ניסאן היא בין יצרניות המכוניות הבודדות כיום שמייצרות את כל מגוון המכוניות – החל מפחנועים מינימליסטיים למדינות מתפתחות וכלה במכונות מסלול מעוררות נפש אך לא שוות לכל נפש כמו GT-R או, או-טו-טו, 400Z המקסימה ( וגם בערך כל דבר שקיים בין לבין).
כמובן שמבחינת יחסי ציבור ניסאן מעדיפה שנדבר על GT-R ולא על הדור הקודם של מיקרה, וסביר שלא הייתם צוללים לאייטם הזה לולא היו כרוכים בו "מוח", "נהגי מירוצים" ו"ניסאן" בכפיפה אחת, אבל עובדה שכולנו כאן – מנסים להבין מה עובר לניסאן במוח.
אז ניסאן, בצדק יש לומר, מזכירה לנו את מורשת הספורט המוטורי שלה שהחלה אי שם בשנות השישים והתפתחה למחלקת הספורט ושיפורי הרכב שלה – NISMO (שזה, בעצם, ראשי התיבות של Nissan Motorsport International Limited), וכעת היא מספרת לנו על כך שהיא הקימה במסגרת 'ניסמו' פרויקט מחקר שנועד לשפר את היכולות של נהגי מירוצים. במה דברים אמורים והאם זה רק משחק בראש שלנו, או אולי משהו שיכול לעשות מכל אחד מאיתנו סופר-המילטון? הישארו איתנו.
אנשי ניסאן מספרים לנו ש"תוכנית ביצועי המוח" (Nissan Brain Performance Program) שלהם אמורה להבין מה מרגישים נהגי מכוניות מרוץ ובהתאם לכך "לאמן את הנהגים" ולשפר את כלי הרכב שלהם. הרעיון שמתחבא מאחורי הניסיון הזה הוא שלכל אדם, ולכל נהג, יש מבנה מוח אחר עם יכולות קוגניטיביות שונות. לגיל יש השפעה על שני אלה, גם לניסיון, אולי גם לאימון המנטלי, אבל מה שבטוח זה שכל אחד מאיתנו, וגם כל נהג מירוצים, מגיב באופן מעט שונה לאותם מצבי נהיגה.
"תוכנית ביצועי המוח" של ניסאן תחקור ראשית לכל את הכישורים הקוגנטיביים של נהגי המירוצים של ניסאן עצמה בסדרת פורמולה E, ותשווה ביניהם לבין היכולות של נהגים "רגילים" שיאותגרו עם משימות דומות. שלב זה יבוצע פיזית בסימולטורים ייעודיים – מתוחכמים ומאובזרים – תוך שימוש בחיישנים שיעקבו אחר הפעילויות המוחיות. הנחת המוצא היא שמצבים קיצוניים שדורשים החלטות אולטרה מהירות – למשל תנאי מירוץ – מוציאים מן המוח את המיטב שלו ומייצרים עבור החוקרים כמות גדולה במיוחד של אותות ומידע שימושי עבורם.
בשלב השני, היישומי, ינסו המדענים של ניסאן להשתמש במידע הזה כדי לפתח ממשקים מוצלחים ואינטואיטיביים יותר בין נהג למכונית, כשהמטרה הסופית היא לבנות מכוניות בטוחות יותר. בניסאן מאמינים שאת התועלות של המחקר – ואנחנו מקווים שהם לא מדברים רק על התועלות של יחסי הציבור – הם יקצרו ראשית לכל במקום שבו "כסף הוא לא בעיה" – כלומר על מסלולי המירוצים, ועל הדרך ישיגו גם שיפור בביצועי הנהגים שלהם. הרעיון הוא שאם הם יצליחו לפענח מה עובד טוב יותר מבחינה קוגניטיבית – הם יעניקו לנהגים שלהם "סביבת עבודה" שתסייע להם להפיק את המיטב מן היכולות שלהם. במילים אחרות: המשחק במוח אולי לא ישפר את יכולת הנהיגה באופן ישיר – אבל הוא ישפר את הממשק, ובעזרתו את יעילות העבודה של המוח, ומכאן גם את הביצועים.
מטרות המחקר של ניסאן, לדבריהם, הן ראשית לכל להבין את ההבדלים בין תפקודי המוח והאנטומיה של נהגי הפורמולה E שלהם לבין אלה של נהגים ממוצעים, ולאחר מכן לשפר את ביצועי המוח באמצעות שימוש בגירוי מוח חשמלי לא פולשני. בפועל – מדעני תוכנית המחקר יבנו "תוכנית אימונים אישית" לכל נהג ויבדקו אם הם מצליחים לשפר את היכולות שלו באמצעות גירויים כאלה. המטרה השלישית היא למצוא דרכים ליישום של האימון האישי הזה על קהל רחב של בני אדם – וזאת, כאמור, באמצעות יישום הלקחים והתובנות בממשקי נהג-מכונית חדשים.
"קצה החוט" של החוקרים הוא שיטה קיימת ומוכחת של מניפולציות שמבוצעות כבר כיום על מוחותיהם של מטופלים בבעיות ומחלות שקשורות במערכת העצבים ובמוח באמצעות "גירויים לא פולשניים", אשר משיגות – כך נטען – הישגים טובים. על בסיס שיטה זאת יתמקדו החוקרים בחיפוש אחר התגובות של נהגי מירוצים במצבי קיצון שבהם נדרשות פעולות והחלטות מהירות במיוחד, למשל מצבי חירום, ובפיתוח שיטות שונות של היזון חוזר ובבניית ממשקים יעילים גם בתוך כלי הרכב וגם בסביבת הנהיגה החיצונית (למשל תמרורים וסימוני אזהרה).
