שורה תחתונה תחילה
במחיר של מכונית סופרמיני מאובזרת מוצע קרוסאובר קטן ומאובזר, שימושי, ומוצלח מבחינה דינמית. בקטגוריה שבה העיצוב הוא הדבר החשוב ביותר מעצבי סיאט פיספסו בכך שלא העזו מספיק.
מי את סיאט ארונה?
בשנה האחרונה פרצה פריחה אדירה בשוק המיני-קרוסאוברים אשר מבוססים על פלטפורמות של מכוניות סופרמיני, זאת שמכונה "B סגמנט" אבל מוכרת לרובנו כ"קטגוריית ניסאן ג'וק". די מדהים שהתגובה הכל כך מתבקשת הזאת מגיעה שבע שנים אחרי ה'ג'וק', וצריך לציין לטובה את מי שהגיבו מוקדם יותר, למשל את רנו קאפצ'ור, אופל מוקה ופיג'ו 2008.
עם זאת, עד למהפכת המחירים שחולל קיה ספורטאז' בישראל היה פער המחיר בין המיני-קרוסאוברים לבין מכוניות סופר-מיני גדול מידי, ולאחריה הוא לא הצטמצם מספיק. לכן, סך המכירות שלהם לא גדל מאד והם לא יצרו קטגוריית גודל חשובה בישראל. בשנה האחרונה מורגש שינוי בקטגוריה הזאת ראשית לכל בזכות התרחבות גדולה של ההיצע, וחשוב מכך – מפני שהמחירים נדחפים סוף סוף כלפי מטה.
ארונה היא גרסת קרוסאובר לאיביזה החדשה אשר הוצגה מספר חודשים לפניה, ושתיהן חולקות גרסה מוקטנת של הפלטפורמה המודולרית של קונצרן פולקסווגן אשר מהווה בסיס גם לפולקסווגן פולו החדשה וגם למיני-קרוסאובר חדש של סקודה שיוצג בהמשך השנה.
סיאט ארונה חולקת עם האיביזה בסיס גלגלים זהה באורך 256 ס"מ, וכך גם נתון הרוחב, שהוא 178 ס"מ ונחשב בין הנדיבים בקבוצת הגודל הרלבנטית. עם זאת, ארונה ארוכה יותר בכ-8 ס"מ וחשוב מכל: היא גבוהה מאיביזה ב-10 ס"מ משמעותיים, מה שמאפשר תנוחת נהיגה גבוהה. גם הגחון שלה מוגבה, לטובת מראה 'קרוסאוברי' שמבדיל אותה מהאיביזה.
עוד ב-TheCar
סיאט איביזה החדשה במבחן
מבחן השוואתי: איביזה החדשה מול סיטרואן C3 ואופל קורסה
חשיפה! השקרים שמאחורי מצלמות המהירות
עיצוב, מיצוב
סיאט בחרה בקו שמרני לעיצוב הדור החדש של איביזה, לכן מותר היה לצפות שדווקא עם ארונה המעצבים יקבלו יד חופשית וינפיקו לנו מכונית שתבלוט לטובה מול מתחרות שמפגינות אומץ עיצובי רב. חבל, לכן, שגם ארונה (כמו 'אטקה', אגב) מציגה עיצוב "בטוח", שלא לומר משעמם, והיא דומה מידי לאיביזה.
אפשר להתנחם ולומר שהתוצאה לא בהכרח רעה מכיוון שאיביזה היא מכונית נאה למדי, ונכון לומר שלארונה יש פרופרציות נאות. החזית החדשה של סיאט בולטת בקדמת הסממנים המתחייבים של הז'אנר, כמו פגושים שחלקם התחתון מוכסף כדי ליצור תחושה ויזואלית של מיגון גחון וחצאיות פלסטיק שחורות, ובנוסף לכך היא מתאפיינת גם במעין "תפיחות" אורכיות על הגג אשר מבליטות מראה שרירי, ובסיומת כסופה של החיבור בין חלון הצד האחורי לקורה האחורית. נאה, אבל לא משהו שמאפשר לארונה לבלוט או להרשים.
צביעה דו-גוונית (בתוספת תשלום של 2,500 ש"ח) מוסיפה למראה כללי מצודד, אבל סעיף העיצוב נחתם באכזבה ממכונית שצריכה הייתה להיות הרבה יותר נאה ומובחנת. בפלח שוק שמכוון ללקוחות צעירים ואופנתיים, סגמנט ש"יריית הפתיחה" שלו הייתה כלי מופרך ומצליח מבית ניסאן, ציפינו מן "המותג הלטיני" של פולקסווגן להרבה יותר.
