האם פיאט-קרייזלר מתכוונת להשתלט על ג'נרל מוטורס בכל מחיר?
זאת, פחות או יותר, השאלה שמרחפת מאז סוף השבוע שעבר מעל הדיונים הקדחתניים שמתנהלים בין מילאנו לדטרויט בנוגע לשיתוף פעולה, מיזוג או השתלטות עוינת בין שתי יצרניות הרכב הגדולות.
החדשות האחרונות, כפי שדווחו בסוף השבוע שעבר על-ידי סוכנות הידיעות רויטרס, נוגעות לעובדה – אשר לא זכתה לאישור רשמי של אף גורם – לפיה גם ג'נרל מוטורס, גם פיאט-קרייזלר, וגם קרן ההשקעות של משפחת אניילי האיטלקית – שמחזיקה בכ-30% מן הבעלות בפיאט-קרייזלר, שכרו את שירותיהן של חברות ייעוץ כלכליות מובילות כדי לנתח אפשרויות שונות למיזוג.
שמועות אודות מיזוג אפשרי, אשר מונע על-ידי מנכ"ל פיאט-קרייזלר סרג'יו מרקיונה, מתרוצצות בתעשיית הרכב מזה קרוב לשנה. אלה נפוצו מעט אחרי ועידת המשקיעים שקדמה למיזוג הסופי של פיאט וקרייזלר שבה הוצגה תוכנית החומש של החברה המאוחדת והוכחשו בחודש מאי האחרון על-ידי ג'נרל מוטורס.
בתחילת השנה, כך דווח, שלח מרקיונה מכתב באמצעות הדוא"ל למארי בארה, מנכ"לית ג'נרל מוטורס, ובו פירט, לדברי אותם מקורות, את מבנה המיזוג שהוא מתכנן ואת תועלותיו לכל הצדדים. בארה, כך לפי אותם מקורות, דחתה בשעתו את ההצעה.
לכאורה, "המשחק" שבין פיאט-קרייזלר לג'נרל מוטורס אינו שקול: ג'נרל מוטורס "החדשה" היא חברה גדולה בהרבה מפיאט-קרייזלר ובעלת איתנות כלכלית טובה יותר.
שווי השוק של ג'נרל מוטורס מוערך כיום בכ-57 מיליארד דולר וההכנסות השנתיות של יצרן הרכב השלישי בגודלו בעולם עומדות על כ-156 מיליארד.
שווי השוק של פיאט-קרייזלר, יצרנית הרכב השביעית בגודלה בעולם, מוערך אמנם בכ-20 מיליארד דולר, והכנסותיה השנתיות בכ-108 מיליארד, אבל היא נושאת חוב של כ-9.7 מיליארד דולר ונתח משמעותי מן השווי שלה נובע מערכה של פרארי, אשר ככל הנראה תונפק עוד השנה כחברה נפרדת ולא תהיה כלולה במיזוג עתידי.
במילים פשוטות, חברה קטנה יותר, עם שווי שוק נמוך יחסית, אשר הוקמה אך לפני פחות משנה כתוצאה מאיחוד כוחות של שתי חברות שבעצמן עמדו לפשוט רגל, מנסה להתמזג או אפילו להשתלט על חברה גדולה ורווחית, וככל הנראה גם יציבה יותר.
צריך תזמון בחיים
השאלה המסקרנת ביותר במהלך הזה – בין אם יתקיים לבסוף ובין אם לאו, היא מה בוער לסרג'יו מרקיונה ומדוע הוא כל כך להוט לבצע מהלך כל-כך דרמטי עוד לפני שהצליח לבסס את המהלך הגדול האחרון שלו – ההשתלטות על קרייזלר – ולנוח על זרי הדפנה?
לכך עשויות להיות מספר תשובות, חיצוניות ופנימיות.
מצד אחד, ההיגיון שבמיזוג ואיחוד כוחות של יצרניות רכב ברור, מפני שכפי שמרקיונה הגדיר את זה "מאמצי פיתוח כפולים ומכופלים מעמיסים הוצאות גבוהות על כל השחקנים".
במילים פשוטות, במקום שכל יצרן יצטרך להשקיע מיליארדים בפיתוח טכנולוגיות אפשר לחלוק את ההשקעה הזאת בין מספר שחקנים או לחלק אותה על כמות גדולה יותר של תוצרת.
מצד שני, האמת הזאת לא חדשה, והיא נכונה כעת בדיוק כפי שהייתה נכונה בשנת 2000 כאשר ג'נרל מוטורס "הישנה" ביצעה את אחת ההשקעות הכושלות בתולדותיה ורכשה 20% מן הבעלות בפיאט.
ארבע וחצי שנים מאוחר יותר, לאחר ששפכה מיליארדים לתוך הבור-ללא-תחתית האיטלקי, נאלצה ג'נרל מוטורס לשלם לפיאט קרוב לשני מיליארד דולר ולהשיב לה את המניות שלה רק כדי להימנע ממימוש אופציית הרכישה של 80% הנותרים בחברה.
