רוכשי מכוניות חדשות בגרמניה ובצרפת יכולים כעת לקנות מכוניות במחיר מצחיק, או לשכור אותן תמורת סכומים חודשיים נמוכים בהרבה מאלה ששילמנו לא מכבר תמורת שימוש בטלפון סלולרי. בשונה ממשלת ישראל, הגרמנים לא סתם מחלקים כסף לכולם אלא משלבים בין יעד ממשלתי של הפחתת זיהום אוויר מכלי רכב עם הצורך "להניע את הכלכלה".
עוד לפני פרוץ משבר קורונה סבסדה ממשלת גרמניה רכישת מכוניות חדשות, עם דגש על מכוניות חשמליות שלא מייצרות זיהום אוויר ברחוב, וכל מכונית חשמלית חדשה קיבלה מענק ממשלתי של עד 4,000 אירו, כלומר כ-16,000 ש"ח. בתחילת חודש יוני השנה עודכן הסבסוד לתקרה של 6,000 אירו (או עד כ-2,500 אירו למכונית עם הנעה קונבנציונלית), ולפני כשבועיים הועלה הרף הזה פעם נוספת – עד ל-9,000 אירו למכונית חשמלית, כלומר קרוב ל-36,000 ש"ח הנחה ממחיר המחירון שלה.
לא זאת בלבד: בשונה מהטבת המס הישראלית, שהיא הפחתת מיסים, הגרמנים (וגם הצרפתים, הבריטים, ההולנדים ואחרים) משלמים ליצרניות הרכב כלומר משתתפים ממש בעלות הייצור והמכירה שלו, וממשלת גרמניה מאפשרת גם לממן את הרכישה באמצעות חוזי ליסינג מקובלים.
מי שניצלה היטב את התוכנית הממשלתית הגרמנית היא חברת הסחר ברכב Autohaus Koenig אשר מפעילה יותר מחמישים נקודות מכירה ברחבי המדינה. החברה בנתה תוכנית ליסינג לכ-6,000 האירו הנותרים ממחירה של רנו זואי, באופן שבו החוכר יכול להתחייב על העלות הנותרת של המכונית או להחזיר את המכונית לחברה בתום שנתיים. במילים אחרות, חוכר יכול להשתמש במכונית בחינם במשך שנתיים, ולאחר מכן להחליט אם ברצונו להמשיך את החוזה, לשלם דמי שכירות, לקנות את המכונית, או להחזיר אותה.
לדברי סוכנות הידיעות בלומברג, מאז פרסום התוכנית לפני כעשרה ימים קווי הטלפון של החברה קורסים עם יותר מ-3,000 פניות ויותר מ-300 מכירות, ומנהל החברה צוטט כשאמר שהמגבלה היחידה שלו היא שאין לו די אנשי מכירות אחרת היה מוכר יותר מכוניות.
כאמור, התוכנית הגרמנית לסבסוד מכוניות חשמליות הוצגה עוד לפני משבר קורונה ועודכנה בתחילת חודש יוני השנה כדי להניע את חזרתה לפעילות של תעשיית הרכב הגרמנית בפרט והאירופאית בכלל (הגם שחלק מן המכוניות המסובסדות מיוצרות מחוץ לאירופה). במקור, כמחצית מן הסובסידיה בגרמניה מומנה על-ידי תעשיית הרכב עצמה, והרף העליון שלה, במקור, היה סבסוד של עד 4,000 אירו לכל מכונית חשמלית. התוכנית המקורית כללה מגבלת מחיר, כלומר שמכוניות שמחיר המחירון שלהן היה גבוה מ-60 אלף אירו לא קיבלו סבסוד.
עם פרוץ משבר קורונה הציגה ממשלת גרמניה תוכנית חירום כלכלית בהיקף של כ-146 מיליארד דולר, וחלק מן הכסף הוקצה לשדרוג הסבסוד לרכישת רכב בכלל עם עד 10,000 ש"ח לכל מכונית וסבסוד גבוה יותר לכלי רכב חשמליים – הכל מתקציב המדינה. בתחילת יולי עודכנה התוכנית הממשלתית הגרמנית ורף הסבסוד הועלה עד ל-9,000 אירו למכונית, כלומר עד 35,300 ש"ח
ממשלת הולנד הקציבה לאחרונה כ-11.4 מיליון דולר לתמיכה ברכישת מכוניות חשמליות חדשות, וכל התקציב הזה נוצל על-ידי אזרחי המדינה בתוך שמונה ימים בלבד. גם ממשלות צרפת ובריטניה מסבסדות רכישת מכוניות חשמליות, אמנם בהיקף פחות נדיב מזה של גרמניה אמנם אבל עדיין כזה שמאפשר ללא מעט חברות להציע הסכמי שכירות בעלות חודשית זעומה של החל מ-9.9 אירו ועד 79 אירו.
פופוליזם או הצלת הכלכלה?
בשבוע שעבר נשמעה בישראל ביקורת נוקבת כלפי תוכנית החלוקה של 750 שקלים לכל אזרח, בלי קשר למצבו התעסוקתי או הכלכלי, אשר הוצגה על-ידי ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. הטענה העיקרית כלפי תוכנית זאת היא שהיא נובעת מלחץ, נעשתה "בשליפה" ושהמניע העיקרי מאחוריה הוא פופוליזם.
התוכנית הגרמנית, לעומת זאת, זוכה לשבחים רבים מפני שהיא מהווה חלק מאסטרטגיה כוללת שנועדה לקדם את תעשיית הרכב במדינה, את התעסוקה ואת הכלכלה. חברת היעוץ החשובה מקינזי פרסמה לאחרונה מחקר חדש שמצביע על האפשרות שגרמניה תצליח לעקוף את סין בייצור ומכירת כלי רכב חשמליים, לא מעט בזכות התמיכה הממשלתית (אשר לא שונה בהרבה, אגב, מן התמיכה שהעניקו הסינים לתעשייה המקומית שלהם). "נתח השוק של יצרניות הרכב הגרמניות בייצור רכב חשמלי ברחבי העולם יעלה מ-18% בשנה שעברה ל-29% בשנת 2024", נכתב בדו"ח, "עם ייצור של יותר מ-1.7 מיליון כלי רכב חשמליים תוכל תעשיית הרכב הגרמנית לעקוף את התעשייה הסינית כבר במהלך השנה הבאה".
המחקר של מקינזי מתייחס אך ורק ליצרניות רכב בבעלות גרמנית ולאו דווקא למכוניות שמיוצרות על אדמת גרמניה, כלומר שהוא לא כולל, למשל, את התפוקה של טסלה האמריקנית במפעל החדש שהיא מקימה בימים אלה בגרמניה. עם זאת, המחקר מעלה על נס את התרומה הנדיבה והעקבית של ממשלת גרמניה בסבסוד המכירות של רכב חשמלי, כמו גם את ההשקעות הדרמטיות שלה בפיתוח רשת טעינה לרכב חשמלי.
