שתי תביעות ייצוגיות שהוגשו כמעט במקביל במהלך החודש האחרון כנגד פיג'ו, סיטרואן והיבואנית שלהן לישראל – חברת דוד לובינסקי, מציירות תמונה מטרידה מאד אודות האמינות של מכלולים במכוניות מתוצרת היצרנית הצרפתית, וחוסר הנכונות שלה לקחת אחריות על כשל סדרתי.
שתי התביעות – אשר צפויות להתאחד בעתיד (או שאחת מהן תימחק) נוגעות למערכת הטיפול בגזי הפליטה במנועי טורבו-דיזל (SCR) שמותקנת בשנים האחרונות ברוב הדגמים הפופולריים של פיג'ו ושל סיטרואן, כמו גם בדגמים של יצרניות נוספות. משתי התביעות עולה שבגלל כשל בתכנון או בייצור של המערכות הן כושלות כעבור מספר שנים קצר וכמה עשרות בודדות של אלפי קילומטרים. כתוצאה מכך נדרשים אלפי לקוחות להחליף מכלולים יקרים תמורת סכומים שמגיעים עד 10,000 שקלים.
אם לא די בכך – באחת התביעות נטען שחברת דוד לובינסקי, אולי בהנחיית היצרניות ואולי על דעת עצמה – פועלת ב"שיטת מצליח" ולוקחת על עצמה חלק מן העלויות במקצת המקרים – הכל בהתאם לכושר המיקוח של לקוחות או לשיקולים פנימיים של הארגון. בכך היא מפלה לכאורה בין לקוחות, וככל הנראה מסתירה מחלקם את העובדה שמדובר בתקלה ידועה שנובעת מכשל סדרתי בתכנון או בייצור.
הבעיה, כך עולה מאחת התביעות, כה רחבה עד שהיא הקימה "תעשיית זיופים" של "בעלי מקצוע" אשר עוברים על החוק ומבצעים מעקפים למערכת. בדרך זאת מבוטלת, למעשה, המערכת המקורית וזה אמנם חוסך כסף ללקוחות אבל במחיר כבד של זיהום אוויר לכלל אזרחי ישראל.
לא זה המקום להיכנס להבדלים בין שתי התביעות למעט העובדה שאחת מהן הוגשה רק כנגד פיג'ו והיבואנית שלה לישראל והאחרת גם כנגד סיטרואן, ולא נתעמק כאן בטענות השונות בעיקר מכיוון שבית המשפט יידרש כנראה להכריע בקרוב עם מי מבין שתיהן ראוי להתקדם (כאמור). תביעה אחת הוגשה על-ידי עורכי הדין אמיר ישראלי ושלומי כהן מקרית ביאליק, והאחרת על-ידי עורכי הדין עידן איידן, דוד תירוש וחן פלג מתל אביב.
כאמור, כל אחת משתי התביעות מאירה זוויות מעט שונות של אותה בעיה, אבל מה שבהחלט חשוב מבחינת אלפי לקוחות פיג'ו וסיטרואן שרכשו בשנים האחרונות מכוניות עם מנועי דיזל שבהן מותקנת מערכת SCR זה שמדובר בתקלה יקרה אשר ידועה גם בעולם ועלולה לחזור על עצמה אף לאחר שהיא מטופלת. עובדה זאת עלולה לפגוע בערך המכירה של כל המכוניות מסוג זה, אשר ממילא לא נהנות ממוניטין האמינות הגבוה ביותר בשוק הישראלי.
מערכת SCR נועדה להמיר את תחמוצות החנקן שנוצרות במהלך ההבערה של סולר במנועי דיזל באמצעות ריאקציה עם גז אמוניה שנוצר מתוך תמיסת אוריאה. האוריאה – חומר קורוזיבי (שגורם להתחמצנות) נמצאת בתוך מיכל פלסטי בנפח 17 ליטרים שאפשר לחמם אותו כדי למנוע התגבשות של החומר. משם מוזרקת אוריאה לתוך מיכל לחץ שבו היא הופכת לגז אמוניה שמשמש כמחזר של החנקן החד-חמצני והופך אותו לחנקן אטמוספרי לא מזיק יחד עם פחמן דו-חמצני ואדי מים. מערכת טיפוסית תקינה כזאת מצמצמת את כמות תחמוצות החנקן שנפלטות לאסמוספירה בכמחצית.
מהנדסי פיג'ו-סיטרואן (או ספקית המשנה שלה) תכננו את המערכת באופן שבו המערכת האלקטרונית המתוחכמת ששולטת ומנהלת את התהליך כולו טבולה, למעשה, בתוך מיכל האמוניה כשהיא נתונה בתוך מארז אטום. באופן לא מפתיע, ההגנה על המערכת האלקטרונית לא מוחלטת או שיש בה תקלות אחרות, וכשהיא כושלת נדרשת במקרים רבים החלפה של המיכל כולו יחד עם האלקטרוניקה.
בהתאם לתקנות האירופאיות – שמטרתן למנוע זיהום אוויר – אם אין נוזל אוריאה במיכל או אם קיימת תקלה אחרת בממיר האוריאה – האלקטרוניקה מתוכנתת כך שהיא תשבית כליל את פעולת המנוע כעבור קצת יותר מ-1,000 קילומטרים. במילים אחרות – אם לקוח בוחר שלא לעבור על החוק ולבצע מעקף לא חוקי של המערכת, או שהוא בוחר שלא לתקן על חשבונו את הכשל הסדרתי במערכת ה-SCR – המכונית שלו תושבת כעבור ימים בודדים מרגע גילוי התקלה.
פנינו אל חברת דוד לובינסקי בתקווה לקבל התייחסות עניינית לכלל הטענות שנטענות בכתבי התביעה ובפרט לטענות הספציפיות כנגדה בנוגע למדיניות "שיטת מצליח". קיווינו לקבל הסבר מניח את הדעת אודות מהות התקלה, ההיקף שלה ואופי הטיפול בלקוחות הרבים שככל הנראה סובלים ממנה, אך התבדנו.
תגובת היבואנית: "התביעה טרם התקבלה. כשתתקבל, נלמד את החומר ונגיב בבית המשפט". לאחר שהפננו את תשומת הלב לכך שאנחנו בעצמנו שלחנו את כתבי התביעות ליבואנית קיבלנו תוספת בזו הלשון: "בלובינסקי עדיין לומדים את הנושא ויפעלו בהתאם להנחיות היצרן".
אם גם ברכב שלכם התגלתה תקלה במערכת ה-SCR של מנוע הטורבו-דיזל ("מערכת אוריאה") כתבו אלינו אל editor.thecar@gmail.com