אז מדוע בכל זאת עכשיו הוא זמן המיזוג?
מבחינה חיצונית עומדים כעת שלושה אתגרי ענק בפני תעשיית הרכב, השניים הראשונים הם ההשקעות האדירות שנדרשות כדי לעמוד בתקני זיהום-האוויר המחמירים שצפויים להיכנס לתוקף בשנים הקרובות והצורך בהשקעות לא פחות גדולות שנדרשות כדי לפתח טכנולוגיות בתחום המכונית האוטונומית ומערכות סיוע לנהג.
את האתגר השלישי מציבות כעת בפני תעשיית הרכב ענקיות הטכנולוגיה גוגל ואפל, וגם באידו הסינית, אשר מאיימות – במרומז אמנם – לפתח בעצמן מכוניות אוטונומיות אם יצרניות הרכב לא יעשו זאת בעצמן.
חשוב להבין שמכונית אוטונומית תשנה לעד את מבנה הבעלות על מכוניות – רוב בעלי הרכב לא יזדקקו עוד לקנות בעצמם מכוניות אלא יעדיפו לשלם אך ורק על השימוש בהן – וזה אומר שתעשיית הרכב תצטרך לייצר הרבה פחות מכוניות ולכן גם לאמץ לעצמה מודל כלכלי חדש ושונה כדי לשרוד.
עובדות אלה לא נסתרות מעיניהם של בעלי המניות המקוריים של פיאט, משפחת אניילי, וההערכה היא שהמשפחה מבקשת לממש את ההשקעה והנכסים שלה כעת, כאשר ערכם הוא הגבוה ביותר ומכאן צפוי רק לצנוח.
מדוע דווקא ג'נרל מוטורס?
ג'נרל מוטורס "החדשה" קמה בשנת 2009, בתמיכה מאסיבית של ממשלת ארה"ב, על חורבות החברה המקורית שפשטה רגל במהלך המשבר הכלכלי.
מאז, בזכות ההתאוששות המפתיעה של השוק האמריקני והשגשוג של השוק הסיני, ג'נרל מוטורס "החדשה" היא חברה מאד רווחית.
אלא שממשלת ארה"ב, שממילא לא רצתה למצוא את עצמה מעורבת בבעלות על חברה מסחרית, מיהרה למכור את מניותיה ואלה נמצאות כעת בידי מספר רב מאד של גופים ומחזיקים פרטיים: בעלת המניות הגדולה ביותר בחברה מחזיקה רק ב-8.7% מן הבעלות.
מצב כזה הופך את החברה למטרה קלה יותר להשתלטות עוינת באמצעות רכישה מאסיבית של מניות, וזה – במרומז – האיום של האיטלקים, הגם שלא ממש ברור אם יש ביכולתם לממש אותו היות שמצבם הכלכלי – כאמור – לא מזהיר במיוחד.
ומה המצב כעת?
על-פי הדיווח של 'רויטרס' שכרה ג'נרל מוטורס את שירותי הייעוץ של חברת גולדמן זאקס, ואולי גם את שירותיה של חברת מורגן סטנלי, כדי לבחון את אפשרויות המיזוג, ואילו פיאט-קרייזלר עובדת בעניין זה עם בנק ההשקעות UBS.
משפחת אניילי, אשר מחזיקה ב-30% מן הבעלות בפיאט-קרייזלר באמצעות חברת ההשקעות EXOR שבבעלותה, שכרה גם היא את שירותיה של חברת ייעוץ פיננסית.
במקביל, כך רויטרס, מבצע סרג'יו מרקיונה 'מסע שתדלנות' בקרב המשקיעים הרבים בג'נרל מוטורס במאמץ לגרור את החברה אל שולחן המשא ומתן.
אנליסטים מעריכים שכדי להיפרד ממניותיהם ידרשו המשקיעים פרמיה של כ-35% על ערכן הנוכחי, מה שאומר שהמחיר שלהן עבור האיטלקים יהיה כ-77 מיליארד דולר – במקרה של השתלטות עוינת.
אנליסטים אחרים טוענים שמדובר אמנם במהלך מסובך ומורכב, אבל "כבר קרו דברים יותר מוזרים". הם גם מזכירים את העובדה שאך לא מכבר ביצעה קרן ההשקעות EXOR של משפחת אניילי, שנכסיה מוערכים בכ-14.6 מיליארד דולר, מהלך השתלטות-עוינת על חברת ביטוח המשנה PartnerRe.
היות שהיו"ר ומנכ"ל אקסור הוא ג'ון אלקן, בן משפחת אניילי שהוא גם היו"ר של פיאט-קרייזלר, ומכיוון שסרג'יו מרקיונה מכהן שם כסגן היו"ר, יש שטוענים שמדובר ברמז לבאות: פיאט הקטנה, שניצלה בשנת 2000 ולאחר מכן בשנת 2004 מפשיטת רגל, וכבשה בהצלחה את קרייזלר פושטת הרגל, נמצאת במסע כיבושים שבסופו תשתלט, או תתאחד, עם ג'נרל מוטורס.
