יצרנית הרכב הקוריאנית סאנגיונג מוטורס, אשר ניצלה בשנה שעברה מפשיטת רגל לאחר ששרידיה נרכשו על ידי חברת אחזקות קוריאנית גדולה, משיקה בימים אלה בבריטניה את שם המותג החדש שלה – KGM – ומציגה במקביל שפת מותג חדשה, סמלים חדשים, עיצוב חדש של הזהות התאגידית ואפילו חזון חדש. אף דבר מכל אלה לא קורה בשלב זה בישראל.
צריך לומר ביושר: למרות שלסיפור ההישרדות המופלא של יצרנית הרכב הקוריאנית הקטנה והחצופה מגיעה לכל הפחות מיני סדרת דוקו ב'נטפליקס' – החרב עדיין מונחת על צווארה, והסכנה לא תחלוף עד שהחברה הזאת תגיע למסה קריטית של ייצור רכב או שתהפוך לחלק מתאגיד רכב גדול. בנסיבות כאלה קשה לבוא בטענות ליבואנית הישראלית אשר במבחן התוצאה בחרה לצנן בינתיים את ההתלהבות מעודף השקעה במותג.
בריטניה, לעומת זאת, היא אחד השווקים הוותיקים והחזקים ביותר של סאנגיונג באירופה, והיצרנית מפעילה שם 73 סוכנויות שמוכרות את כל מגוון הדגמים שסאנגיונג מייצרת עם הגה ימני ותקינה אירופאית.
עד לאמצע השנה הנוכחית ייעלם המותג 'סאנגיונג' מן הנוף הבריטי, לכל הפחות ככל שמדובר בשילוט של אולמות התצוגה ורשת השירות, כל מרכזי החברה ומוקדי הפעילות שלה יעוצבו מחדש בהתאם לזהות התאגידית של KGM, וזה גם יהיה הלוגו שיופיע מעתה על כל אחד מכלי הרכב החדשים שהחברה תמכור שם. אנשי KGM ניסחו לעצמם חזון חדש שממנו נגזרות מטרות ואסטרטגיה חדשות, והסיסמה שתלווה את "סאנגיונג החדשה" היא "Go Different. KGM".
באופן לא מפתיע, החזון ש-KGM מתקשרת לציבור הוא "לצאת מן העסק המסורתי של ייצור רכב ולהיות עסק של הדור החדש של ניידות מלאה, עם מחויבות חזקה לפיתוח פתרונות ניידות חדשניים וברי קיימא לכולם". זה לא מפתיע מפני שזה בדיוק אותו חזון שעליו מכריזות בימינו רוב יצרניות הרכב בנוסח כזה או אחר.
המעניין הוא שבמקרה של סאנגיונג לשעבר, או KGM, מדובר ב"צל"ש או טר"ש": זאת חברה קטנטנה עם DNA מרתק של שרידות. היא קטנה מספיק כדי לעשות שינוי מהיר ומשמעותי ולא רק לדבר עליו, אבל אולי היא קטנה מידי כדי להיות מסוגלת לבצע אותו בפועל.
גם בהקשר של זהות תאגידית KGM נאלצת "ללכת על ביצים" מפני שבימים שבהם בכל חודש נולד מותג סיני חדש עם אפס ניסיון בייצור רכב ומתיימר למכור מכוניות יוקרה – לא הגיוני לוותר על סמלים שמייצגים 70 (!) שנות ניסיון בייצור רכב (סאנגיונג הוקמה על בסיס חברה שהחלה להרכיב ג'יפים ומשאיות צבאיות בשנת 1954, מיד לאחר מלחמת קוריאה). המיתוג מחדש נועד למחוק את השנים הפחות מוצלחות ואת אינספור הנפילות של המותג הזה. לכן, הפשרה בין הדברים מתבטאת בהחלפת צבעי הכחול-לבן של סאנגיונג בצבעי שחור-לבן של KGM, תוך שימור כנפי הדרקון של המותג המקורי, שפירוש שמו הוא "שני דרקונים".
במקביל – וזה אולי יצער את אוהדי סאנגיונג בישראל – המותג מתאמץ לטפס כלפי מעלה מן התדמית העממית שאפיינה אותו בעבר אל נישת ה"חצי פרימיום": KGM נועד בין השאר לסמל פרידה מתפישת "התמורה לכסף". הנחמה של אוהדי סאנגיונג היא שגם במהלך התמקדות בשירותי ניידות ותחבורה חכמה הם לא יוותרו על ההתמחות שלהם בייצור רכבי שטח קשוחים, שם יש להם מעט מאוד תחרות.
