שורה תחתונה תחילה
פורד פוקוס ST Line מספקת כעת תגובות מנוע נמרצות יותר ותא הנוסעים שלה שופר. היכולת הדינמית נותרה משובחת. המחיר עלה אך זאת עדיין אחת המשפחתיות האטרקטיביות מבחינת תמורה.
עוד ב-TheCar
הסוס הדוהר: פורד ברונקו במבחן דרכים
מבחן השוואתי: פורד פומה מול סיאט ארונה וטויוטה יאריס קרוס
פורד אקספלורר ST במבחן דרכים
מי את פורד פוקוס?
לפני כשנתיים בחנו כאן את הדור הרביעי של המשפחתית הקומפקטית מתוצרת פורד כאשר כנגד כל הסיכויים היא עשתה קאמבק לאחר טראומת תיבת ההילוכים הרובוטית של הדור שקדם לה. מי שהייתה בתחילת העשור השני של האלף השלישי אחת מכוכבות טבלת המכירות, ובין מלכות ציי הרכב, נמחקה לחלוטין בגלל שתי תקלות ידועות שלא טופלו על-ידי היצרנית ברגישות ובנחישות הנחוצות.
פורד והיבואנית שלה לארץ מתאמצים לשקם את הנזק באמצעות דור מוצרים חדש שכלל את גרסת הקרוסאובר של פוקוס, אקספלורר המגודל, פומה האופנתית ולאחרונה גם עם ברונקו הקשוח. פוקוס עברה לא מכבר מתיחת פנים משמעותית של אמצע מחזור החיים (המכונית הזאת כבר בת מעט יותר מארבע), ולמרבה צערנו זאת שירת הברבור שלה מפני שהמעבר אל עידן החשמל ועליית קרנם של הקרוסאוברים גזר עליה להיעלם בשנת 2025 מהיצע הדגמים של פורד.
עבורנו זאת הזדמנות טובה ליהנות מסיבוב פרידה ולהכין את עצמנו לעולם מסוג אחר, ולכן נטלנו את גרסת ST Line הכאילו-ספורטיבית אשר הרשימה אותנו בעבר והפעם התמקדנו בשאלה "האם היא עדיין רלוונטית כיום?"
עיצוב, מיצוב
מתיחת פנים של אמצע החיים יכולה להיות משמעותית או לא, וזה נגזר לרוב ממצב המכירות של הדגם ומצבה הכלכלי של היצרנית שלו. אנשי פורד החליטו כנראה שהם שלמים עם העיצוב החיצוני והתמקדו בנקודה המטרידה יותר, שהיא כמות הפליטות ממנועי הבעירה אשר קובעת את גובה הקנסות שכל מכונית כזאת משלמת באירופה. בצד הויזואלי שודרג עיצוב החישוקים והוחלף צבע הריפוד, החזית קיבלה שבכה חדשה, בולטת יותר, ופנסים בעיצוב שונה עם חתימת LED עדכנית שהכתיבו עיצוב מחודש לפגוש הקדמי.
אחרי כל אלה נותרה ההאצ'בק הזאת מכונית נאה מאד אבל ממש לא נועזת או פורצת דרך. חבילת ST Line שלה כוללת שבכה עם מבנה חלת דבש, חצאיות צד, ספויילר אחורי, קאליפרים בצבע אדום, וצמד יציאות מפלט, וכל אלה מעניקים את הטוויסט הנכון לאופי ספורטיבי שאינו מוחצן, אלא אם בחרתם בצבע האדום והמחמיא של רכב המבחן.
איכות החומרים בסביבת הנהג ובתא הנוסעים שופרה מעט, ועיקר תשומת הלב נופלת על מערכת מולטימדיה חדשה שתכונותיה משתקפות מבעד למסך מרשים בגודל 13.2 אינטש. ממשק זה כולל אייקונים קבועים בתחתית המסך שבאמצעותם מתפעלים את בקרת האקלים, ואלה מאפשרים גישה מהירה וחוסכים שיטוט מסיח-דעת בתפריטים. זה גם אפשר למעצבי הפנים "לנקות" את החלק התחתון של הקונסולה המרכזית ולשבץ שם את מתגי ההתנעה וביטול דימום המנוע בעצירה, ואת בורר מצבי הנהיגה. שינוי מבורך אחר הוא חזרה אל בורר הילוכים קונבנציונלי במקום חוגה לא מוצלחת שבה נעשה שימוש בעבר.
