חברת הביטוח AIG עלתה בחודשים האחרונים עם קמפיין פרסומי היתולי אשר מציג את "אפי", מורה נהיגה אהבל אשר מלמד את תלמידיו לנהוג רע – כביכול כדי להתאים את עצמם למציאות על כבישי ישראל.
במשרד התחבורה התקנאו כנראה בקמפיין המשעשע והחליטו להוכיח לכולנו שהם מסוגלים להכתיב מציאות הרבה יותר מטומטמת מזו שמוצגת בבדיחות הדעת – אלא שבניגוד לקמפיין הפרסום כאן כבר מדובר בחיים האמיתיים, בלימוד נהיגה אמיתי, ובבטיחותם של תלמידי הנהיגה והמורים.
ב-1 במרץ פרסם מינהל התנועה באגף הרישוי נוהל חדש שכותרתו "הנחיות למפקחים, לרב"רים ולבוחנים – מרץ 2016", אשר מכריח את מורי הנהיגה להתקין במכוניות לימוד נהיגה מראות שאינן תקניות, ויש שטוענים שהן אפילו מסוכנות.
"החל מ-1.4.2016", נכתב בנוהל החדש, "כל רישום של רכב הוראת נהיגה דרגה B יהיה מחוייב בשתי מראות בצורה שהיא מרובעת עם קצוות מעוגלים כאשר הגובה המקסימלי הוא מקסימום עד 10 סמ' והרוחב המקסימלי הוא מקסימום עד 15 סמ', כאשר המראה מחוברת לחלקה העליון של המראה מקורית של הרכב.
לא ירשם רכב כאשר המראות הן מסוג חצי ירח או לחילופין מראה מודבקת על המראה המקורית.
הוראה זו באה להרחיב ה.נ. 2/94 ובנוסף תותקן מראה פנורמית על מראת התשקיף המקורית שאורכה לא יעלה על 35 ס"מ.
לא ירשם רכב במידה ותוסף מראה למראה המקורית ובנוסף תכוסה מראת התשקיף של הרכב".
גם אם מתעלמים מן הנוסח העילג של ההוראות, ומחוסר הבהירות שבו, אי אפשר להתעלם מן ההשלכות החמורות שלו על לימוד נהיגה בכלל, ובפרט על בטיחותם ושלומם של תלמידי הנהיגה.
נכון להיום ישנם מאות מורי נהיגה שעושים שימוש במראות פנורמיות ברכב – למרות שמדובר במראות לא תקניות ולכן גם לא חוקיות בכל מדינה שמכבדת את התקינה האירופית.
למראה פנורמית יש הרבה מאד מגבלות וחסרונות – והראשונה בהם היא שהיא מעוותת את התמונה שהנהג רואה, ובין השאר גורמת לעצמים קרובים יחסית להיראות קטנים ורחוקים מכפי שהם באמת. עובדה זו נכונה גם לגבי המראה הפנורמית המרכזית – אשר מותקנת במרכז השמשה הקדמית על המראה המרכזית המקורית, וגם לגבי המראות הפנורמיות הריבועיות הגדולות שדורש הנוהל החדש להתקין בצידי המכונית.
בנוסף, למראות פנורמיות אין מנגנון הגנה מפני סנוור מאחור, ולכן עצם השימוש בהן מסכן את הנהג ואת שאר משתמשי הדרך.
אם לא די בכך – המראה הפנורמית גדולה משמעותית מן המראה המקורית ולכן היא מסתירה חלק משדה הראייה של הנהג קדימה, ואם לא די בכך – התקנת מראה פנורמית מונעת במקרים רבים שימוש יעיל בסוככי השמש של המכונית, ולא מאפשרת להם להיפתח כראוי כדי למנוע סנוור.
אבל העובדה המטרידה ביותר היא שכמעט כל המראות הפנורמיות בישראל (יש שאומרים: כולן) – לא עומדות בתקן האירופי EC46 – ובין השאר הן מתנפצות לרסיסים בעת פגיעה, למשל בזמן תאונה או ניפוח של כרית-אוויר בטיחותית – ועלולות לגרום לפציעה חמורה של התלמיד והמורה.
לנוכח כל הסיבות הללו לא מותקנת מראות פנורמיות כסטנדרט במכוניות – בין השאר מפני שבתעשיית הרכב ובקרב כל גופי המקצוע שעוסקים בבטיחות בדרכים לא סבורים שיש לה תועלת אלא רק להיפך.
לא לומדים להשתמש במראות
הבעיה החמורה יותר ככל שמדובר בלימוד נהיגה היא שעצם הימצאותן של מראות פנורמיות ברכב מונעת ממורי נהיגה את האפשרות ללמד את תלמידיהם את אחד הפרקים החשובים ביותר בנהיגה: כיוון נכון של המראות (המקוריות) של הרכב – ושימוש נכון במראות.
בנוסף, כאשר תלמיד נהיגה עושה את צעדיו הראשונים במכונית שבה מותקנות מראות לא תקניות הוא לומד להשתמש במראות מסוג שונה מאלה שאיתן הוא צפוי לנהוג בעתיד.
אגב, הטמטום של משרד התחבורה לא מסתיים כאן: אפילו במבחן התיאוריה הרשמי של מדינת ישראל נשאלת השאלה הבאה (מספר 1076): "מראה פנורמית ברכב:", והתשובה הנכונה שנדרשת היא: "אינה משקפת במדויק את המרחק של העצמים הנראים בה".
במצב נורמלי אמור היה משרד התחבורה לפקח על לימוד הנהיגה ולאסור את השימוש במראות לא תקניות ולא בטיחותיות – אולם הוא נמנע מלעשות כך במשך שנים למרות הפצרות חוזרות ונשנות של גורמי מקצוע שונים.
כעת מוסיף הנוהל החדש חטא על פשע – ולא רק שהוא לא מונע את השימוש במראות לא תקניות – הוא אפילו מכריח להשתמש בהן בכל מכונית לימוד נהיגה חדשה שעולה על הכביש. אכן, חלם זה כאן – במשרד התחבורה.
את תגובת משרד התחבורה נפרסם אם וכאשר הם יבחרו להעביר לנו כזאת.