כעוף החול
כפי שסיקרנו כאן בהרחבה, סאנגיונג עברה משברים רבים ופשיטות רגל מאז שנקלעה בשנת 1997 לידיים של דייהו, שבעצמה פשטה רגל ונפטרה ממנה בשנת 2000. משם היא התגלגלה אל SAIC הסינית ששלטה בה בין 2004 ל-2009 ולטענת הקוריאנים מצצה את לשד עצמותיה לפני שזנחה אותם, ומשם לידי מהינדרה ההודית שהחזיקה בה משנת 2011 ונפטרה ממנה בתקופת הקורונה.
סאנגיונג הייתה "על המדף" משנת 2020, נכנסה באפריל 2021 לכינוס נכסים תחת הגנת בית המשפט לפשיטות רגל של קוריאה, נרכשה על-ידי אדיסון מוטורס – מיזם כושל שפשט רגל בעצמו, והתגלגלה לבסוף בסוף שנת 2022 לידי אחד הקונצרנים הגדולים והעשירים בקוריאה.
נכון לתחילת 2024, אחרי כל המהפכים שעברו על יצרנית הרכב הקוריאנית הקטנה יש לה מפעל ייצור משמעותי אחד עם כושר ייצור של 240,000 כלי רכב בשנה בלבד וקצב ייצור שנתי של קצת יותר מחצי מזה, כלומר ש-KGM מייצרת בשנה את מה שטויוטה מייצרת בפחות משבוע.
כמו בישראל, גם בבריטניה סאנגיונג משווקת את כלי הרכב שלה באמצעות חברה מקומית שמייבאת ומפיצה אותם ואחראית על יישום המדיניות של היצרנית הקוריאנית. אבל אם כבר מדברים על מדיניות, לא מן הנמנע שהקוריאנים בעצמם עדיין לא סגורים על הדרך הנכונה להגשים אותה וייתכן שהם משתמשים בבריטניה כדי לנסות רעיונות חדשים.
אוסטרליה, למשל, היא שוק חזק וחשוב לקוריאנים אפילו יותר מן השוק הבריטי (וגם שם נוהגים בצד הלא נכון של הכביש), ושם, נכון להיום, אין כרגע תוכניות מוצקות להמרת הזהות המותגית.
בשוק הביתי שלה, בקוריאה, סאנגיונג ממותגת מזה קרוב לשנה כ-KG Mobility, ואילו המיתוג KGM צפוי להתרחב במהלך השנה הקרובה לכל השווקים האירופאים שבהם היא פועלת.
לטלקאר, יבואנית סאנגיונג לישראל, יש עשרות שנות ניסיון עם מותגים מוצלחים יותר או פחות, ובין השאר עברו תחת ידיה לנצ'יה, אוטוביאנקי, דייהטסו ודייהו שאף אחד מהם לא פעיל יותר בישראל או בכלל, וכפי שאומר מי שאומר – "מי שנכווה מתפוח אדמה עושה "פו" על אבטיח": אין סיבה להשתולל ולהשקיע יותר מידי במותג שאולי ישרוד ואולי לא, אולי יעשה קופה ואולי לא.
בניסוח אחר, ההבדל בין אדם אופטימי לאדם פסימי זה שפסימי הוא אופטימי עם ניסיון, ולאנשי טלקאר יש לא מעט ניסיון.
בנוסף, המותג העיקרי והמצליח ביותר בתולדות טלקאר הוא קיה, ואנשי המותג הזה עלולים להגביל את טלקאר בכל הקשור ל-KGM במקרה שקיימות שם פוליטיקות קוריאניות פנימיות שנסתרות מאיתנו.
לעומת זאת, לאנשי טלקאר לא חסרה עבודה עם המותג הסיני 'סרס' (לשעברSF Motors מבית DFSK), ונראה שהפוטנציאל העתידי של החברה הזאת הרבה יותר מבטיח.
אנשי טלקאר מסרו לנו בתגובה ש"הלוגו סאנגיונג עדיין מופיע על גב המכוניות וגם השם ממשיך להיות סאנגיונג. אין הנחיות חדשות לעניין הזהות התאגידית".
