ביום רביעי האחרון הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בקשת אישור לתובענה ייצוגית כנגד טויוטה והיבואנית שלה לישראל בטענה לכשל סדרתי חמור במנועי הדיזל של טויוטה 'פרואייס סיטי'.
הבקשה חושפת פרטים חדשים ומטלטלים אודות הכשל הסדרתי במנועי דיזל מתוצרת פיג'ו-סיטרואן (כיום 'סטלנטיס') ובראשם טענה שהריקול שהוכרז לעשרות אלפי מנועים כאלה בישראל לא פותר את הבעיה היסודית – שהיא קריעת שרשרת התזמון ברוחב 7 מ"מ. המשמעות הנטענת היא שכל עוד שלא מחליפים את השרשרת המקורית לשרשרת חדשה ברוחב 8 מ"מ – מנועים עלולים להתפגר ולסכן את חיי המשתמשים ברכב.

זאת ועוד: בקשת האישור חושפת לכאורה תופעה שבה זמן קצר יחסית לאחר טיפול תקופתי במנוע, שבמסגרתו מוחלפת השרשרת המקורית, היא נקרעת וגורמת לנזק סופני למנוע.

למעשה, בקשת האישור הזאת היא "שדרוג" לתביעה ייצוגית שמתנהלת בקשר לאותו מנוע כנגד יבואנית פיג'ו, סיטרואן ואופל ויצרניות הרכב פיג'ו וסיטרואן, מפני שכלולים בה פרטים שלא היו ידועים לתובעים בעת הגשת התביעה המקורית, וחלקם אף הונחו על שולחן בית המשפט על-ידי נציגי פיג'ו-סיטרואן עצמם.

לטובת מי שלא מבין איך טויוטה הסתבכה בתביעה שקשורה לפיג'ו-סיטרואן נסביר שטויוטה, כמו לא מעט מלקוחות פיג'ו-סיטרואן-אופל, קנתה (למעשה) מהצרפתים כלי רכב עם מנועים בעייתיים, וממש כמותם גם היא הסתבכה עם יצרנית שלא לקחה אחריות בזמן ואף כעת פותרת רק באופן חלקי את הבעיה החמורה.

לעצם העניין, בקשת האישור החדשה הוגשה בשמם של כ-3,650 בעלי טויוטה פרואייס סיטי (Proace City), שהיא למעשה "גרסת מדבקה" של סיטרואן ברלינגו שמיוצר על-ידי סטלנטיס עבור טויוטה ומשווק באמצעות רשת המכירות של טויוטה.

טויוטה היא גיבור טראגי

בהקשר הישראלי אפשר לומר שטויוטה והיבואנית שלה לישראל הן "גיבור טראגי" אשר נענש בגלל מחדלים שלא כולם בשליטתו. דוגמה לטענה הזאת היא שעל אף שגם קבוצת סטלנטיס (בעלת הבית של פיג'ו-סיטרואן ועוד) וגם טויוטה פרסמו בחודש יולי השנה ריקול למנועים האלה באירופה (והודיעו על כך לרגולטור האירופאי מספר חודשים קודם לכן) – טויוטה פרסמה את הריקול הזה בישראל לפני שסטלנטיס עשתה את אותו דבר.

לפחות מבחינה כרונולוגית, סטלנטיס פרסמה ריקול למנועי הדיזל האלה בישראל רק לאחר שאנחנו חשפנו כאן את הארכת האחריות הפומבית והרשמית שיצרנית הרכב הכריזה עליה באירופה ממש במקביל להודעת הריקול לרגולטור האירופאי (הארכת האחריות עדיין לא הוכרזה באופן פומבי ורשמי בישראל), לאחר שאנחנו חשפנו כאן את הריקול שסטלנטיס הכריזה עליו באירופה (אך נכון לאותו מועד הוא לא הוכרז בישראל), לאחר שטויוטה כן פרסמה את אותו ריקול גם בישראל, ולאחר שאנחנו פנינו אל משרד התחבורה הישראלי כדי להבין מדוע המשרד לא בודק עם יבואנית פיג'ו-סיטרואן-אופל מדוע סטלנטיס לא מפרסמת בישראל ריקול שפורסם בחו"ל וכבר מבוצע בארץ על-ידי טויוטה. אגב – עד היום משרד התחבורה לא סיפק הסבר כלשהו לשאלה האחרונה.

