השבוע, בפעם השנייה מאז שהתקבלה ברנו הצעת האיחוד של פיאט-קרייזלר, צפויה מועצת המנהלים של רנו להתכנס כדי לדון שוב בהצעה, וזאת לאחר שבפעם הקודמת היא התפזרה ללא קבלת החלטה. היום (ב'), שחרר מנכ"ל ניסאן – הירוטו סאיקאווה, הצהרה קצרה ובה הוא מזהיר, מצד אחד, מפני פגיעה בניסאן, ומצד שני מדגיש שבאיחוד הזה עשויים להיות גלומים גם יתרונות.

"אני מודע לכך שהצעת המיזוג של פיאט-קרייזלר תידון השבוע במועצת המנהלים של רנו", אומר סאיקאווה בהצהרתו, "אני מאמין שהתוספת הפוטנציאלית של פיאט-קרייזלר כחברה חדשה לברית (רנו-ניסאן-מיצובישי – ג.מ.) יכולה להרחיב את מגרש שיתוף הפעולה וליצור הזדמנויות חדשות לסינרגיות נוספות. עם זאת, ההצעה הנדונה כיום היא מיזוג מלא (בין רנו לפיאט-קרייזלר – ג.מ.), אשר אם יתממש (הוא) ישנה באופן משמעותי את המבנה (של) השותפה (שלנו) רנו. זה יחייב סקירה יסודית (על ידי ניסאן – ג.מ.) של היחסים הקיימים בין ניסאן ורנו. מנקודת המבט של הגנה על האינטרסים של ניסאן, ניסאן תנתח ותשקול את היחסים החוזיים הקיימים שלה (עם רנו) וכיצד עלינו לפעול בעתיד".

לקריאה נוספת: משחקי הכס: כיצד תיראה ברית בין חמש יצרניות רכב?

בתוך המסר הקצר הזה מקופל הסיפור כולו. מצד אחד, כאשר סאיקאווה מדבר על "שינוי מבנה הבעלות הוא מתכוון שרנו מחזיקה ב-43.4% מן הבעלות בניסאן בעוד שהיפנים מחזיקים רק ב-15% מרנו, ושלאחר מיזוג בין רנו לפיאט-קרייזלר (אשר יכפיל את ערך החברה הממוזגת) ידוללו למעשה אחזקות ניסאן בגוף החדש ל-7.5% בלבד, בעוד שהגוף החדש יוסיף להחזיק ב-43.4% מניסאן. מה שכבר קודם לכן גרם למתח רב בין רנו לבין ניסאן יהפוך בעייתי במיוחד מכיוון שבמועצת המנהלים של הברית רנו-ניסאן-מיצובישי, שהיא חברה נפרדת שמנהלת את העניינים המשותפים של החברות, יהיו ארבעה נציגים לרנו, ארבעה לפיאט-קרייזלר, ורק אחד לניסאן, כלומר שליפנים כמעט ולא תהיה כל השפעה על החלטות שמתקבלות.

מאידך, כפי שציינו בשיחות שלא לייחוס בעלי תפקידים עלומים בתוך ניסאן, ברית בין רנו לפיאט-קרייזלר היא בעצם הרחבה של פוטנציאל המכירות של ניסאן ושל מיצובישי, היות ששתי אלה מרוויחות תמלוגים על טכנולוגיות שבהן נעשה שימוש במסגרת הברית.

כפי שכתבנו כאן מספר פעמים בשנה וחצי האחרונות, מצב העניינים בין רנו לניסאן לא מלבב גם כך, אחרי ניסיון של הצרפתים לכפות על היפנים מיזוג מלא, וכאשר קרלוס גוהן, השליט הלא מעורער של הברית הזאת ב-15 השנים האחרונות עצור ביפן מאז נובמבר שעבר (כעת במעצר בית) – במה שפרקליטיו מכנים "הפרה בוטה של זכויות אדם"). ואם לא די בכל זאת – ניסאן מסכמת שנת כספים גרועה במיוחד עם הצטמקות של כ-4.4% במכירות וכ-45% ברווח הנקי.