פוקוס בימינו היא לא "מכונית ציי רכב", למרות שבמצב השוק הנוכחי נראה שחברות ליסינג יקנו כל מכונית שהם יכולות לשים עליה יד, אלא כזאת שמבוקשת על-ידי מי שיודעים להעריך את האופי והתכונות הייחודיות לפורד בכלל ולפוקוס בפרט. המשמעות היא שמי שנוהג במכונית כזאת לא ימצא את עצמו בפקק עם עוד 20 מכוניות דומות ובבואו למכור אותה הוא לא יתמודד מול אותן מכוניות שנפלטו מציי הרכב.
מנוע, תיבת הילוכים
סדר הדברים המקובל במבחנים שלנו עוסק במערכת ההנעה אחרי סעיפי ההתנהגות והשימושיות אבל הפעם אין מנוס אלא להצמיד אותו לפסקת ה"מיצוב" מפני שפניית הפרסה הכי משמעותית של פורד, אחת שממש קשה לומר איך היא תתקבל בעיניי לקוחות ישראלים, היא חזרה אל תיבת הילוכים עם מצמד כפול. זאת מחליפה בדור 4.5 את תיבת ההילוכים האוטומטית-פלנטרית שאליה נסוגה פורד לאחר המשבר עם התיבה הקודמת.
בהקשר זה נזכיר כרגיל את העמדה שלנו לפיה תיבה כפולת מצמדים היא מערכת הנדסה גאונית שמשיגה יתרונות משמעותיים בתחומי הביצועים ותצרוכת הדלק, אבל כפי שיעידו לא מעט לקוחות של קבוצת פולקסווגן, של רנו, וכמובן גם של פורד – למורכבות שלה יש מחיר, תרתי משמע. מה שבטוח זה שיכול להיות מאד מועיל אם יצרניות רכב ייחדו אחריות ארוכה יותר למערכת זאת באופן ספציפי. בכל מקרה, פורד עושה הפעם שימוש בתיבה שונה, עם שבעה יחסי העברה ומצמדים רטובים, וזו נחשבת הרבה יותר אמינה.
תיבת ההילוכים מחוברת אל מנוע ה"אקוסובט", הטורבו-בנזין המוכר לנו, אבל הפעם מחליף מנוע תלת-צילינדרי בנפח 1.0 ליטר, שמחובר למערכת הנעה חשמלית קלה, את מנוע הטורבו-בנזין בנפח 1.5 ליטר שמניע את דור 4. יחידת ההנעה ההיברידית-קלה הזאת מספקת 155 כוחות סוס מרשימים, אם כי משמעותית פחות בשרניים מ-182 כוחות הסוס של המנוע המוחלף. מאידך, בזכות המנוע החשמלי נותר המומנט זהה – 24.5 קג"מ – אם כי אלה מתקבלים רק ב-2,400 סל"ד, וזו מהירות מנוע גבוהה יותר מאשר במנוע הקודם.
התאוצה מעמידה ל-100 קמ"ש לא השתנה ונותרה 8.4 שניות, אבל בזכות תיבת ההילוכים הרובוטית מתקבלת תחושה הרבה יותר זריזה ותוססת מזו שהניבה התיבה הפלנטרית הפלגמטית שהוחלפה. ניכר אמנם ש"מי שנכווה בתפוח אדמה עושה 'פו' על אבטיח" – מהנדסי פורד בחרו בתוכנת הפעלה איטית יחסית להעברת הילוכים כדי לשמור על התיבה, אבל אני חשתי ברעשים וברעידות בתחילת נסיעה ובעת זחילת פקקים וזה עורר אצלי שדים מרבצם… התוצאה אמנם לא חריגה ביחס לתיבות כפולות מצמד אחרות, אבל מה אמרנו לגבי תפוחי אדמה?
כאמור, שילוב המנוע הקטן עם תיבת ההילוכים יוצר תחושה נמרצת וששה אלי סל"ד אבל הוא לא מצטיין בגמישות במהירויות נמוכות. המערכת ההיברידית הקלה מסייעת עם כמה סוסים בודדים בתחילת נסיעה אבל זה לא ממש מורגש, ודאי שלא בעת זינוק בעליה. התרומה העיקרית היא לפעולת מערכת דימום המנוע בעצירה ולתצרוכת דלק טובה משמעותית של 12.8 ק"מ לליטר בנהיגה אינטנסיבית וכ-15 ק"מ לליטר בנסיעה מתונה.
התנהגות כביש, נוחות
פעולת יחידת ההנעה משתלבת היטב עם יכולות דינמיות מרשימה של פוקוס, וזו נותרה אחת הטובות בקטגוריה שלה. דור 4 של פוקוס קיבל מתלה אחורי רב-חיבורי כאופציה, וממש חבל שיבואני פורד בחרו שלא להציע את האפשרות הזאת במקומותינו עם תחילת השיווק של דור 4.5. אגב, ההוכחה שזה אפשרי פשוטה: למשך תקופה קצרה הוצע אצלנו הדגם היוצא עם המתלה הרב-חיבורי.
