כמה שנים אמורות לשרוד מסגרות החלונות האחוריים בפיג'ו 208 ו-2008 משנות הדגם 2012-2020?

אם תשאלו את פיג'ו, ואת היבואנית שלהם לישראל – חברת דוד לובינסקי – התשובה היא "אין סטנדרט מחייב או מקובל לפיו מערכת החלונות החשמליים, ובפרט המסילות המנחות, אמורות להיות תקינות וללא בלאי למשך כל אורך חיי הרכב (או לאורך 15-14 שנה)".

בקשת אישור לתביעה ייצוגית כנגד פיג'ו ולובינסקי, שבה נטען לכשל סדרתי שגורם להתפרקות של מסגרות החלונות האחוריים בשני דגמים ספציפיים של פיג'ו, מציבה על שולחן בית המשפט המחוזי מרכז שאלה כבדת משקל אודות ההגדרה של "בלאי טבעי" של חלקים ברכב.

התובעים הייצוגיים, שמיוצגים על-ידי עורכי הדין דורון רדעי וניצן גדות, טוענים שכשל סדרתי בתכנון או בייצור של מסילת הגומי והפלסטיק שבתוכה נעים החלונות החשמליים האחוריים גורם לכך שהם נקרעים ונשברים, וכתוצאה מכך נפגע איטום החלון ונגרמים חדירת מים ואוויר ורעש חזק בתא הנוסעים במהלך נסיעת הרכב.

הנתבעות, יבואנית פיג'ו לישראל והיצרנית, טוענות מנגד שלא קיים אף סטנדרט רגולטורי או דרישה חוקית לפיהם חייב חלק כלשהו ברכב לשרוד למשך כל חייו. כתמיכה לטענה הזאת הם מביאים את חוות הדעת של המהנדס דוד נמרי וגם ציטוט מתוך קביעה של השופטת רבינוביץ-ברון מבית המשפט המחוזי לפיה לא ניתן לקבל הנחת יסוד לפיה רכיב כלשהו אמור לתפקד לכל אורך חיי הרכב.

בעוד שהנתבעות דוחות את "הספקולציות", כהגדרתן, של המומחים מטעם התובעים ומתעקשות שהם לא הוכיחו שקיים כשל סדרתי, הן מציבות את ההנחות של נמרי לפיהן יש לבדוק את התקלות האפשריות והבלאי הצפוי בכל רכיב ורכיב במכונית באופן פרטני, ובהתאם לשלל גורמים רלוונטיים. כך, למשל, נמרי משער שהפגם במסילות החלונות האחוריים יכול להיגרם כתוצאה של גורמים שונים כגון התייבשות, התעייפות החומר, התעוותות, היקף ואופי השימוש בחלון החשמלי, משך השימוש בחלון החשמלי, תנאים סביבתיים ואפילו ניקיון ותחזוקה.

זאת אמנם אמירה כבדת משקל, אלא שהיא לא מסבירה מדוע אותם גורמים ממש משפיעים רק על מסגרות החלונות האחוריים אבל לא על המסגרות של החלונות הקדמיים – והכל ממש באותן מכוניות שבהן מתגלה הכשל.
נמרי גם לא מסביר מדוע הכשל הזה לא מתגלה בדגמים אחרים של יצרנים אחרים ואפילו לא בדגמים אחרים של פיג'ו.

מה זה "בלאי טבעי"?

"בהתאם לנהוג ולמקובל", נכתב בתגובת פיג'ו ולובינסקי, "תקלה שמתרחשת במהלך תקופת האחריות, ובכפוף לאמור בחוברת האחריות, מתוקנת ללא עלות ללקוח. מנגד, תקלה החורגת מגדרי האחריות, או שמתרחשת לאחר תום תקופת האחריות, מתוקנת תמורת תשלום בהתאם למחירונים הרלוונטיים. עמידות של רכיבים שונים של כלי רכב – הן בתקופת האחריות והן לאחריה – הינה עניין המושפע משלל גורמים ומשתנה בין מכונית למכונית ובין רכיב ורכיב. ישנם רכיבים של מכוניות מסוימות שמחזיקים זמן רב יותר ללא צורך בתיקון, ויש רכיבים של מכוניות אחרות (לרבות מכוניות מאותו הדגם) שמחזיקים פחות זמן ונוטים לבלאי מהיר יותר…

פיג'ו, באמצעות היבואן, ערוכה ליתן מענה לתקלות שונות שמתגלות ברכבים מתוצרתן, גם לאחר תקופת האחריות, באמצעות מוסכי השירות המורשים של לובינסקי, באמצעות אספקה של חלקי חילוף מתאימים, וכן ידע והכשרות מקצועיות. שירות זה ניתן תמורת תשלום בהתאם למחירונים הרלוונטיים… הנה כי כן, בתעשיית המכוניות בפרט, אין מציאות של "אפס תקלות". תקלות שונות במכוניות התרחשו, מתרחשות, ויתרחשו גם בעתיד. כל רוכש ומשתמש במכונית יודע שתקלה במכונית עשויה להתרחש, וכי הוא עשוי להידרש לטפל בה. אין מדובר במקרה חריג, אלא חלק ממארג הציפיות הסבירות והידועות מראש בכל הקשור לרכישת מכונית, שימוש בה והתחזוקה השוטפת שלה".