רווח והפסד

כאמור, לניסאן יש הרבה מאד טכנולוגיה – בעיקר בתחום ההנעה האלטרנטיבית – שהיא מוכרת לרנו תחת הסכם זיכיון. מצבה של פיאט-קרייזלר, אשר זה לא מכבר דורגה במקום האחרון בארה"ב מבחינת נתוני תצרוכת הדלק של צי הרכב שלה – עוד יותר נואש, ולכן נפח השוק והמכירות הפנימיות של ניסאן צפוי להיות מוכפל. לניסאן יש גם קלף חשוב נוסף ביד, והיא תשתמש בו בכל מהלך עתידי ב"משחק" הזה: ניסאן עצמה, ולא הברית רנו-ניסאן, היא בעלת השליטה במיצובישי (עם אחזקות של כ-34% בחברה), שגם היא מחזיקה בטכנולוגיית הנעה אלטרנטיבית מתקדמת, בעיקר בתחום ההנעה ההיברידית.

אחד הפתרונות שמסתמנים – עדיין לא באופן רשמי – הוא האפשרות שניסאן תוכל לרכוש מניות בחברה המאוחדת כדי לשפר את יחסי הכוחות מבחינתה, וציטוט נוסף, שלא לייחוס, של גורם עלום בחברה שפורסם השבוע הוא ש"לניסאן יש מספיק משאבים כספיים ואחרים כדי ליישם אופציה כזאת (אם היא תתאפשר מבחינת רנו-פיאט-קרייזלר – ג.מ.).
עוד פיסת מידע מעניינת, אך בלתי רשמית, שפורסמה השבוע היא שבחינת אפשרות לצירוף של פיאט-קרייזלר לברית רנו-ניסאן-מיצובישי החלה כבר לפני יותר משנה, עוד בתקופתו של קרלוס גוהן, ותוצאות הבחינה הראו שפעולה כזאת טומנת בחובה הזדמנויות ויתרונות רבים. אולי על רקע זה צריך להבין את ההתבטאות של המנכ"ל סאיקאווה שאמר ש"אנחנו נמשיך בשיתוף פעולה (עם רנו או עם החברה המאוחדת) רק אם נוכל להבטיח יתרונות מוחשיים משיתוף טכנולוגיות, ורק אם נוכל להגיע לתנאים שישביעו את הרצון שלנו".

דוגמאות לחיבורים מועילים בין פיאט-קרייזלר לניסאן לא חסרים – החל מן המובן מאליו – שימוש במערכות ההנעה האלטרנטיבית של ניסאן על-ידי כל מותגי פיאט וקרייזלר, דרך שימוש במנועי הבנזין המתקדמים של ניסאן בג'יפ ובאלפא רומיאו, וכלה בהסתמכות של ניסאן על הטנדרים של ראם בשוק האמריקני במקום על טנדרים מתוצרתה.
בינתיים, עד להחלטת מועצת המנהלים של רנו, שורר מתח רב בין פריז לטוקיו, ועל הרקע הזה צריך להבין שההצהרה של מנכ"ל ניסאן היא מסר ברור ונוקב למנהלים הצרפתים: "אל תתעלמו מן השותפה שלכם ב-20 השנים האחרונות, קחו אותנו בחשבון בכל החלטה שלכם".

הפעולה היחידה שבוצעה עד כה "בשטח", ותוכננה עוד קודם לכן וללא קשר להתפתחות האחרונה, היא ההעברה של משרדי חטיבת היוקרה 'אינפיניטי' מהונג קונג לטוקיו. העניין הלוגיסטי, לכאורה, הזה הוא חלק מתהליך ארגון מחדש של אינפיניטי, אשר התבססה בהונג קונג משנת 2012 – בין השאר כדי להשיג דריסת רגל בשוק הסיני העצום, ובשנים האחרונות נכשלה כשלון צורב בשוק האירופאי. כעת, כאשר אין בהם יותר צורך, אינפיניטי מוחקת את היצע מנועי הדיזל שלה ובוראת את עצמה מחדש כיצרנית של כלי רכב עם הנעה אלטרנטיבית מתקדמת. לצורך זה עדיף לה להיות צמודה להתרחשויות בטוקיו.

"להקמת השלוחה בהונג קונג", אומרים גורמים בחברה, "היה חלק חשוב מאד בעיצוב זהות המותג, אבל כעת צריך "לחזור הביתה" כדי לנצל טוב יותר את הסינרגיות בתוך הקבוצה ולהתקדם במהירות לשלב הטכנולוגי הבא".