במילים אחרות, טויוטה לא תכננה את המנועים ולא ייצרה אותם, היא הקדימה בישראל את יצרנית הרכב שאחראית לכשל הזה בפרסום ריקול בטיחותי – ואחרי כל זאת היא זאת שנתבעת כעת לקחת אחריות, לפצות את הלקוחות שלה ולתקן את כל המנועים הקיימים בדרך הרבה יותר יסודית מכפי שיצרנית הרכב עצמה נתבעה (במקור) לעשות.

נדגיש שהטענה הקבועה של חלק מיבואניות הרכב לישראל (ובכלל זה של יבואנית פיג'ו-סיטרואן), היא שמי שמחליט על ביצע ריקול – ובכלל זה על התכולה ועל מועד הביצוע שלו – היא אך ורק יצרנית הרכב ולא היבואנית.
מנגד, אנחנו עומדים בתוקף על כך שמי שאחראי על הבטיחות של אזרחי ישראל בדרכים הוא משרד התחבורה, ומשרד זה בוגד בתפקידו בכך שהוא מסרב לבדוק מדוע יצרניות רכב אחדות נמנעות או מתעכבות מביצוע בישראל של ריקולים שהן מבצעות במדינות אחרות.

בואו לא נתבלבל: ההחלטה של טויוטה לקנות כלי רכב מפיג'ו-סיטרואן או מסטלנטיס ולמכור אותם תחת הסמל של טויוטה היא החלטה מסחרית של היצרנית היפנית, ואם בדיעבד זה סודק את תדמית האמינות של טויוטה זה עניין שאנשיה אולי היו צריכים לקחת בחשבון הכולל שלהם.

מה שבטוח זה שאת הלקוח שקונה מיבואנית טויוטה רכב עם סמל של טויוטה לא צריך לעניין מי ייצר את הרכב ומי תכנן אותו – מבחינתו ברור רק מי אחראי לתקן כשלים שנתגלו בו. כאשר לקוח קנה רכב מטויוטה הוא מצפה, ובצדק, שהיא זאת שתפתור כל תקלה סדרתית שתתגלה ברכב ושהיא זו שתיקח על עצמה אחריות מלאה לפתרון מלא ומוחלט.

תביעה חדשה, גילויים חדשים

כאמור, אנחנו עוסקים במנוע הטורבו-דיזל בנפח 1.5 ליטר (שסימונו ברישיון הרכב YH01) אשר הונדס ונבנה במקור על-ידי פיג'ו-סיטרואן ועומד במרכזה של תובענה ייצוגית שמתנהלת בישראל כנגד סטלנטיס ויבואנית פיג'ו-סיטרואן-אופל לישראל. מנוע זהה הותקן גם בדגמים של יצרניות אחרות, וייתכן שזה רק עניין של זמן לפני שנחזה בתביעה ייצוגית דומה גם כנגד פיאט בישראל.

אלא שמאז שנת 2022, כאשר עורכי הדין עידן איידן, דוד תירוש וחן פלג הגישו את התביעה הייצוגית המקורית, זרם הרבה סולר במנועים וככל שחלף הזמן התגלו עוד ועוד עובדות וגילויים חדשים בפרשה.

כך, למשל, אל כתב התשובה של הנתבעות צורפה חוות דעת של בעל תפקיד ביצרנית הרכב אשר בין השאר מתייחס לעלון שירות (TSB) מספר 38 שמנחה את מערך השירות של היצרנית כיצד לטפל בתקלה המדוברת. לא צריך להיות מומחה למכונאות כדי להבין שאם חברה מפרסמת 38 נוסחים לפרוטוקול תיקון זה אומר שהיא מנסה שוב, ושוב, ושוב (וכך 38 פעמים) לפתור בעיה, אבל נכשלת בכך פעם אחר פעם אחר פעם (ולכל הפחות עד לפעם ה-38). זה גם נותן לנו תחושה לגבי משך הזמן שבו היצרנית מודעת לכשל סדרתי אבל לא מספרת עליו ללקוחות שלה.

כפי שפרסמנו כאן, התובעים טענו כבר במקור שעצם העובדה שהיצרנית הנדסה ופיתחה פתרון לתקלה בדמות החלפת השרשרת המקורית בשרשרת רחבה וחזקה יותר מדברת בעד עצמה, ומעידה שהיצרנית מודעת לכשל הסדרתי וגם לפתרון המוחלט שלו.

כפי שפרסמנו כאן, לאחר שהתביעה הייצוגית המקורית כבר התנהלה בישראל סטלנטיס לקחה אחריות רשמית – לפחות בחו"ל – והכריזה על הארכת אחריות ספציפית לרכיבי התזמון למשך 10 שנים או 240,000 קילומטרים.

