פחות מ-1.3% מכלי הרכב בישראל נבדקו בשנת 2013 על-ידי ניידות בטיחות של משרד התחבורה, וזאת למרות שהיעד שנקבע לשיעור הבדיקות גדול כמעט פי ארבעה. כך עולה מבדיקה שערך TheCar
ניידות הבטיחות של משרד התחבורה, שעורכות בדיקות אקראיות לכלי רכב, נועדו לאתר כלי רכב בעלי ליקויים חמורים שלא התגלו בבדיקות תקופתיות. כלי רכב שכאלה, שעלולים לגרום סכנה בטיחותית, מורדים מהכביש לאלתר. פעילות הניידות משלימה את מערך הבדיקות במכוני הרישוי, וכך אמורה להקטין את הסיכון הבטיחותי שנגרם על-ידי כלי רכב לקויים.
אולם, למרות חשיבותן למערך הבטיחות, בדיקת TheCar מעלה שבשנת 2013 ביצעו ניידות הבטיחות של משרד התחבורה רק כ-36 אלף בדיקות, או פחות מ-1.3% ממצבת כלי הרכב בישראל. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), בשנה שעברה נעו בכבישים כ-2.85 מיליון כלי רכב. מספר הבדיקות שערכו הניידות בשנה שעברה משקף ירידה ניכרת בהשוואה לממוצע בשנים קודמות – גם באופן אבסולוטי ובוודאי באופן יחסי.
למשל, לפני עשר שנים, בשנת 2004, בדקו ניידות הבטיחות כ-45 אלף כלי רכב, שהיוו כ-2.25% ממצבת כלי הרכב הכללית בישראל באותה עת (2.03 מיליון). בשנת 2009, השנה שבה התמנה השר ישראל כץ לשר התחבורה, ירד מספר כלי הרכב שנבדקו לכ-36 אלף, אשר היוו רק 1.4% מסך מצבת כלי הרכב בישראל. יש לציין שבעבר נקבע כי שיעור הבדיקות הראוי הוא כ-5% ממצבת כלי הרכב.
שני עשורים של החמצת יעדים
"מחלקת הניידות שבאגף הרכב בודקת את תקינותם של כלי רכב הנעים על כבישי הארץ, ואוסרת על המסוכנים שבהם להמשיך בנסיעתם", מסבירים במשרד מבקר המדינה את חשיבות פעילות הניידות, "(ו)כדי לסייע למחלקת שירותי תחזוקה בפיקוח על מכוני הרישוי וכך להגבירו, מחלקת ניידות מבצעת מפעם לפעם בדיקות במכונים (מכוני רישוי, ש.ה). היא בודקת שנית כלי רכב מיד לאחר שסיימו את בדיקת הרישוי השנתית, וזאת לצורך בקרה על רמתם המקצועית של בוחני הרישוי".
על הצורך להגדיל משמעותית את היקף הבדיקות של ניידות הבטיחות עמדו בעבר רבים: כבר שנת 1996 קבעה ועדה של מנכ"לים בשמונה משרדי ממשלה ("ועדת המנכ"לים") שיש לבדוק מדי שנה כ-5% מסך כלי הרכב. מדגם שכזה, כך החליטה הוועדה, יספק תמונת מצב באשר לתקינות כלי הרכב.
אלא שכבר בשנת 2000, כאשר פרסם מבקר המדינה דו"ח מקיף בנושא המאבק בתאונות הדרכים, נחשף שמשרד התחבורה אינו עומד ביעד שנקבע. דו"חות מעקב שפרסם המבקר במהלך העשור הקודם העלו שגם לאחר מכן לא נרשם שיפור, ובדו"ח ביקורת חריף במיוחד שפורסם במאי 2011 נקבע כי "14 שנים לאחר קבלת המלצותיה של ועדת המנכ"לים – עדיין לא עמד המשרד ביעד שקבעה הוועדה (לבדיקות באמצעות ניידות בטיחות)".
לאורך שנים, ההסברים העיקריים שסיפק משרד התחבורה היו היעדר תקציב ומחסור בכוח אדם. אלא שהעלויות הכרוכות בהפעלת ניידות הבטיחות היא זניחה בהשוואה לתקציבי העתק של משרד התחבורה, שמנהל פרויקטים בהיקף מצטבר של עשרות מיליארדי שקלים. לדברי בכיר במשרד, העלות הנדרשת היא "200 אלף שקלים לרכישה וזיווד, עוד כמה אלפים בחודש על ההפעלה, ובעיקר… זה כוח האדם – רב-בוחן, בוחן ופקיד או פקידה שמפעילים את הניידת".
ומה יקרה בשנת 2014?
חלק גדול מכלי הרכב שנעים בכבישי ישראל אינם חדשים, ולכן יש חשיבות רבה בבדיקות המדגמיות שעורכות ניידות הבטיחות. לפי נתוני הלמ"ס, כ-882 אלף כלי רכב (31% מצי הרכב) הם בני חמש עד תשע שנים, וכ-841 אלף (29%) הם בני עשר שנים ויותר. הירידה במספר הבדיקות – והירידה בשיעור כלי הרכב הנבדקים ממצבת הרכב הכללית – מקטינה את יכולת משרד התחבורה לפקח על תקינות כלי הרכב.
בשנה הקרובה מתכנן אמנם המשרד להגדיל את מספר הבדיקות לכ-50 אלף. אולם, גם אם יושג היעד – וניסיון העבר מלמד שכדאי להתייחס בספקנות ליעדי המשרד – שיעור כלי הרכב הנבדקים יהיה נמוך משמעותית מהיעד שנקבע לפני כ-20 שנה, ונמוך גם משיעור הבדיקה הממוצע בעשור הקודם. בהנחה שצי הרכב יצמח בשנה הקרובה בשיעור שבו צמח ב-2013, מספר הבדיקות המתוכנן יספיק לדגימה של כ-1.7% בלבד מצי הרכב.