התלונה שלנו לגבי העיצוב עלולה להשפיע גם על המיצוב, ולכן חשוב לזכור את נקודת המוצא. סיאט בנתה את עצמה בישראל בעשור האחרון סביב איביזה, קהל פרטי, מחירים אטרקטיביים, מסיבות, תחושה צעירה ואקשן. כעת, עם המותג החדש 'קופרה', היא תנסה לחזק גם את המעמד שלה בעולם הספורט המוטורי. לא ברור אם לגרסת הקרוסאובר של איביזה יש נתוני פתיחה מספקים כדי להיות מותג בפני עצמו, כמו איביזה, אבל בטוח שלסיאט אין (וגם לא היו בעבר) מספיק דגמים שונים כדי לכסות את כלל השוק, ולכן ברור שמדובר בדגם בעל חשיבות אסטרטגית. המילכוד, במקרה הזה, נובע מן הצורך לחזק את 'ארונה' מבלי לערער את מעמדו של הדגם החשוב ביותר של סיאט – איביזה.
עיצוב פנים, שימושיות
העובדה שארונה היא למעשה גרסת מרכב אחרת של איביזה ניכרת, למשל, בכך שלוח המכשירים של איביזה הועתק אל ארונה "אחד לאחד". זה לא בהכרח רע מכיוון שהתוצאה היא סביבת נהג מאד נעימה, עם הנדסת אנוש ברורה ומסך מולטימדיה איכותי ומרשים, וכל זה ארוז עם הרכבה באיכות גבוהה מאד. רוב חומרי הפלסטיקה פשוטים וקשיחים, כמקובל בסיאט, וכרגיל זה מדגיש את תחושת "תקרת הזכוכית" שפולקסווגן מציבה מעל המותג הצעיר שלה. ברור הרי שבגרסת הקרוסאובר של פולו נקבל פלסטיקה איכותית יותר, עם מגע רך.
מה בכל זאת חסר? קצת צבע בחיים. כמו בסעיף העיצוב החיצוני, תא הנוסעים של ארונה שיגרתי מידי ואין בו אף אלמנט מקורי, כפי שמתבקש ברכב פנאי שפונה לקהל צעיר. בגרסה הישראלית מגיעה ארונה עם שילוב צבעים מעט מדכא של שחור עם נגיעות של אפור, וזה חבל מפני שבאירופה מוצעים שילובי צבעים מרנינים יותר.
תוספת הגובה מאפשרת, כמובן, תנוחת ישיבה גבוהה ושולטת יותר, אבל לא גבוהה מידי ולכן לא מתקבלת תחושה "ג'יפית" יוצאת דופן. מצד שני, מרחב הראש מצוין והמושב האחורי, הגבוה יותר, מעניק מרחב טוב לשני מבוגרים בגודל מלא. ביניהם, כצפוי במיני-קרוסאובר וכמקובל בקטגוריה, יתקשה גם ילד קטן להצטופף. ה"אריזה" הגבוהה מאפשרת להציע תא מטען בנפח מפתיע לטובה עם נפח שבין 400 ל-450 ליטר. בכך הוא מאפיל על רוב המשפחתיות בתצורת האצ'בק, ומספק בהחלט עבור משפחה ממוצעת עם שני ילדים.
מנוע, ביצועים
המנוע העיקרי של ארונה הוא אותו מנוע 1.0 ליטר טורבו-בנזין תלת-צילינדרי שמוכר מאיביזה ומדגמים אחרים של הקונצרן, והוא מחובר, כמתבקש, לתיבה רובוטית-אוטומטית בת שבעה יחסי העברה. שילוב המנוע ותיבת ההילוכים הוכיח את עצמו באיביזה וכך גם בארונה. 115 כוחות סוס ו-20.4 קג"מ מספיקים כדי שארונה תציע ביצועים ראויים כמעט בכל תנאי הדרך.
הזינוק מעמידה אמנם מעט מהוסס, גם בגלל תגובת התיבה וגם מפני שהמנוע התלת-צילינדרי חסר מחץ מתחת ל-2,000 סל"ד, אבל כאשר נמצאים בתנועה יש למנוע די בשר כדי לספק את הסחורה, והתיבה מתפקדת היטב כפי שהורגלנו מתיבות ה-DSG של הקונצרן.
