סקודה חשפה הערב (ב') דור חדש של אוקטביה, וזאת שבועות אחדים אחרי שפולקסווגן חשפה דור שמיני של גולף. כמו גולף, גם אוקטביה התחבבה במהלך השנים על קהל בורגני/שמרן יחסית, אשר מבקש משפחתית סולידית וגדולה למראה ולא נוהר אחר טרנדים עיצוביים. גם כעת, כאשר בכל העולם יש ביקוש אדיר לקרוסאוברים מנופחים, רבים מלקוחותיה של סקודה רוצים מכונית סדאן (וזאת באירופה, שבה, באופן מסורתי, הקהל מעדיף מכוניות במרכב האצ'בק).
אצלנו, בישראל, השוק אמנם מעדיף מכוניות סדאן אבל גם הוא נסחף לכיוון הקרוסאוברים, ומכירותיהם של אלה מאפילות על מכוניות הנוסעים. למרות זאת, בשנים האחרונות אוקטביה הצליחה (יחד עם טויוטה קורולה, מאזדה 3 ובמידה רבה גם עם יונדאי איוניק) להיות אחת המכוניות המשפחתיות היחידות ששמרו על נפח מכירות גדול, וסייעה לסקודה להיות המותג האירופאי שמוביל את טבלת המכירות.
מי שמחפש תעוזה בעיצוב של סקודה אוקטביה החדשה עלול להתאכזב. המכונית הזאת ממשיכה בנתיב של גולף דור 8 עם עיצוב דומה, אך משודרג, על בסיס שדרוג של פלטפורמת MQB המודולרית של הקבוצה. הצללית שלה נותרה מוכרת – גם בגרסת הסדאן (שהיא בעצם 'ליפטבק' בזכות דלת חמישית שנחשבת לאחד מסימני ההיכר של הדגם), וגם בגרסת הסטיישן אשר נחשפה באותה הזדמנות חגיגית.
יחד עם זאת אפשר לזהות את הקו העיצובי העדכני של סקודה, בעיקר בחזית.פנסים צרים ושבכה מודגשת מזכירים מאד את החזית של סקודה 'סקאלה'. עיפרון המעצבים ריכך גם את קווי הזנב וכעת הם נראים רכים וזורמים יותר מאשר הקווים הריבועיים וה"כבדים" בדור היוצא.
תא הנוסעים עוצב מחדש והוא מציב את מסך המולטימדיה – החשוב – במרכז, תרתי משמע. לוח המכשירים כמעט נקי ממתגים ורוב פעולות השליטה והתפעול מבוצעות מעתה באמצעות מסך המגע הגדול (בין 8 ל-10 אינטש). המסך נוטל את מקומם של פתחי המיזוג המרכזיים, וכמו ב'גולף' וב'סקאלה' הם צנחו כעת למיקום נמוך מידי.
מידות הדור החדש נותרו כמעט זהות. זאת עדיין אחת המכוניות המשפחתיות הגדולות יותר בסגמנט הקומפקטי, וכעת היא ארוכה יותר ב-2 ס"מ (469 סנטימטר) ולרוחבה נוספו 1.5 ס"מ. בסיס הגלגלים נותר ללא שינוי: 269 סנטימטרים. תא המטען, אחד הקלפים החזקים בשרוולה של אוקטביה מאז ומעולם, גדל עוד יותר, וכעת הוא מציע נפח של 600 ליטרים בדגם הסדאן ו-640 ליטרים בסטיישן (עוד לפני קיפול מושבים).
כמו גולף החדשה, גם אוקטביה מתמודדת עם הרגולציה המחמירה באירופה וזאת באמצעות גרסאות היברידיות. עם השקתה מוצעות שלוש גרסאות כאלה, לעומת חמש בגולף. שתיים הן "היברידות קלות", עם מערכת חשמל במתח של 48 וולט ויחידת מתנע/אלטרנטור שמזינה את המכלולים צורכי החשמל. אלה מחוברות למנוע הטורבו-בנזין התלת צילינדרי בנפח 1.0 ליטר (110 כ"ס) ולמנוע ה-1.5 ליטר (150 כ"ס) שמוכרים מן הדגם היוצא. המערכת ההיברידית הקלה במנועים אלה מוצעת רק עם תיבת הילוכים כפולת מצמד. גרסה היברידית שלישית היא היברידית נטענת (PHEV) שמחברת בין מנוע חשמלי לבין מנוע טורבו-בנזין בנפח 1.4 ליטר. ההספק הכולל הוא 200 כוחות סוס, ומערך הסוללות אמור לאפשר טווח נסיעה חשמלית של 55 קילומטרים לאחר טעינה מלאה. לקבוצת פולקסווגן יש גם יחידת הנעה היברידית נטענת חזקה יותר, שמספקת 245 כוחות סוס, אבל היא לא תציע אותה עם אוקטביה בשלב זה.
מנוע הבנזין היחיד שמוצע באוקטביה ללא כל תמיכה חשמלית הוא מנוע הטורבו-בנזין בנפח 2.0 ליטר שמספק 190 כ"ס, וגם הוא מחובר לתיבת ההילוכים באוטומטית-רובוטית של הקבוצה, ובאמצעותה אל מערכת הנעה כפולה. אליו נוסף מנוע טורבו דיזל בהספקים שבין 116 ל-200 כ"ס, ודגם מנוע שמוזן על ידי גז טבעי. יהיה מעניין לגלות אלו מנועים יניעו את אוקטביה החדשה בישראל כאשר היא תנחת כאן באמצע השנה הבאה.
רשימת הציוד והאבזור קפצה מדרגה: לוח מחוונים דיגיטלי עם תצוגה משתנה, תצוגה עילית צבעונית שמאפשרת להציג גם את מערכת הניווט, תאורת LED מלאה בחזית ומערך מקיף של מערכות בטיחות אקטיביות עם יכולת נהיגה חצי אוטונומית.
