות, הוצאות השכרת רכב חליפי, וכן עגמת נפש שנגרמה בגלל חשש מנסיעה ברכב מסוכן ובשל השבתתו באופן תדיר.
בכתב ההגנה טענה צ'מפיון טענה מקורית, אם כי זו התבררה מהר מאד כמוטעית: התובעים, כך טענה צ'מפיון, כלל אינם בעלי הרכב ואין להם כל זכות בו. צ'מפיון טענה שהרכב נמכר לחברת הליסינג ליסקאר רם בע"מ, וכך אף נרשם ברישומי משרד התחבורה, והתובעים אינם צד להסכם המכר ולכן אין להם כל זכות תביעה.
לחלופין, טענה צ'מפיון, התובעים עשו שימוש ברכב במשך שנה ובמהלכה גמאו כ-20,000 ק"מ, דבר שמעיד על שימוש רגיל, ללא כל מניעה, ואף על שימוש מואץ. התיקון העיקרי שבוצע הוא תיקון תאונה שהסתכם בסך של 10,529 ₪ במסגרתו הוחלפו ברכב מכסה מנוע ופגוש קדמי.
צ'מפיון טוענת שרק לאחר התאונה החליטו הפאולסברגים שאין להם עוד עניין ברכב, וזאת ללא כל קשר לתיקונים שבוצעו בו. לגבי התיקונים טוענת החברה שבמרבית המקרים בהם בוצעו כאלה הועמד לרשות התובעים רכב חלופי, וכי טענות אודות איכות התיקון לא הועלו בפני נציגי המוסך.
"הרכב נמכר במצב חדש ותקין וכאשר היה צורך לבצע תיקון כלשהו ברכב, הוא בוצע במסגרת אחריות היצרן וללא תשלום" טוענת צ'מפיון ומוסיפה כי היא עמדה בכל ההתחייבויות המוטלות עליה כלפי הרוכש הן מכוח תעודת האחריות והם מכוח הסכם המכר והוראות הדין הרלבנטיות. "ברכב לא נתגלתה כל תקלה סדרתית או תקלה בטיחותית וכל תקלה אשר הועלתה בידי התובעים נפתרה במסגרת האחריות. בנסיבות בהן התובעים זנחו את הרכב במוסך הם מנועים מלטעון כל טענה באשר להפסדים בגין שכירות רכב חלופי. זניחת הרכב במוסך וסירוב התובעים ליטול את הרכב, מהווה חוסר תום לב מצדם ובניגוד מוחלט לחובת הקטנת הנזק המוטלת עליהם." טענה צ'מפיון. בנוסף טענה צ'מפיון טענה משפטית לפיה התובעים לא הודיעו לה על אי התאמה בממכר, ולא עשו זאת תוך זמן סביר, לכן יש לדחות את התביעה.
הימנעות מהיזקקות לשירותי המוסך
השופטת מירב קלמפנר נבון, מבית משפט השלום בחיפה, דחתה על הסף את טענת העדר היריבות וקבעה כי שוכנעה שהבעלות על הרכב עברה על שמם של התובעים, והם מי שרשומים כבעלי הרכב.
השופטת קלמפנר ציטטה מפסק דין אחר שבו נקבע כי "אדם הרוכש רכב , משלם הן בעבור הרכב גופו והן בעבור מידת ההנאה , הרווחה והנוחות אשר בהן מזכה אותו רכב את בעליו. צפייתו של רוכש רכב חדש, הינה כי יעשה שימוש ברכב חדש מבלי שיתקל בבעיות ומבלי שיזקק לפקוד מוסכים או לבצע תיקונים שונים פרט לטיפולים שוטפים הנחוצים לשם אחזקתו של הרכב. יתרה מזו, אחת ממטרות רכישת רכב חדש הינה ההימנעות מהיזקקות לשירותי המוסך, אלא לנדרש בהתאם להוראות היצרן. צפייה זו של רוכש הרכב היא סבירה ולגיטימית וראויה להגנה משפטית."
השופטת קלמפנר קבעה ש"מעיון בתדפיסי השירות… עולה כי… הרכב עבר טיפולים רבים בטרם חלוף שנה לעלייתו על הכביש", ובהמשך היא מפרטת סידרה ארוכה של תקלות ותיקונים. "הדברים מדברים בעד עצמם", היא כותבת, "תקלות חוזרות ונשנות במספר שכזה, אין הן בגדר הסביר והמצופה מרכב אשר זו לו שנתו הראשונה על הכביש. תדפיסי השירות מלמדים על כניסות חוזרות ונשנות ותיקונים שונים שבוצעו ברכב…"
השופטת קלמפנר לא קיבלה את טענת צ'מפיון לפיה התיקונים החלו רק לאחר שעבר תאונה: "פגיעה זו אשר כאמור תוקנה בידי הנתבעת, אין בה על מנת להוביל לכל אותן תקלות חוזרות ונשנות ברכב, אשר הצריכו הגעת התובעים אל המוסך בכל פעם. וכמות החלפים שהוחלפו בה- אינה שכיחה".
השופטת התייחסה גם לתיבת ההילוכים הרובוטית, שהאחריות עליה הוארכה משנתיים לחמש שנים בגלל תקלות סדרתיות: "הפסיקה כבר קבעה כי הארכת תקופת האחריות יש בה משום הודאה בקיומה של אי התאמה, או לכל הפחות בכוחה להקים חזקה בדבר אי התאמה, המעבירה את הנטל לנתבעת לסתור את החזקה שהתקלות ברכב הן באחריותה".
בסיכומו של יום פסקה השופטת כי קיימת עילה לביטול העסקה, וזאת לאחר שקיבלה את טענת התובעים לפיה לא מכרו את המכונית התקולה (כדי להקטין את נזקיהם) משום שלא רצו למכור לצד ג' רכב עם בעיה שטרם נפתרה.
היא פסקה שצ'מפיון מוטורס תקבל לחזקתה את המכונית התקולה ותשיב לתובעים 100 אלף ש"ח. סכום זה נקבע על ידי שמאי הרכב אורי גורביץ כערך המכונית נכון למועד הגשת התביעה בניכוי השימוש שנעשה בו, ולאחר הפחתת עלות תיקונן של פגיעות תאונתיות. בנוסף נפסק פיצוי בגין עוגמת נפש, בסכום של 4,000 ש"ח, הוצאות התובעים בסך של 4500 ש"ח ושכר טרחת עורך דין בסך 3500 ש"ח.
תגובת צ'מפיון מוטורס: "קיבלנו את פסק הדין, אנחנו לומדים אותו ונחליט בהמשך כיצד להגיב"
