קבוצת פולקסווגן, אשר אך לפני ארבעה חודשים החזירה את מערך הייצור שלה לעבודה מלאה בעקבות השבתה של כחודש וחצי בגלל הקורונה, החלה להציב מערכים לבדיקת קורונה ושפעת במפעלי הייצור ובמרכזי המשרדים שלה.
אנשי פולקסווגן לא ממתינים למערך הבריאות הרגיל, והיעיל, של המדינה, אלא פועלים באופן אקטיבי לאיתור מהיר ומוקדם של נשאים וחולים וזאת במטרה לקטוע מכמה שיותר מוקדם את מעגלי ההדבקה. מעבר לדאגה לבריאות העובדים – הצעד מבוצע בתיאום עם ארגוני העובדים החזקים של החברה – יש לכך כמובן גם השלכות מבצעיות וכלכליות קריטיות בארגון שמעסיק כ-470,000 עובדים ב-20 מדינות האיחוד האירופאי וכ-665,000 עובדים בעולם כולו. ברבעון השני של 2020 רשמה קבוצת פולקסווגן הפסד של כ-2.8 מיליארד דולר – בעיקר כתוצאה מהשבתת המפעלים וצמצום היקפי הייצור, ובכירי החברה מעריכים שמשבר קורונה יצמצם את סך המכירות והרווחים של החברה השנה בכ-25%.
מתקן הבדיקות הראשון, שמופעל משתי מכולות יבילות, הוצב במפעל של פולקסווגן ב"עיר הבירה" שלה, וולפסבורג, ובו אפשר לבצע כ-2,400 בדיקות ביום, ולקבל תוצאות בתוך 24 שעות. סמנכ"ל כח האדם של פולקסווגן, גונאר קיליאן, אמר בשבוע שעבר ש"מערך הבדיקות מסייע לשבור במהירות את שרשראות ההדבקה. סביבת עבודה מאובטחת עבור העובדים שלנו נמצאת בעדיפות הגבוהה ביותר".
מתקן הבדיקה הראשון, בוולפסבורג, ייכנס לפעולה מעשית השבוע, לאחר חזרת העובדים מחופשת הקיץ, וכעת מקימה פולקסווגן מתקנים דומים בעשרה אתרים שונים ברחבי גרמניה. במקביל, פולקסווגן כבר הפעילה את מה שהיא מכנה "תוכנית 100 הנקודות להגנה מקסימלית על הבריאות", ולטענת שירותי הרפואה הפנימיים של הארגון כך נוצרו "התנאים הטובים ביותר האפשריים לסביבת עבודה בטוחה". כמובן שהצלחתה של תוכנית כזאת תלויה גם ביישום שלה על ידי העובדים, וסביר להניח שגם לממשלת ישראל וגם לחברות גדולות בארץ יש לא מעט מה ללמוד מן התוכנית הזאת.
כך, למשל, "תוכנית הקורונה" של פולקסווגן בנויה באופן גמיש שמאזן בין רמת הסיכון – בהתאם למצב התחלואה במדינה – לבין ההכבדה על העובדים מבחינת ציוד הגנה ותנאי ריחוק חברתי. התוכנית הגדירה ארבע רמות סיכון וכרגע, לנוכח עלייה ברמת התחלואה באירופה, היא מדרגת את רמת הסיכון ב-3 מתוך 4.
העובדים, אגב, לא מחויבים לבצע בדיקות אבל בכל מקרה של חשש, למשל כאשר עובד לא חש בטוב או שיש לו תסמיני מחלה כאלה או אחרים הוא יכול להיבדק בחינם. הבדיקות מבוצעות בשיתוף עם בתי חולים ברחבי גרמניה.
אצלנו, בישראל, פועל כעת מערך גדול של בדיקות, אבל קיים קושי מסוים לקבל אישור להיבדק, וקושי גדול עוד יותר לקבל תוצאות מהימנות ומהירות. חברות גדולות שמעסיקות עובדים רבים יכולות לאמץ את המודל הגרמני, והגיוני להניח שהוא משתלם כלכלית ככל שכח העבודה יקר יותר (למשל בחברות הי-טק גדולות) או כאשר שיתוק מערך הייצור יסב נזק גדול יותר. השאלה היא אם חשיבה כזאת, שמטילה עלויות ומאמצים על כתפי הסקטור הפרטי, יכולה להתאים גם למנטליות "יהיה בסדר" שנהוגה במקומותינו.
