בעוד שכאן בלבנט נראה שעדיין אוחזת ברבים מאתנו התרגשות של ממש בכל נסיעה במנהרות הכרמל, ברחבי העולם פרויקטים הנדסיים שכאלה הם די סטנדרטיים ויש אלפי כבישים הכוללים מנהרות ארוכות ועמוקות וגשרים עצומים מעל תהומות או מכשולי מים.
עם זאת, יש מקומות בהם אפילו כל הפתרונות ההנדסיים הגרנדיוזיים המוכרים לנו לא ממש מספקים או תואמים לתוואי המיוחד של השטח, לתנאים הסביבתיים ולמזג האוויר.
דוגמה טובה לכך הוא הכביש האטלנטי של נורבגיה בצידה הצפון מערבי של המדינה, הכולל תוואי מאוד לא שגרתי בין מאות פיורדים ותנאי מזג אוויר מאתגרים.
עוד ב-TheCar:
נורווגיה: מישהו ינתק את הזרם
צפו: כבישי הנהיגה הטובים באירופה
צרפת 'תסלול' 1,000 קילומטרים של כבישים סולאריים
לכאורה, ניתן לחבר בין הפיורדים בעזרת גשרים (כמו שאכן נעשה בפועל במספר רב של מקומות לאורך הכביש), אך מעבר לעובדה שהגשרים פוגעים בנוף הפראי המיוחד, גשרים ארוכים מפריעים גם לתנועה הימית באזור ועלולים להיות מסוכנים ממש בימים סוערים בהם נושבות באזור רוחות חזקות ונוצרים גלי ענק שבמספר לא מועט של פעמים בעבר כבר סחפו עימם מכוניות לים.
מצד שני, לא ניתן לכרות מנהרות מתחת למים בקרקעית הפיורדים משום שבמקומות רבים עומק הקרקעית, אפילו סמוך לקו החוף, עומד על מעל לקילומטר וחצי ומעבר לקושי ההנדסי לעבוד בעומקים שכאלה, גם הזווית הנדרשת כדי לגשר על הבדלי הגבהים היא לא ריאלית ומעל לכל הלחצים האטומוספריים העצומים בעומק והקושי להזרים מספיק חמצן הביאו לפסילת האפשרות הזו במהלך השנים. לכן, עד היום יש לאורך קו החוף של המדינה הצפונית לא מעט מקומות שדרך הגישה היחידה אליהם היא באמצעות מעבורות.
השבוע הכריזה ממשלת נורווגיה על פרויקט גרנדיוזי ושאפתני במיוחד בהשקעה של 25 מיליארד דולר, במסגרתו יבנו מתחת למים בעומק של כ-100 מטרים מנהרות צפות.
מדובר במיזם שיציג לראשונה בעולם רשת של מנהרות צפות שתכלול בכל קטע בו תבנה שני שרוולי מתכת ובטון עצומים שבכל אחד מהם יהיו שני נתיבים.
המנהרות התת מימיות תקשרנה בעזרת כבלי מתכת מסיביים לקרקעית הפיורדים העמוקה וייוצבו בעזרת סירות של מצופי ענק בכל כמה מאות מטרים.
תנאי מזג האוויר הקיצוניים יצטרכו להילקח בחשבון בעת התכנון והבניה והמנהרות יצטרכו להיות מסיביות מצד אחד אך גם גמישות במידה כדי לעמוד בסערות בים ובתנאי האקלים מתחת למים.
מערכת התמיכה הנדרשת מסובכת לא פחות וכוללת אספקה רציפה של אוויר נקי ושאיבת גזי הפליטה של כלי הרכב ומערכת חילוץ יעילה מעומקים שכאלה במקרה חירום.
כפי שאתם בוודאי מבינים, מדובר בפרויקט מורכב ביותר שבנייתו אמורה להסתיים בעוד יותר מעשור וחצי, אפילו הרבה אחרי חניכת הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן.
