שורה תחתונה תחילה

סקודה קאמיק הוא קרוסאובר מצויד, איכותי וחסכוני אשר מציע רמת שימושיות מרשימה ביחס לפלח השוק שלו. מצד שני, העיצוב השקוף שלו מהווה חסרון ביחס למתחרים אופנתיים ונוצצים.

נעים להכיר:  סקודה קאמיק

אל הסגמנט התוסס של מיני קרוסאוברים (או SUV בפלח B בעגה המקצועית), מגיעה כעת סקודה עם קאמיק , אשר הושק בישראל רשמית בבוקר יום רביעי. עוד בטרם ההשקה נטלנו אותו למבחן דרכים ראשון בישראל, אחרי שכבר הזדמן לנו לפגוש בו לראשונה בשלהי הקיץ בהשקה העולמית בצרפת. 

קאמיק נכנס, כידוע, אל קטגוריה שמאופיינת בשני מאפיינים עיקריים: התבססות על פלטפורמות ומכלולים של מכוניות סופרמיני, וקהל יעד צעיר שנוהה אחר עיצוב אופנתי ונועז אפילו ביחס למקובל בקרב קרוסאוברים. את התופעה הזאת אנחנו מכירים עוד מימי ממציא הקטגוריה – ניסאן ג'וק.

סקודה בישלה את קאמיק לפי חלקו הראשון של המתכון והוא מבוסס על נגזרת A0, המקוצרת, של פלטפורמת MQB המודולרית של קבוצת פולקסווגן. על אותה נגזרת בנויים, למשל, סיאט איביזה ופולקסווגן פולו. בתוך בית סקודה מבוסס קאמיק על 'סקאלה', שהיא היורשת של ראפיד מחד ונכון לעכשיו גם של פאביה. מאידך, קאמיק נראה כמו 'סקאלה' על עקבים, וזה אומר שהצ'כים לא קראו, או לא עקבו, אחר חלקו השני של המתכון. העיצוב שלו כאילו מתעלם מצו האופנה ומדרישת הסגמנט, ומדגיש קו פרגמטי ושימושי שמאפיין את מוצרי סקודה באופן כללי ומוכר לנו גם מן האחים הגדולים יותר – קארוק וקודיאק. החזית של קאמיק אמנם מודרנית יותר נועזת מזו של דגמי סקודה האחרים, בעיקר בסידור המפוצל של פנסי החזית ושל מבנה השבכה, אבל מעבר לכך אין בו שאר רוח עיצובי.

ממד גובה צנוע יחסית של 155 ס"מ מעניק יציבה זקופה אך לא מתנשאת, כאילו שקאמיק לא מנסה לצעוק לכל עבר "תראו אני קרוסאובר".  יש לו אמנם סממני קרוסאובר טיפוסיים, כמו מסילות גג וחיפויי גחון כסופים, אבל לא תמצאו כאן חצאיות פלסטיק שחורות ומוגזמות (כמו למשל במאזדה CX30). מי שרוצה מראה יותר קרוסאוברי / קשוח יצטרך להמתין לגרסת 'סקאוט' שהושקה זה לא מכבר וכוללת את האיפור המתבקש.

למען ההגינות יש להזכיר שגם האחות לבית פולקסווגן, סיאט ארונה, לא בדיוק מבריקה בעיצוב ובגובה הקומה שלה. מצד שני, דווקא פולקסווגן הצליחה לא רע עם העיצוב של טי קרוס, שמצליח להפגין נכוחות עיצובית נאה ונטולת צעקנות.

תא נוסעים,  שימושיות

כדרכם, מעצבי סקודה בחרו לעשות דברים קצת אחרת, ואת הגמישות של הפלטפורמה הם ניצלו כדי למתוח את המידות אל מעבר לממוצע בסגמנט. בסיס הגלגלים של קאמיק נדיב, 265 ס"מ, וזה אומר שהוא ארוך בכ-10 סנטימטרים מפולקסווגן טי קרוס / סיאט ארונה וב-2 סנטימטרים מסקודה קארוק, למרות שהאח הגדול והיקר יותר מתמודד בקטגוריית הגודל שמעליו. האורך הכללי של קאמיק הוא 424 סנטימטרים כלומר כ-10 סנטימטרים יותר מרכבי המיני קרוסאובר שמולם הוא מתמודד (כולל גם אחיו לפלטפורמה). יחד עם זאת, כדי ליצור את הבידול המתאים קאמיק קצר ב-14 סנטימטרים מק'ארוק'.