כיול מתלים קשיח מאפשר לפוקוס להציג התנהגות כביש מהודקת עם ריסון מרכב מצויין תחת עומס, וזה מגביה מאד את מגבלות האחיזה. ההיגוי נותר חד ומהיר (2.5 סיבובים מנעילה לנעילה) והמשקל שלו שופר. הוא עדין מעט קל, אבל רמת דיוק גבוהה משלימה את החבילה.
החיסרון של המתלה האחורי הפשוט בא לידי ביטוי על כבישים משובשים, שעליהם פוקוס יכלה לשדר תחושה נינוחה יותר ופחות קופצנית. קופצנות מורגשת גם במהירויות נמוכות על שברים עירונים וכרגיל – ככל שהמהירות עולה משתפרת רמת הספיגה של המתלים עד שבסופו של דבר מתקבלת פשרה טובה.
אבזור ותמחור
רשימת האבזור של פוקוס ST Line ממוצעת בלבד וכוללת מערכת מולטימדיה מקורית עם מסך 13.2 אינטש עם תאימות לממשקי אפל וגוגל בשילוב מצלמה אחורית ודיבורית BT. יש גם לוח מחוונים בגודל 12.3 אינטש עם תצוגה משתנה, בקרת אקלים מפוצלת, מפתח חכם מלא, בלם יד חשמלי, חיישני אורות וגשם, חיישני חניה מלפנים ומאחור, חימום מושבים, תאורת LED מלאה וחישוקים קלים בקוטר 17 אינטש. ביחס לדגם היוצא פוקוס ST Line התייקרה ב-10,000 ש"ח משמעותיים והיא עולה כעת 138 אלף שקלים. עם חישוקי 18 אינטש וגג שמש חשמלי (מיותרים לחלוטין) מזנק המחיר הזה ב-9,000 שקלים נוספים.
זה לא התמחור שובר השוק שאיתו חזרה פוקוס 4 לשוק שלנו לפני שנתיים, אבל לנוכח משבר האספקה העולמי והעובדה שכל המכוניות בכל העולם התייקרו זה די מובן. מאזדה 3 האצ'בק, שעומדת באולם התצוגה הסמוך, עולה "החל מ-" 147 אלף ש"ח וזה גם מחירה של סקודה סקאלה 1.5 ספורט. לסיאט לאון 1.5 FR (שחסרה כרגע במלאי) מוצמד תג מחיר של 156 אלף ש"ח ואילו העולה החדשה אופל אסטרה GS Line טיפסה אל 159 אלף ש"ח . לנוכח זאת נראה שלפוקוס נותר יתרון מחיר משמעותי.
בטיחות
מפרט הבטיחות של פוקוס ST Line כולל מערכות בלימת חירום אוטונומית, שמירה אקטיבית על נתיב (לעומת התרעה בלבד בדגם היוצא), תאורת אור גבוה אדפטיבית, התרעת ערנות לנהג ובקרת שיוט אדפטיבית. זו חבילה מקיפה ומקובלת כיום, אבל חסרה לה מערכות התרעה מפני תנועה בשטחים מתים ובלימת חירום בנסיעה לאחור, שאותן מציעות חלק מהמתחרות הצעירות יותר. מערכת שמירת הנתיב הייתה לעיתים מעט "פעלתנית" יותר מידי, בפרט על כבישים מפותלים, וזה עודד אותי לנטרל אותה ולהסתפק בפונקצית תיקון הסטיה בלבד.
פוקוס לא נבחנה במבחני הריסוק של Euro NCAP לאחר מתיחת הפנים, אבל במבחן האחרון, שבוצע בשנת 2019, היא זכתה לדירוג מרבי של חמישה כוכבים
שורה תחתונה
אנחנו ב-TheCar מאד אוהבים מכוניות משפחתיות בתצורת האצ'בק ומבינים שמדובר בזן נכחד. המעט שנותרו פונות אל קהל אנין שיודע להעריך בעיקר את התנהגות הכביש שלהן. פוקוס ST Line מוסיפה להעניק ללקוחות שלא מוכנים להיות קורבנות אופנה חבילה מרשימה שמשלבת ביצועים חמימים, ניהוג מצויין ושימושיות ראויה, והכל במחיר יחסית אטרקטיבי.
כעת, אחרי מתיחת הפנים, יש לה יחידת הנעה נמרצת וחסכונית מבעבר ומערכת מולטימדיה עדכנית, ולמרות התייקרות משמעותית היא מציעה את יחס ההנאה לשקל הטוב ביותר בקבוצה שלה.