במשתמע, הנתבעות טוענות שאחריות היצרן לכל רכיב ברכב מוגבלת לתקופת האחריות ולתקופה זאת בלבד. לשיטתן, מצב שבו מסגרות חלונות מתפרקות כעבור כ-6 שנים (שהן מדגישות שהוא "משך זמן כפול (!) מתקופת האחריות"), הוא – בעיניהן – הגיוני וסביר.

"הציפייה שמכונית תהא נטולת תקלות בכלל, או במשך שנים רבות", טוענות היצרנית והיבואנית, "היא, אפוא, בלתי סבירה, בלתי מציאותית ואינה מתקיימת לעולם. למעשה, עוד לא הומצאה ונבנתה המכונית אשר אינה סובלת מבלאי ו/או מתקלות תפעוליות מפעם לפעם".

במאמר מוסגר אך חשוב נדגיש שגם במקרה הזה, כמו במקרים שונים אחרים, הופך פגם ברכב (בין אם הוא סדרתי, מקרי, תוצאה של בלאי טבעי או של תכנון לקוי) למקור הכנסה נאה עבור היצרנית והיבואנית. כך, למשל, אל תשובת התובעות לתגובת היבואנית והיצרנית מצורפת חשבונית על-סך 6,500 שקלים ששולמו לצורך תיקון מסגרות החלונות האחוריים המנגנונים החשמליים שלהם, וזאת במכונית בת כ-7.5 שנים שגמאה כ-100,000 קילומטרים בלבד.

חוק? איזה חוק?

הטענה המהותית-פרוצדורלית של הנתבעות היא שכדי שבית משפט יאשר תובענה שעניינה פגם בייצור של מכונית – לא די להצביע על תקלה ברכב אלא יש צורך להוכיח שמקור התקלה הוא סטייה או חריגה מסטנדרט מקובל כלשהו. במשתמע: אם אין סטנדרט מקובל הרי שגם אין חריגה ממנו.

המהנדס דוד נמרי טוען ש"מערכת החלונות החשמליים המותקנת בפיג'ו 208 ובפיג'ו 2008 קיימת אצל יצרנים מובילים נוספים", ושמדובר "בתכן נפוץ ומקובל", וזה כנראה נכון. אלא שנמרי לא מביא דוגמאות לכשלים דומים אצל יצרנים אחרים.

כאמור – היבואנית והיצרנית טוענות שאין בכלל פגם סדרתי ולא מדובר ב"תופעה", אם כי הראיה שהם מביאים כדי לתמוך בטענתן קצת אבסורדית: היצרנית, לדבריהם, לא פרסמה הנחיות שירות לתיקון תקלה כזאת.

הנתבעות – חברת פיג'ו והיבואנית שלה לישראל – טוענות ש"הראיה המרכזית ל"תופעה הרחבה ביותר" מצד המבקשים אינה אלא פרסומים בפורומים ומדיה חברתית במרשתת. מן המפורסמות היא כי אין קבילות ,לא כל שכן משקל כלשהו לתוכנה של ראיה כאמור בהיותה עדות מפי השמועה, הואיל ותוכן ה"תלונות" לא נתמך בתצהיר ולא הובאו ראיות כלשהן לנכונותן".

תקצר היריעה מלפרט את הטענות המשפטיות ואת התגובות לטענות אלה, אבל נקודה חשובה אחת נוגעת לשאלה אם קיימת בכלל "קבוצת נפגעים" והאם אלה כל "בעלי פיג'ו 208 ופיג'ו 2008 משנות הייצור 2012-2020 אשר מותקנים בהם חלונות אחוריים חשמליים". הנתבעות טוענות שהתובעים לא הוכיחו שקיימת קבוצה כזאת.

תעודת אחריות היא לא תעודת "אי אחריות"

לפני כשבועיים הוגשה תשובת התובעות לתגובת הנתבעות ובה הם טוענים שהפגם הנטען נגרם כתוצאה של תכנון לקוי של השילוב בין מסילת החלון לבין הכוח המופעל עליה בעת סגירת החלון ו/או כתוצאה מחולשה של מסילת החלון עצמה, וזו הסיבה שהרוב המוחלט של הקרעים המתועדים מתגלים בחלק העליון של המסילה.

לתשובה הזאת מצורפות התמונות של יותר מ-50 מכוניות שונות שבהן נראים בבירור כשלים במסגרות החלונות האחוריים, וכן עשרות פניות של בעלי רכב מדגמים אלה שפנו אל עורכי הדין התובעים עם תלונות דומות.
התובעים טוענים גם שעצם העובדה שטענת הנתבעות כאילו שהן לא מכירות "תופעה רחבה ביותר" של תקלה כזאת לא נתמכת בתצהירים שצורפו לתשובה – אומרת דרשני.