תוספת האורך מאפשרת לקאמיק להציע את מרחב הפנים הטוב ביותר בקטגוריה שלו והוא בהחלט יכול לשמש כתחליף לרכב משפחתי עבור משפחות צעירות. ארבעה מבוגרים ישבו בקאמיק בנוחות, עם מרחב נדיב לרגליים ולראש מאחור. הרוחב, 180 סנטימטרים, מגביל את האפשרות של נוסע שלישי לשבת בנוחות במושב האחורי. נוסע כזה יסבול גם ממבנה תעלת ההינע ומפתחי המיזוג האחוריים. תא המטען, בנפח של 400 ליטרים, ופתח הטענה רחב  – מרשימים מאד ביחס לקטגוריה. אמנם אין זה מרחב המטען הענק של אוקטביה, אבל הוא בהחלט מספיק להעמסת עגלת ילדים גדולה ואת נספחי הציוד של משפחה צעירה. סקודה, שחרטה על דגלה את קונספט השימושיות ופתרונות "פשוט חכם" שלה – הוסיפה כבונוס אמצעי עיגון ורשתות מטען שימושיות.

עיצוב הפנים של סקאלה, ובכלל זה לוח המכשירים וסביבת הנהג, הועתקו כמעט בשלמותם לקאמיק, ועל אף שלא תמצאו כאן מקוריות עיצובית יוצאת דופן בהחלט אפשר לדווח על עיצוב נקי והנדסת אנוש טובה כמקובל בדגמי קבוצת פולקסווגן. מיקום נמוך מידי, ומרגיז, של פתחי המיזוג המרכזיים (פועל יוצא בלתי נמנע של מסכי מערכת מולטימדיה הכרחיים) מוריד כמה נקודות מסך הכל חיובי למדי.

בדרך כלל, היות שמדובר בקטגוריית גודל ומחיר צנומה, יצרניות הרכב נוטות להתקמצן בעת בחירת חומרי הדיפון של תא הנוסעים. במקרה של קאמיק, למרבה השמחה, זה לא המצב. אנשי סקודה בחרו בפלסטיקה רכה לחלק העליון של לוח המכשירים, ההגה הקטום מדופן בעור עם טקסטורה נעימה למגע, והדלתות מדופנות בדיפוני בד נעימים. ישנם אמנם מקומות שבהם ניכר חיסכון, למשל בפלסטיקה של חלקו הנמוך של לוח המכשירים ושל מתגי בקרת האקלים, אבל התחושה הכללית – גם תודות לשילוב צבעים בהיר – איכותית ונעימה. אמת המפתיעה היא שתא הנוסעים של קאמיק משדר תחושת איכות גבוהה אפילו מזאת של פולקסווגן טי קרוס שאותו בחנו לא מכבר וזאת על אף שהוא, כמובן, ממוצב ומתומחר גבוה יותר.

מנוע, ביצועים

קאמיק מוצע בישראל עם מנועי ה-1.0 ליטר וה-1.5 ליטר טורבו-בנזין המוכרים של קבוצת פולקסווגן והם מחוברים אל תיבת הילוכים כפולת מצמד עם שבעה יחסי העברה. אנחנו בחנו את גרסת ה-1.0 ליטר, אשר מן הסתם תהיה הפופולרית יותר מבחינת היקף המכירות.

מנוע ה-1.0 ליטר מפיק 115 כ"ס ו-20.4 קג"מ, והם די והותר עבור קאמיק לביצועים ראויים. כמעט בכל תוואי הוא מייצר תחושת זריזות עבור האוחז בהגה, ודף הנתונים מספר על זינוק מעמידה ל-100 קמ"ש תוך 10 שניות עגולות. התחושה שמתקבלת בפועל, עם זאת, זריזה יותר ונובעת משילוב של זמינות כוח טובה, פעולה יעילה שת התיבה, ואופי מנוע שמטפס בקלילות לסל"ד גבוה (במחיר של רעש קצת מחוספס שחודר לתא הנוסעים כשהמנוע עובר את ה-3,000 סל"ד).

במצב הנהיגה הספורטיבי (שמוצע רק ברמת האבזור הגבוהה שאותה בחנו כאן) אפשר לחלץ עוד קצת מיץ משידוך המנוע-תיבה המוצלח, וכל עוד שלא תנהגו מידי יום בהרי ירושלים עם רכב עמוס במלואו – נראה שגרסת ה-1.5 תהיה מיותרת. לחובת המנוע התלת-צילינדרי הזה נרשמים רעידות מורגשות מידי בסל"ד סרק, והתנעה לא חלקה של מערכת ה-Start Stop. שני אלה דווקא טופלו טוב יותר בדגמים אחרים עם אותו מנוע. תצרוכת הדלק הממוצעת במהלך המבחן עמדה על כ-13.5 ק"מ לליטר, ו-15-16 ק"מ לליטר יכולים להיות די ריאליים בנהיגה מתונה.

התנהגות, נוחות

כבר במהלך ההשקה העולמית אהבנו את האיזון בין התנהגות לנוחות וכך גם במבחן המקומי. בשונה מכמה מכוניות אחרות בקטגוריות נמוכות, קאמיק לא משדר מסר לפיו מהנדסיו נאלצו להתפשר בגלל שיקולי תקציב. הוא מעניק תחושה מהודקת ומוצקה, עם ריסון טוב של המתלים תחת עומס פניות וגם בעת מעבר על-פני שיבושים עמוקים. כושר הגיהוץ של מפגעים במהירויות נמוכות אינו מושלם, אבל הוא גם לא מקפצץ וחלול, וככל שהמהירות עולה משתפרת איתה תחושת הנוחות.

