הכרזתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אודות פרישת ארה"ב מהסכם הגרעין והטלה מחדש של הסנקציות הכלכליות על איראן, החלה תהליך שבו "השעון מתקתק לאחור". חלק מהותי בסנקציות שארה"ב הטילה על איראן נוגע לחברות שסוחרות עם הרפובליקה האיסלאמית, כלומר שחברות שיעשו עסקים באיראן יוגבלו מלעשות עסקים בארה"ב.
ההנחה האמריקנית היא שחברות יעדיפו לוותר על השוק האיראני כדי שלא לאבד את השוק האמריקני הגדול והעשיר פי כמה וכמה, וזה כמובן נכון לפיג'ו שנמצאת על סף חזרה לשוק הזה.
לא מעט פרשנים כלכלים ופוליטיים תהו אם הסנקציות יהיו יעילות אבל לפחות בכל הקשור לתעשיית הרכב הן עושות את שלהן: ביום שני השבוע הודיעה קבוצת פיג'ו-סיטרואן שהיא משהה את פעילותה באיראן לנוכח פרישת ארה"ב מהסכם הגרעין והטלת הסנקציות. עם זאת, בהודעתה לעיתונות נכתב שהקבוצה פועלת בשיתוף ממשלת צרפת מול הרשויות בארה"ב כדי שישקלו ויתור והחרגה שלה מן הסנקציות (אם כי נראה שהסבירות להצלחת מהלך כזה לא גדולה).
עם הסרת הסנקציות, והחתימה על הסכם הגרעין ביולי 2015, הייתה קבוצת פיג'ו-סיטרואן בין הראשונות לקפוץ על ההזדמנות העסקית, כשהודיעה שתבנה מפעל ייצור חדש בשיתוף היצרנית האיראנית Khodro, עם כושר ייצור של 200 אלף כלי רכב בשנה ובהשקה של 400 מליון אירו.
הקשר של פיג'ו עם תעשיית הרכב האיראנית החל שנים רבות לפני כן, כאשר התעשייה המקומית התבססה בעיקר על דגמי פיג'ו ישנים שיוצרו ברשיון, בעיקר דגמי ה-405, 205 ו-206.
בפיג'ו-סיטרואן טוענים שהצעד לא יפגע בתוכנית הצמיחה האסטרטגית של הקבוצה מפני שהפעילות באיראן מהווה רק 1% בלבד מכלל המחזור השנתי. עם זאת נדמה שאנשי החברה מנסים בסך הכל להרגיע את המשקיעים בהצהירם כך שכן השוק האיראני הוא אחד הגדולים ביותר מחוץ לצרפת. בשנה שעברה מכרה פיג'ו-סיטרואן באיראן 445 אלף מכוניות והחזיקה בנתח של כמעט שליש מהשוק המקומי, שהיקפו באותה שנה היה 1.3 מיליון כלי רכב.
כעת נותר לראות אם יצרניות נוספות ילכו באותה הדרך. רנו-ניסאן, דיימלר וגם פולקסווגן משתפות פעולה עם Khodro, אשר זכה לתנופה בעקבות הסכם הגרעין, וגם ליונדאי יש נוכחות משמעותית בשוק האיראני בזכות שיתוף פעולה עם SAIPA (שהיא החברה האם של Khodro).
