משרדי הממשלה בוחנים דרכים להטלת "מס נסועה" – מס שיוטל על כל ק"מ של נסיעה. מחשבון רשמי מאפשר לכם כעת לבדוק כמה מס אתם צפויים לשלם, בהתאם למקום המגורים, מקום העבודה והיקף הנסיעות השנתי שלכם. מי שנוסע כל יום לעבודה בתל-אביב ישלם אלפי שקלים מדי שנה
בשנים הקרובות צפויה ממשלת ישראל להטיל עליכם מס חדש – "מס נסועה", שיוטל על כל נהג ובכל נסיעה, ויחושב באמצעות נתונים שתאסוף מערכת ניטור שתותקן בכל מכונית. בינואר 2014 אף החלו משרדי הממשלה לגייס מתנדבים לשלב מתקדם של ניסוי חדשני, שנועד לבחון את יעילות המס העתידי. וכמה בדיוק יעלה לכם המס הזה?
נניח שאתם גרים בראשון לציון, ועובדים (כמו רבים מהישראלים) במרכז תל-אביב. נניח גם שאתם משתמשים במכונית הפרטית למטרה אחת בלבד: נסיעה בשעות הבוקר למקום העבודה בתל-אביב, ונסיעה חזרה לבית בראשון לציון בסוף יום העבודה. במקרה כזה, הממשלה תדרוש מכם תשלום מס בסך של 8,287 שקלים מדי שנה.
חישוב המס נעשה באמצעות מחשבון רשמי שמפרסמים משרדי הממשלה, במסגרת אותו ניסוי שיבחן את יעילות מס הנסועה (את המחשבון אפשר למצוא באתר: goingreen.org.il). החישוב מתבסס על כמה פרמטרים בסיסיים: מרחק הנסיעה, שעת הנסיעה, רמת הזיהום של המכונית (גבוהה, בינונית, נמוכה) והאזור הגאוגרפי שבו מתבצעות הנסיעות.
מנתניה לתל-אביב ב-12,250 שקלים
אם אתם גרים בנתניה ועובדים בתל-אביב, תשלום המס השנתי שלכם יגיע ל-12,250 שקלים – סכום שהוא למעשה "תקרת המס", שכן המס המרבי שאפשר לגבות בגין כל נסיעה הוא 25 שקלים. סכום זהה ישלמו מי שגרים בכפר-סבא, חדרה או גדרה. מי שגר בפתח-תקווה ומגיע מדי יום למקום עבודה בתל-אביב, יידרש לשלם מס בסך של 6,340 שקלים "בלבד".
מנגד, מי שגר בפריפריה וגם עובד בה, יזכה למענק בגין כל נסיעה. למשל, מי שגר בשדרות ועובד באשקלון יקבל כ-1,000 שקלים בשנה. נשמע מופרך? יתכן כי עד שייושם מס הנסועה בישראל, יבוטל המענק ויקבע במקומו מנגנון תמרוץ חלופי ו"נוח" יותר מנקודת מבטו של משרד האוצר – למשל, באמצעות מתן נקודות זיכוי במס.
אולם, לפי מתווה המס שעליו מתבסס הניסוי הממשלתי, רק מעטים מהנהגים ייהנו ממענקים או תמריצים "חיוביים" אחרים, ואילו רוב הישראלים יידרשו לשלם מס נסועה. לפי המתווה הרשמי של הניסוי, מדינת ישראל תחולק בעתיד לשלושה "סוגים" של אזורים גאוגרפיים: מטרופולינים, שולי מטרופולינים ופריפריה. התשלום לכל ק"מ של נסיעה במטרופולינים יהיה הגבוה ביותר, ובפער משמעותי – 1.5 שקלים (במכונית מדרגת זיהום בינונית), לעומת 30 אגורות בשולי המטרופולינים ומענק של 10 אגורות בפריפריה.
וכאן בדיוק מתעוררת הבעיה: התחום שהוגדר "מטרופולינים" כולל את כל הערים הגדולות בישראל: תל-אביב, ירושלים, רמת-גן, פתח-תקווה, חיפה (כולל הקריות), חולון, גבעתיים, כפר-סבא, רעננה, בני-ברק וראשון-לציון. בערים אלה מתגוררים מיליוני ישראלים, שיידרשו לשלם מס יקר רק בגלל מקום מגוריהם, וללא כל קשר לרמת ההכנסה שלהם או מדדים סוציו-אקונומיים אחרים.
"אגרות גודש ומיסוי הוצאות"
סביר להניח שגובה המס המדויק, כפי שהוא מופק כעת באמצעות המחשבון של משרדי הממשלה, לא יהיה זהה לזה שייגבה בעתיד מהנהגים. אולם, המבנה הבסיסי של המס צפוי להישאר ללא שינוי משמעותי: תשלום לכל ק"מ של נסיעה, שיחושב לפי מדדים קבועים מראש (מרחק, שעה, רמת זיהום, אזור גאוגרפי).
אמנם במשרד התחבורה ביקשו בעבר להרגיע את הנהגים בישראל, והסבירו שאין כוונה להטיל אגרות גודש (שהן סוג של מס נסועה), לפחות עד שהשירות בתחבורה הציבורית יוכל לשמש חלופה ריאלית ואיכותית לנסיעה במכונית פרטית. אלא שבזמן שבכיריו מכחישים בתוקף פרסומים אודות אגרות שכאלה, המשרד עצמו מקדם הקמת כבישי-אגרה שיפעלו במתכונת זהה לזו של "הנתיב המהיר" בכביש מספר 1 (בכניסה לתל-אביב) – כביש שנועד לשרת תחבורה ציבורית, ומאפשר נסיעת מכוניות פרטיות בתמורה לתשלום אגרה.
בנוסף, בתוכנית אסטרטגית לפיתוח התחבורה הציבורית, הבהירו בכירי משרד התחבורה (ביחד עם בכירים במשרד האוצר) כי בעתיד יינקטו אמצעים שונים להפחתת השימוש במכוניות פרטיות. "אמצעי מדיניות להגבלת השימוש ברכב הפרטי יכללו מדיניות חניה מגבילה, אגרות גודש ומיסוי הוצאות רכב", הסבירו מנסחי התוכנית.
נשאר רק לקוות שבמשרדי האוצר והתחבורה יזכרו שלפי החלטת ממשלה מ-2010, גביית מס נסועה תיעשה במקביל להפחתת מס הקנייה המוטל על מכוניות חדשות.