התובעות מצטטות את שופט בית המשפט המחוזי מרכז רמי חיימוביץ שכתב בעניין אחר ש"רכב הוא הוצאה נכבדת בחיי כל משפחה (לרוב שנייה אחרי דיור) וכן הוא מגלם סכנה בטיחותית. כאשר יצרן רכב יודע על קיומה של תקלה באחד מרכיבי הרכב, לרבות בלאי מואץ של רכיב מסוים שאמור לשרוד תקופה ארוכה, חובתו ליידע את בעלי הרכבים על התקלה ולתקנה. חובה זו חלה מקל וחומר כשקיומה של תקלה מתגלה בתוך תקופת האחריות, אך היא קורית באופן מדורג ותתגלה בחלק מהרכבים אחרי תקופת האחריות. היצרן אינו יכול לתקן רק רכבים בהם התממשה התקלה, וחובתו לקבל אחריות על התקלה בכללותה ולקנה גם ברכבים שהתקלה התממשה בהם במועד מאוחר יותר. למען הסר ספק – אין מדובר בבלאי רגיל, וברי כי רכב אינו חסין מתקלות ועם הזמן הן מתרחשות, והכוונה היא לתקלה ידועה."

בהמשך אותם דברים קבע השופט חיימוביץ שקיים "בלאי חריג ומואץ" באותו מקרה, "ואף כי אין בעובדה זו לבדה כדי ללמד על רשלנות בייצור או בתכנון, די בכך כדי להוות ראיה לכאורה לקיומו של פגם שנמצא באחריות המשיבות והתגלה במהלך תקופת האחריות… וחובתן לתקנו."

התובעים גם מגדרים מחדש את השאלה שלדעתם צריכה לעמוד במרכז הדיון ואומרים שטענת הנתבעות כאילו לא קיים סטנדרנט מחייב שקובע אורך חיים לרכיב ברכב היא לא השאלה הנשאלת, אלא אם קיים או לא קיים פגם יצור סידרתי שבא לידי ביטוי לאחר תקופת שימוש קצרה יחסית.

טענה חשובה נוספת של התובעים היא שיצרנית ויבואנית רכב לא יכולות להסתתר מאחורי תנאי תעודת האחריות שלהן, ואסור לקבל טענה כאילו שתעודת האחריות יכולה לגבור או לבטל הוראות דין כאלה ואחרות כמו קיום הסכם בתום לב, הוראות חוק הגנת הצרכן, חוק המכר, פקודת הנזיקין, חובת תום הלב ועוד. לעניין זה הן מצטטות את שופט בית המשפט המחוזי בחיפה מנחם רניאל שקבע ש: "תעודת האחריות אינה תעודת אי אחריות. היא לא נועדה להפחית את אחריות המוכר אלא להגדילה. רוכש של כל מוצר שהמוכר לא הצליח לתקן לו את הממכר מפגמיו זכאי לביטול המכר, וכך גם רוכש רכב. תעודת האחריות קובעת את הסדרים לפיהם תינתן ההזדמנות לתקן, ואת המועדים שבהם יתוקן כל ליקוי, אבל היא אינה תניית פטור, המוציאה מדיני המכר הכלליים."

לפגם הנטען במסגרות החלונות של פיג'ו 208 ו-2008 אין ככל הנראה משמעויות בטיחותיות אבל בוודאי שיש לו משמעות אסתטית שעלולה להשפיעה על הסחירות של רכב עם פגם. אף אדם סביר בוודאי לא מצפה ל"אפס תקלות" ברכב, אבל שאלה חשובה ראשונה היא כיצד אמורה יצרנית רכב לטפל בבעלי רכב בני מספר שנים אם וכאשר מתגלה בו תקלה נפוצה.

גם לאחר שמתקבלת טענה שלעולם יהיו תקלות ברכב עולה שאלה חשובה אחרת: מה הציפיות הסבירות של מי שרוכש מותג כזה או אחר לגבי רמת האמינות של המוצר, ולא פחות חשוב: כיצד יכולות ציפיות אלה להשתנות כתוצאה מאיכות הטיפול בלקוחות המותג לאחר המכירה.

נתקלתם בתקלה במסגרות החלונות בפיג'ו או אצל כל יצרן אחר? נתקלתם בתקלה סדרתית אחרת? כתבו לנו אל: editor.thecar@gmail.com

גילוי נאות: חברת דוד לובינסקי, יבואנית פיג'ו, סיטרואן ואופל לישראל, הגישה כנגד הח"מ תביעת לשון הרע בעקבות פרסום כתבה בנושא מנוע 'פיורטק'.

לקריאה נוספת:

איגוד צרכנים צרפתי מזהיר מפני רכישת מכוניות משומשות עם מנועי פיורטק של פיג'ו, סיטרואן ואופל

תביעה ייצוגית נגד פריסבי: הטעינה של צ'רי לא כל כך מהירה

אי אפשר להרוג טויוטה: 150 מיליון טויוטות מתרוצצות ברחבי העולם