שנים ארוכות לאחר שהשימוש באופניים חשמליים הפך לנפוץ, משרד התחבורה ומשטרת ישראל מנסים לעשות קצת סדר בתחום. במשטרה מנסים לאכוף את החוק, ובמשרד התחבורה מנסים לנסח תקנות רלוונטיות. ומה חושבים על כך בעיריית תל-אביב? ראש העיר סבור שמי שגורם לתאונות הם בכלל ההורים, שמרשים לילדיהם לרכוב על אופניים חשמליים
בזמן שהמשטרה מנסה למצוא דרכים יעילות לנהל מבצע אכיפה נגד רוכבי אופניים חשמליים שמפרים את החוק, בעיריית תל-אביב מכוונים אצבע מאשימה לעבר ההורים. "כולם מדברים על תאונות", אמר רק לאחרונה ראש העיר, רון חולדאי, בדיון שערכה מועצת העיר בנושא אכיפה נגד רוכבי אופניים חשמליים. "אבל מי גורם לתאונות? ההורים… ההורים שמרשים לילדים צעירים, (ש)קונים להם את המכשירים המסוכנים האלה ונותנים להם את זה בידיים".
דברי חולדאי נוגעים בעקיפין באחת הבעיות העיקריות במבצע האכיפה המשטרתי. בזמן שתקנות שאושרו ביולי 2014 קובעות שהרכיבה על אופניים חשמליים מותרת מגיל 14 בלבד, רבים מרוכבי האופניים החשמליים הם מתחת לגיל 14, וחלקם אף מתחת לגיל 12 – שהוא גיל האחריות הפלילית. לכן, מבצע האכיפה נדרש להתמודד עם קשיים רבים הנוגעים לטיפול ברוכבים קטינים, וכלל לא ברור כיצד מתעתדת המשטרה לטפל ברוכבים שאינם נושאים באחריות פלילית או כאלה שאינם מצוידים באמצעי זיהוי.
לדברי ראש עיריית תל-אביב, אחת הדרכים לטפל ברוכבים קטינים היא באמצעות סנקציות שיוטלו באמצעות בתי הספר. "אסרנו להכניס את האופניים (החשמליים) לתוך בית הספר", הסביר חולדאי בישיבת המועצה, "אז מה (הילדים) עושים? באים עם האופניים, קושרים אותם על-יד בית הספר. נתתי הוראה למערכת החינוך… (ש)בימים הקרובים יודיעו להורים שילד שיגיע עם אופניים חשמליים מתחת לגיל 14… לא ייכנס לבית הספר".
פתרון נוסף שמעלים בעיריית תל-אביב הוא אכיפת החוק על-ידי פקחים עירוניים וכן הגברת האכיפה מצד משטרת ישראל. "יש עכשיו הבנה", אמר חולדאי, "אחרי שכבר ניהלנו את הדיונים איתם (משרד התחבורה והמשטרה), שבכל זאת יוסמכו פקחים רגילים של עיריית תל-אביב, ויש נכונות לשים גם יותר שוטרים לטובת העניין, כדי לנסות להגיע לתוצאה טובה יותר". אלא שלמרות האופטימיות של חולדאי, במשטרה דווקא הבהירו לאחרונה שלא יועברו כל סמכויות חדשות לפקחים העירוניים עד לאחר הרכבת ממשלה חדשה.
"זה מקרה יחיד שיש בו הסכמה גם של משרד המשפטים, גם של המשטרה וגם של משרד התחבורה", הסבירה לאחרונה ראש מחלקת תביעות באגף התנועה, ניצב-משנה שרית פיליפסון. "החוק היה אמור להיות מחוקק עד סוף 2014 אבל בגלל פיזור הכנסת החוק לא חוקק. הבנו שעד שלא תקום ממשלה, החוק הזה, כמו נושא חבישת קסדה וקורקינט חשמלי לא יבוא לידי מיצוי". בדבריה של נצ"מ פיליפסון עולה עוד בעיה שנוגעת למבצע האכיפה: רבים מהרוכבים אינם יודעים מה אומר החוק, וזאת לאחר שנים ארוכות שבהן לא הצליח משרד התחבורה להסדיר את התחום.
אמנם ביולי 2014 אושרו תקנות של משרד התחבורה, אך אלה נוגעות רק לסוג אחד של אופניים – pedelec, אופניים שמצוידים במנוע עזר חשמלי המופעל על-ידי הדוושות. שימוש בסוגים נפוצים אחרים, כמו קורקינטים חשמליים ו-e-bike (שבהם הרכיבה מבצעת באמצעות מצערת ידנית ששולטת בהספק המנוע), עוד לא הוסדר, וזאת למרות שמשרד התחבורה אמור היה לסיים הכנת תקנות רלוונטיות כבר בשנה שעברה.
גם בעניין הקסדה נראה שיש חוסר בהירות בעניין המצב החוקי. בניגוד לפרסומים בכלי תקשורת, ולפיהם כל רוכב שייתפס ללא קסדה ייקנס מידית, החוק דווקא מתיר רכיבה ללא קסדה על אופניים – רגילים וחשמליים – וזאת כל עוד הרוכב הוא בוגר והרכיבה מתבצעת בכביש עירוני. רק ברכיבה בינעירונית חלה חובת חבישת קסדה על כל הרוכבים. ראוי לציין כי למרות שהחוק מתיר לרוכבים בוגרים לרכוב בעיר ללא קסדה, מומחי בטיחות ורופאים ממליצים לחבוש קסדה בכל רכיבה, בגלל הסיכון לפציעת ראש חמורה במקרה של תאונה.
אגב, גם בעניין הקסדה ניכרים ליקויים בהתנהלות משרד התחבורה. למרות שוועדת הכלכלה של הכנסת דרשה ממנכ"ל המשרד, עוזי יצחקי, לקדם חקיקה שתחייב רוכבים בוגרים לחבוש קסדה בכל רכיבה – ולמרות שיצחקי הבטיח לקדם במהירות את החקיקה – עד עתה לא חלה התקדמות בנושא.