רמת האחיזה גבוהה והיגוי מדיוק עם משקל טוב, במיוחד במצב ספורט, וזה מפצה במקצת על היעדר התקשורת. כמקובל בסקודה זה לא  רכב מלהיב לנהיגה אבל הוא בהחלט מבצע את מטלותיו הדינמיות בנינוחות ובצייתנות. קאמיק לא מתבלבל תחת עומס, והמגבלות שלו גבוהות בהרבה מאלה שאליהן צפוי להגיע נהג ממוצע.

בטיחות

מפרט אבזור הבטיחות של קאמיק מרשים, ולא רק ביחס לפלח השוק אלא באופן כללי. כל הגרסאות מצוידות בתשע כריות אוויר (כולל כרית להגנת ברכי הנהג וכריות צד ליושבים מאחור), בלימת חירום אוטונומית עם זיהוי הולכי רגל, בקרת שיוט אדפטיבית, מערכת אקטיבית למניעת סטיה מנתיב ומערכת התראה מפני תנועה בשטחים מתים. מערכת זאת יוצרת התנגדות יעילה של ההגה אם בוחרים להתעלם ממנה.

קאמיר קיבל ציון מרבי של חמישה כוכבים במבחני הריסוק של EuroNCAP עם ציון גבוה במיוחד של 96% בהגנה על מבוגרים, וציונים טובים של 85% בהגנה על ילדים במושבי בטיחות, 80% בהגנה על הולכי רגל ו-76% לתפקוד מערכות הבטיחות.

אבזור ותמחור

קאמיק משווק בישראל בשתי רמות אבזור, וכבר בבסיסית שבהן, שנקראת 'אמבישן', הוא מוצע עם מערכת מולטימדיה מקורית שמשתקפת מבעד למסך מגע בגודל 8 אינטש, ועם קישוריות לממשקי גוגל ואפל, בקרת אקלים מפוצלת, מצלמת חניה, חיישני חניה אחוריים מקוריים, וחישוקים קלים בקוטר 16 אינטש. רמת אבזור זאת מוצעת עם מנוע ה-1.0 ליטר תמורת 125 אלף ש"ח, או עם מנוע ה-1.5 ליטר תמורת 131 אלף ש"ח.

אם מוסיפים לכל אחת מן הגרסאות האלה 10,000 ש"ח מקבלים את רמת האבזור 'סטייל', שכוללת, בנוסף, גם לוח מחוונים דיגיטלי עם תצוגה משתנה, כניסה והתנעה ללא מפתח, משטח הטענה אלחוטית לטלפון סלולרי, מערכת לבחירת מצבי נהיגה, חישוקים קלים בקוטר 17 אינטש, וגם את ריפוד הפנים הבהיר והמשודרג.

בתמחור כזה ממוצב קאמיק כמעט באמצע הטבלה בקטגוריה שלו: מחיר הבסיס שלו גבוה ממחיר הגרסאות המאובזרות של רבות המכר בקטגוריה – סיאט ארונה, קיה סטוניק וסוזוקי ויטארה (הקטנות משמעותית) אבל הגרסאות היקרות והמאובזרות – בטריטורית ה-135-140 אלף ש"ח, הוא מתייצב מול הונדה HRV ומיצובישי ASX. אלה, אגב, הם הכלים היחידים בקטגוריה שיכולים לאתגר אותו מבחינת שימושיות, ובל נשכח שגם קיה אקסיד הגדול יותר מוצע תמורת מחיר דומה לגרסה הבכירה של קאמיק.

שורה תחתונה

קאמיק הוא מיני קרוסאובר שפונה להגיון ולא לרגש. הוא נעדר גינונים אופנתיים ומראה מוחצן ומדגיש את הצד השימושי שמתבטא במרחב מרשים ביחס לגודלו. התכליתיות באה לידי ביטוי גם בנהיגה, עם תחושה בוגרת והתנהגות כביש טובה שמשכיחה את העובדה שהוא בנוי על הפלטפורמה המקוצרת של המשפחה. קמצוץ אופי צעיר בא לידי ביטוי בביצועים זריזים של המנוע הקטן.

קאמיק יכול לשמש כרכב משפחתי עירוני ראוי למשפחה צעירה שמבקשת לנסוע בקרוסאובר אופנתי במקום במכונית קומפקטית מסורתית. הבעיה שלו היא שרמת המחירים שאיתה הוא מוצע פוערת פער מחיר משמעותי בינו לבין מכוניות הסופר-מיני, שחלקן שימושיות כמעט באותה מידה.