כפי שפרסמנו כאן – במקביל ללקיחת האחריות והארכת האחריות לרכב היצרנית הכריזה על ריקול בטיחותי, כלומר שהיא גם מכירה בעובדה שמדובר – ממש כפי שנטען – בתקלה שעלולה לסכן חיים (אחרת לא מוכרז ריקול).

אבל בקשת האישור החדשה, הפעם כנגד טויוטה, מוגשת כאשר העובדות והנתונים האלה מונחים כבר בפנינו (ומעתה גם בפני בית המשפט), ונובעת מהם דרישה חד משמעית: התובעים לא מסתפקים רק בפיצוי למי שנאלץ להוציא כספים מכיסו ובהארכת אחריות ופיצוי לכל בעלי הרכב. כעת נדרשת היצרנית להחליף את שרשרת התזמון המקורית, שלא עומדת בעומס, בשרשרת חדשה שאמורה לפתור את הבעיה – ולא מדובר בתיקון קל או זול.

טענת התובעים היא שהפתרון היחיד שמאפשר לחסל את הכשל הסדרתי הוא פירוק המערכת המקורית והתקנת קיט רכיבים שמחליף אותה בשרשרת ברוחב 8 מ"מ. ה"קיט המשודרג" כולל גלי זיזים חדשים, מותחן חדש ומכסה שסתומים עם מבנה שונה, ומאליו ברור שמדובר בתיקון מורכב ויקר שאורך שעות. נדגיש: הדרישה כלפי היצרנית להתקין את קיט השדרוג כפעולת תיקון לא הופיעה בתביעה המקורית אבל כן הופיעה בכתב התביעה המתוקן שהוגש לאחר מכן. הפעם, כך נראה, יש לה יותר "בשר" להסתמך עליו.

ריקול למראית עין

אל בקשת האישור החדשה, כמו בתביעה המקורית בקשר למנועי הדיזל בנפח 1.5 ליטר, מצורפת חוות הדעת הטכנית של הפרופ' ערן שר והד"ר גדעון גולדווין, ובעוד שהיא מבוססת בחלקה על חוות הדעת המקורית יש בה גם עדכונים שנובעים מן ההתפתחויות שתוארו כאן.

החידוש הדרמטי ביותר בחוות הדעת הזאת הוא שלטענת המומחים לא רק שהריקול לא פותר את הבעיה באופן מוחלט אלא יוצר בעיה חדשה. לטענת התובעים, "הריקול מתמצה בעדכון תוכנה בלבד (ובהחלפת שמן מנוע במקרים שנים – ג.מ.). כפי שמצוין בחוות הדעת ההנדסית הפתרון הטכני שננקט מסוגל לכל היותר לצמצם במידה מוגבלת את הסיכון לשבר פתאומי של השרשרת אך לא למנוע אותו לחלוטין (כמו הפתרון של החלפת השרשרת הפגומה בשרשרת עבה ועמידה יותר). כמו כן, הפתרון שננקט כולל השלכות שליליות ישירות על תפקודו השוטף של המנוע לרבות ירידה בביצועי המנוע ועליה בתצרוכת הדלק…". במילים אחרות, התובעים טוענים שלאחר עדכון התוכנה והחלפת שמן מנוע תעלה תצרוכת הסולר וייפגעו ביצועי המנוע והכי חשוב – זה בכלל לא מונע סיכון לכשל סופני של המנוע.

לטענת התובעים – כל מהות הריקול היא ביצוע בחינה של מנוע פגום-מיסודו בנקודת זמן ספציפית בשעה שייתכן שעד לאותו הרגע עדיין לא נגרם נזק לשרשרת אך אין כל ודאות שנזק כזה לא ייגרם כעבור שעה, או יום, או חודש, או שנה.

במקרה האידאלי, כאשר מגיע למוסך מנוע שבו כבר נגרם נזק לשרשרת המקורית ואנשי המוסך מבצעים בדיקה יסודית ומקצועית ומאתרים את התקלה – הם יכולים להורות על ביצוע תיקון יסודי שכולל את החלפת השרשרת בשרשרת חדשה. אלא שתיקון כזה הוא מורכב ולא זול, ולא ידוע בכמה מכלל המנועים הוא יבוצע.

