כארבעה חודשים לאחר התמוטטות המגעים בין פיאט-קרייזלר לבין רנו לגבי מיזוג אפשרי – שבה ועולה אפשרות למיזוג אחר, בין פיאט-קרייזלר לבין פיג'ו-סיטרואן-אופל.
דיווח ראשון אודות מגעים מתקדמים בין שתי הקבוצות בדרך למיזוג פורסם אמש ב'וול סטריט ג'ורנל', מבין העיתונים הכלכליים החשובים ביותר בארה"ב ובעולם, ולאחר מכן פורסמו דיווחים דומים גם בסוכנויות הידיעות רויטרס ובלומברג. מקורות של כלי התקשורת האלה דיווחו על כך שהיום (ד') בערב יתקיימו במקביל ישיבות דירקטוריון שלא מן המניין גם במועצת המנהלים של פיג'ו-סיטרואן-אופל בצרפת, וגם במועצת המנהלים של חברת האחזקות האיטלקית Exor NV, שבאמצעותה שולטת משפחת אניילי בפיאט-קרייזלר.
במידה ויתקיים מיזוג כזה יהיה השווי של החברה המאוחדת כ-46 מיליארד דולר, תחת כנפיה יהיו 15 מותגים פעילים ועוד לא מעט שמות מותג היסטוריים, והיקף הייצור המשותף שלה יהיה כ-8.7 מיליון כלי רכב בשנה. זה יציב את החברה המאוחדת במקום הרביעי מבין קבוצות הרכב הגדולות – אחרי פולקסווגן, טויוטה, רנו-ניסאן-מיצובישי, ולפני ג'נרל מוטורס. מי שיוביל את החברה המאוחדת יהיה קרלוס טווראס, בעבר יד ימינו של קרלוס גוהן ובשנים האחרונות האיש שהושיע את פיג'ו-סיטרואן מפני פשיטת רגל.
ההבדל המהותי ביותר בין מיזוג כזה לבין המיזוג שלא בוצע עם רנו – מעבר לזהות המחותנות – הוא שבמקרה זה מדובר על "מיזוג בין שווים". בעוד שבמיזוג עם רנו הוערך ערכה של החברה המשותפת בכ-37 מיליארד דולר, וחלקה של פיאט קרייזלר היה בעל ערך רב יותר (ולכן היו בעלי המניות של פיאט-קרייזלר אמורים "לשים בצד" כ-2.8 מיליארד דולר), הרי שבשיחות הנוכחיות מדובר על מיזוג סימטרי מבחינת ערכם המוערך של הארגונים המתמזגים. בשני המקרים אמורה הייתה הבעלות בחברה המשותפת להתחלק באופן שווה: 50%-50.
המגעים הרשמיים בין פיאט-קרייזלר לרנו הופסקו באופן מפתיע ביוזמת אנשי פיאט לאחר שלטענתם נקטו הצרפתים בסחבת, ושהרושם שלהם היה שממשלת צרפת, אשר מחזיקה בכ-20% מן הבעלות ברנו, מתנגדת למיזוג.
הצעה למיזוג בין פיאט-קרייזלר לפיג'ו-סיטרואן עלתה כבר לפני כשלוש שנים, ביוזמתו של סרג'יו מרקיונה ז"ל, והרבה לפני שפיג'ו-סיטרואן רכשה את אופל מידי ג'נרל מוטורס. בסמוך לאחר מכן ניסה מרקיונה לכפות מיזוג על ג'נרל מוטורס, אולם נדחה. שיחות המיזוג הנוכחיות התקיימו ככל הנראה ברקע לכל אורך התקופה, ואפילו בסמוך לפני פרסום המגעים עם רנו, אבל עלו מדרגה לאחר כשלון המגעים בין פיאט-קרייזלר לבין רנו.
פיאט-קרייזלר אמנם רשמה לאחרונה רווחי שיא בשוק האמריקני, בעיקר בזכות המותגים 'ג'יפ' ו'ראם', אלא שקברניטיה מודעים היטב לכך שזאת "שירת הברבור" מבחינתם: בשונה מפולקסווגן, או ממרצדס וב.מ.וו, פיאט-קרייזלר לא השכילה לפתח טכנולוגיה חשמלית זמינה שתאפשר לה להתגבר במהירות על דרישות תקינת זיהום האוויר המחמירות באירופה, והיא תיאלץ לשלם מיליארדי אירו כקנסות כל עוד שהיא תתעכב במכירת מכוניות דלות-זיהום. מבחינה זאת, בראיה של פיאט-קרייזלר קיימת עדיפות רבה למיזוג עם רנו, שהיא אחת החברות שמובילות את התחום החשמלי. פיג'ו-סיטרואן-אופל אמנם לא נמצאת בחזית הטכנולוגית בתחום זה, אבל מצבה בכל זאת טוב בהרבה מזה של פיאט-קרייזלר והיא כבר מתחילה לשווק דור ראשון של מכוניות חשמליות.
לפחות מבחינה אחת אין הבדל בין אפשרות המיזוג עם רנו לבין האפשרות למיזוג עם פיג'ו-סיטרואן-אופל: בשני המקרים צפויה התנגדות של ארגוני העובדים בצרפת לקיצוצים בכח אדם, ובשני המקרים יש לממשלת צרפת מה לומר (הממשלה מחזיקה בכ-13.7% ממניות PSA). מצד שני, אחד החסמים לעסקה עם רנו הוא היחסים המורכבים בינה לבין ניסאן במסגרת הברית בין שתי החברות והלחץ של ממשלת צרפת להפוך אותה מברית לחברה מאוחדת.
שורה תחתונה: יהיה מיזוג או לא?
לנוכח כשלון המיזוג עם רנו, והתמשכות המגעים עם פיג'ו-סיטרואן, נראה שכל מי שמדווחים על המיזוג האפשרי משתדלים להדגיש ש"המגעים לא הבשילו לכדי עסקה" ושהכל עדיין פתוח. רכישות ומיזוגים הן עניין שגרתי בתעשיית הרכב, אבל כמעט תמיד הם מאד מורכבים ולפעמים, למשל במקרה של מרצדס וקרייזלר, הם מסתיימים בכי רע. לא מיותר להדגיש גם שבפועל "הדלת עדיין פתוחה" גם במגעים בין פיאט-קרייזלר לבין רנו, ובשני המקרים לא ברור אם משא ומתן עם חברה אחת לא נועד בעיקר כדי ללחוץ על החברה האחרת.
