לולא נסחפה קצת יכולה הייתה כנופיית אוכפי החוק של העיירה האמפטון להמשיך ולהעשיר את הקופה באמצעות דוחות מהירות. אף מילה על בטיחות בדרכים.
צילום: Edward Linsmier for The New York Times
האם במדינה דמוקרטית יכולה אכיפת מהירות לשמש רק כמקור להכנסות תוך התעללות מיותרת בנהגים?
התשובה החד-משמעית לכך היא כן, כפי שמעידה חקירה שמנהל משרד המשפטים של מדינת פלורידה, ארה"ב, כנגד עיירה מושחתת בשם האמפטון, בצפון-מרכז המדינה.
הבשורות הטובות, אולי נקמה מתוקה ואולי נחמה פורתא, היא שבתום החקירה, גם אם רק חלק קטן מן העדויות שהתגלו אודות התנהלות העיירה יוכחו כנכונות, תבטל ממשלת פלורידה את העיירה הזאת ותעביר את הניהול שלה לידי המדינה.
בכתבה מרתקת, שיכולה הייתה להיות מאד משעשעות לולא העובדות העצובות שמובאות בה, מתארת ליזט אלווארז, כתבת הניו-יורק טיימס, את הסקנדל המתמשך שנקרא האמפטון.
מן האמור שם עולה שעד לאמצע שנות ה-90 הייתה האמפטון עיירה נידחת ופושטת רגל אי-שם באיזור נידח של פלורידה, וזאת עד ליום שבו הצליחו מאמצי ראש העיירה לספח אליה רצועה זעירה – פחות מ-400 מטרים – של כביש 301.
באותה רצועת כביש, שנהג ממוצע בקושי מספיק למצמץ לפני שהוא חולף דרכה, נקבעה מהירות הנסיעה החוקית ל-55 מייל לשעה (88.5 קמ"ש) לעומת 65 מי"ש (104.5 קמ"ש) לפניה. מאותו רגע החלה קופת המזומנים של העיירה להתמלא.
עם האוכל בא התיאבון: "כח המשטרה" – אם בכלל אפשר לקרוא לו כך – גדל משוטר אחד בשכר לכנופיה של 19 מתושבי העיירה – חלקם שוטרים אמיתיים, חלקם מתנדבים, וחלק מהם אפילו עבר הכשרה אמיתית בהפעלת מכמונת מהירות – ומספר הדוחות עלה בהתמדה.
בשנת 2010 גבתה האמפטון 197,247 דולר מקנסות לנהגים ממהרים, סכום שעלה ל-268,624 דולר בשנת 2011, ומכיוון שבהאמפטון רשומים רק 477 תושבים מדובר בהכנסה שנתית של 563 דולר לתושב. זה, אגב, לא מנע את העובדה שתקציב העייריה נותר גרעוני.
ארגון הנהגים האמריקני AAA הכניס אמנם את האמפטון לרשימת "מלכודות הרדאר" שלו, אבל זה לא עזר ל-12,698 נהגים בין השנים 2011 ל-2012, אולי בגלל השיטות היצירתיות של "כח המשטרה" שאנשיו נהגו להתחבא מאחורי פחים, להסתתר בין ערימות עצים, וככל הנראה גם לאכוף מהירות מחוץ לשטח השיפוט החוקי שלהם. לפי דיווח של CNN תוך שלוש שנים גבתה המשטרה המקומית יותר מ-600 אלף דולר בקנסות מהירות על רצועת כביש של פחות מ-400 מטרים.
חוק וסדר
בכלל, חוק וסדר הם אולי לא בדיוק מה שמאפיין את פרנסי העיירה האמפטון, כפי שמעידה העובדה שהשריף הנוכחי שלהם נמצא כרגע במעצר, בהמתנה למשפט שבו הוא מואשם בייצור סמים בכוונה להפיץ אותם. חקירת רשויות פלורידה את הנעשה בעיירה חשפה שורה ארוכה של עבירות לכאורה, והתנהלות תמוהה שכוללת היעלמות מסתורית של מסמכי עירייה, הפיכת המשטרה המקומית לכנסיה בפועל, וגם – משהו שקצת מזכיר פרשיות שהתגלו אצלנו – את העובדה שאל שלושה מבכירי העיירה לא נשלחו חשבונות מים במשך 17 חודשים (לאחר שספרי מחלקת המים "אבדו בביצה").
גם העובדה שרשויות החוק בפלורידה שללו מכנופיית "אוכפי החוק" של העיירה כמה מסמכויותיהם (למשל שימוש בכלא של המדינה) ואת הגישה למסד הנתונים המשטרתי ולרשתות הקשר, וזאת לאחר שהתגלה שלא כל השוטרים הם באמת שוטרים, מעידה במשהו על ההתנהלות המקומית.
למרות הכחשתו הברורה של נציג המחוז בממשל המדינה, יכול להיות שמה שחשף את כל המוגלה הוא דו"ח מהירות אחד יותר מידי.
אותו נציג, תושב המחוז בעצמו, חטף דוח מהירות בשנת 2011, והניע בשנה שעברה את פתיחת החקירה, שהעולה ממנה יכול לספק חומרים לכמה וכמה עונות של 'טווין פיקס' או סידרת טלביזיה בסגנון דומה.
אז האם, במדינה דמוקרטית, יכולה אכיפת מהירות לשמש רק לצורך העשרת הקופה תוך התעללות בנהגים תמימים?
העובדות מדברות בעד עצמן.