במקרים פחות טובים ייתכן שאנשי המוסך יתעלמו או לא יזהו תקלה קיימת או שהם יבדקו מנועים שבהם עדיין לא התרחשה תקלה, אבל כעבור זמן מה תימתח השרשרת המקורית או תיקרע כתוצאה של עומס יתר חד פעמי, ואז עלול להיגרם למנוע "נזק בלתי הפיך באופן שעלול להוביל לאובדן שליטה על הרכב".

הרס לאחר החלפת שרשרת: עד כמה מדובר בתופעה?

כאמור, הגילויים החדשים מגיעים אל בית המשפט במסגרת בקשת אישור חדשה בהליך חדש, אבל למעשה הם רלוונטיים לעשרות אלפי מנועים וכלי רכב אחרים שנעים בישראל וכלולים בהליך משפטי מקביל ואחר.

הבקשה החד-משמעית של התובעים בהליך כנגד טויוטה מבית המשפט היא להורות לטויוטה להודיע לכל בעלי הרכב שבהם קיים פגם סדרתי כאמור על קיום הפגם ועל הסיכון הבטיחותי שנובע ממנו, ולבצע ריקול שבמסגרתו יותקן קיט התזמון החדש עם שרשרת מחוזקת – על כל מה שכרוך בכך.

בנוסף, בית המשפט מתבקש להורות ליצרנית וליבואנית לפצות את מי שנאלצו להוציא כספים תמורת תיקון מנועים שכשלו ולפצות אותם תמורת ירידת ערך של הרכב שלהם וגם תמורת נזקים לא ממוניים.
דבר מעניין נוסף בסיטואציה שבה אנחנו נמצאים כרגע מתגלה בסיפור הפרטי של התובע הייצוגי – במקרה זה מונית שבה נהרס המנוע כתוצאה של כשל שרשרת תזמון כחודשיים בלבד לאחר החלפת שרשרת התזמון המקורית בשרשרת דומה מאותו סוג.

מכתב התביעה עולה שהרכב הספציפי של התובע הוכנס למוסך בנובמבר 2024, לאחר שצבר בסך הכל כ-80,000 ק"מ בלבד, וזאת בגלל שנשמעו רעשים חריגים מן המנוע. לטענת התובעים – הטיפול במוסך כלל החלפת קיט טיימינג מלא, אבל זמן קצר לאחר ההחלפה, בינואר 2025, המנוע שבק חיים ונדרשה החלפת מנוע מלאה.

מה שמעניין בתיאור הזה הוא שזאת לא פעם ראשונה שאנחנו נתקלים בו: אל מערכת TheCar הגיעו עד כה מספר תלונות של בעלי רכב עם מנועים כאלה שלטענתם חוו כשל סופני של המנוע דווקא אחרי שהוחלפה אצלם שרשרת התזמון (ההחלפה היא לשרשרת ברוחב 7 מ"מ ולא לשרשרת המחוזקת).

ככל שהמקרה שעומד במרכז התביעה מאפיין תופעה רחבה יותר זה יחזק את הטענות של פרופ' שר וד"ר גולדווין לפיהן אין תועלת של ממש בריקול שמבוצע, אלא שמדובר במנועים כושלים מיסודם, וחשוב מכך: מסוכנים.
כאמור – על אף שיצרנית הרכב לא הכריזה עד היום בישראל באופן פומבי על הארכת אחריות למנועים האלה, כפי שהיא עשתה במדינות שונות באירופה כבר ב-3 ביולי 2025, ידוע לנו שחלק מן הנפגעים שפנו ליבואנית כן קיבלו תיקון על חשבון היצרנית. עם זאת – התנאים המדויקים של הרחבת האחריות המיוחדת לא פורסמו, ולא ידוע כמה בעלי רכב שנאלצו להוציא כספים לתיקון מנועים שכשלו לא קיבלו פיצוי מן היצרנית.

נתקלתם בתקלה סדרתית במנועי פיג'ו-סיטרואן-אופל או במנועי טויוטה או בכל תקלה סדרתית אחרת? כתבו לנו אל editor.thecar@gmail.com

לקריאה נוספת:

זה מותג הרכב הכי פחות אמין בבריטניה

טויוטה נותנת שיעור באחריות ליונדאי, רנו, פיג'ו ופורד: תחליף 102,000 מנועים פגומים

עוד ריקול לדור השלישי של מנועי פיורטק

גילוי נאות: חברת דוד לובינסקי הגישה כנגד הח"מ תביעת לשון הרע בעקבות פרסום כתבה בנושא מנוע 'פיורטק'.