בידוד הרעידות של המנוע התלת-צילינדרי מרשים מאד, עניין בולט לטובה בהשוואה למנועים אחרים בתצורה זאת. מצד שני, כאשר המנוע מסתובב במהירויות של מעל 3,500 סל"ד חודר רעש המנוע לתא הנוסעים, וגם רעשי הרוח נוכחים מידי במהירויות גבוהות, יותר מכפי שזכור לנו מן האיביזה. צריכת הדלק הממוצעת במהלך המבחן הייתה כ-13 ק"מ לליטר ובתנאי נהיגה נינוחים השיגה בין 16-17 קמ"ל, כמקובל בימינו במכוניות סופר מיני מודרניות עם מנועי טורבו קטנים.
התנהגות, נוחות
הבסיס המוכר של איביזה הבטיח לנו שלא יהיו הפתעות, ואכן קיבלנו מכונית נעימה לנהיגה שאוחזת היטב ולא מתרגשת מכבישים מפותלים. מנגד, היא גם לא מאתגרת אותך לחפש אותם. ההיגוי מדויק והמשקל שלו טוב, אבל הוא לא מתקשר טוב מספיק, ויחסית לאיביזה מתקבלת שליטה פחות מרשימה בגלגול הגוף, כצפוי מתוספת הגובה.
ברמת הגימור 'סטייל' מוצעים צמיגים עם חתך טוב שמולבשים על חישוקי 16 אינטש. זה אולי לא נראה סקסי אבל יש לכך תרומה חשובה לנוחות הנסיעה, אשר אמנם נפגמת מעט בגלל קופצנות שמורגשת בעיקר במהירויות עירוניות, אבל בסך הכל מקבלת ציון "טוב". צמיגים בחתך סביר מפחיתים גם את הרעש שלהם במהירויות גבוהות, ועל אף רעשי הרוח שהזכרנו קודם בסך הכל אפשר לקבוע שבידוד הרעשים הכולל טוב למדי.
בטיחות
ארונה מציעה יתרון בולט בסעיף הבטיחות: נוסף למערכת בלימת חירום אוטונומית היא מציעה גם בקרת שיוט אדפטיבית כסטנדרט, וזהו פריט שנעדר מרוב המכוניות שמוצעות במחיר כפול משלה.
בקרת שיוט אדפטיבית מאפשרת תנועה נינוחה יותר על כביש שאמור היה להיות מהיר אבל בפועל הינו עמוס בתנועה, והיא מציעה יתרון משמעותי עוד יותר כאשר מזדחלים בפקקי הבוקר והערב ובתנועה עירונית צפופה, כלומר בשטח המחיה הטבעי של ארונה.
חיישן להתרעה על ערנות הנהג מוצע גם הוא, אם כי לקינוח אי אפשר בלי מערכת מובילאיי בהתקנה מקומית אשר מספקת את התרעת הסטיה מנתיב שלמרבה המבוכה לא הותקנה על-ידי היצרנית הספרדיה בארונה בכלל, אפילו לא ברמת הגימור FR, אשר כן כוללת מערכת התרעה על עצמים בשטחים מתים ומפני תנועה חוצה מאחור. במבחני הריסוק של Euro NCAP קיבלה ארונה דירוג של חמישה כוכבי בטיחות, ושבדומה לאיביזה קיבלה ציון גבוה של 95% בהגנה על מבוגרים.
שורה תחתונה
סיאט ארונה היא מכונית שלמה למדי אשר מציעה את כל התכונות הטובות של איביזה, בהן מערכת הנעה יעילה וחסכונית, התנהגות ונוחות ברמה גבוהה, ותא נוסעים מאובזר ומצויד (בקרת אקלים מפוצלת ומפתח חכם כסטנדרט).
כל אלה ארוזים באריזה שימושית ומרווחת יחסית לגודל הפיזי ולקטגוריה שלה, ובמראה אופנתי – אם כי לא מספיק מקורי. זאת גם נקודת התורפה העיקרית של ארונה.
המחיר הבסיסי של ארונה הוא 110 אלף ש"ח, כלומר יקר ב-13 אלף ש"ח מאיביזה מקבילה עם אותו מנוע ואותה ורמת גימור. זה לא מעט.
מי שמעוניין לשבת גבוה בקרוסאובר אופנתי ייאלץ לשלם את תוספת המחיר גם אצל המתחרות, ואכן, יחסית למתחרות הישירות שלה, בהן רנו קאפצ'ור, אופל מוקה וסוזוקי ויטארה – ארונה שומרת על יתרון המחיר של המותג, והיא פחות יקרה מהן בכ-10 עד 15 אלף ש"ח לפחות. היא גם מציעה יתרון מוחץ בתחום האבזור וציוד הבטיחות האקטיבי והתוצאה, לכן, היא חבילה מצוינת ביחס לקטגוריה.
