המותג פאג'רו נולד בשנת 1982, והדגם הנוכחי כבר בן עשור וחצי. רגע לפני שפאג'רו 'קינג' יורד מהבמה לקחנו אותו לסיבוב פרידה בנחל נקרות
מזה זמן רב אנחנו שומעים על פאג'רו כל-חדש שאמור להפציע בעולמנו תוך שנה-שנתיים. השנים חולפות ובינתיים מעדיפה מיצובישי להשקיע את משאביה בפיתוח מכוניות כביש ודגמי קרוס-אובר חשובים יותר עבורה, מה שמשאיר אותנו עם רכב שטח הולך ומזדקן.
אבל כאשר הגיע אלינו פאג'רו 'קינג' בשנת 2000 הוא חולל לא פחות מאשר מהפכה רבתי. אם נתעלם מריינג' רובר האקסקלוסיבי עד מאוד, פאג'רו היה ה-SUV 'ההמוני' הראשון אשר נטש את שלדת הסולם והסרנים החיים, לתצורה של מרכב אחוד עם מתלים עצמאיים.
היום יש רבים כאלה, אבל אז זה נחשב למהפכה רבתי. עם מנוע דיזל המפיק 163 כ"ס היה פאג'רו רכב השטח הראשון עם מנוע דיזל שידע לטוס בדיונות, כמו באגי קטן. הפאג'רו היה גם בסיס מצוין להכנה למירוצי מדבר (שאלו את עדו כהן שהגיע אתו למירוץ פריז-דקאר), והיה להיט מכירות של ממש.
גם היום מתהדר הפאג'רו במפרט טכני מרשים – הספק מנוע הדיזל צמח ל-200 כ"ס, ותיבת ההעברה סופר-סלקט מציעה את כל אופציות השטח האפשריות, בעזרת מנוף מכאני שאינו תלוי בשיגיונות חשמליים. לפאג'רו יש בקרת משיכה אלקטרונית וגם נעילה נשלטת לדיפרנציאל האחורי, כמו שאנו אוהבים. למרות גילו המתקדם ולאחר מתיחת פנים משמעותית בשנת 2006, הוא עדיין נראה טוב. המרכב המקומר שנראה עתידני ומוחצן ב-2000, נראה היום מתון ומאוזן; אני אוהב.
פאג'רו עדיין מוצע בגרסת 3-דלתות, אופציה אהובה וצעירה שכבר קשה למצוא בימינו. בגרסת 5-דלתות העניק לנו רכב המבחן תא נוסעים מרווח מאוד, לוח מחוונים בהיר ונקי מהתחכמויות-יתר. אהבתי מאוד את תנוחת הישיבה ואת החלון הקדמי הזקור, שמקבל גיבוי מגג שמש ענק.
משא השנים
מתיחת הפנים של 2006, השבחות מנוע ושדרוג פנסים יכולים להסתיר את קמטי הגיל, אבל הקילומטרים הראשונים על הכביש מסגירים את האמת. הפאג'רו עדין מהיר ונחרץ, במבחני תאוצה הוא היה מהיר כמעט כמו הלנד קרוזר. אבל את האוזניים והישבן אי אפשר לבלבל – במצב רגוע או בלחץ ספורטיבי, הנסיעה בפאג'רו רועשת ומטרידה, יש רעשי מנוע, רחשי רוח, המיית צמיגים, אפילו המזגן משמיע יותר מדי רעש (ליתר דיוק, הבידוד האקוסטי אינו מצליח להשקיט את פעולת המפוח). תיבת 5-ההילוכים איטית למדי, ההיגוי מעורפל… בקיצור, זה באמת רכב קשיש למדי.
בגרסתו הנוכחית הוקשחו מתלי הפאג'רו כדי להשביח את התנהגות הכביש. הוא באמת חד ומדויק יחסית לדורות הקודמים, אבל זה מתבטא גם בירידת נוחות הנסיעה בכבישים משובשים; על כביש משובש הפאג'רו נוקשה יחסית, ונוקשות זו מגיעה גם אל השביל וממנו לנוסעים.
בשטח, הפאג'רו מצטיין למדי. הוא מתמודד היטב עם שבילים זורמים אבל מייצר כמות רעידות שכבר לא מקובלת היום, בעידן בו מדד ה-NVH (מדד רעש ורעידות) של רכבי שטח אמור להתמודד עם זה של מכוניות כביש. עם הילוך כוח ונעילה אחורית נשלטת הפאג'רו עדיין יודע לטפס ולדלג, והוא ודאי טוב יותר מהרבה רכבי שטח מודרנים שוויתרו לגמרי על יכולות השטח. הבעיה היחידה היא שרמת העידון שלו נמוכה ממה שניתן למצוא היום, ודאי במחיר של למעלה מ-320,000 שקלים. אנחנו יכולים רק לקוות שהמחליף הצעיר יגיע במהרה וישמור על יכולות השטח של גיבורנו, שעומד לצאת לגמלאות.
היו ראשונים לזהות
מיצובישי הציגה את "פאז'רו" (על-שם חתול הפמפס הדרום-מערב אמריקני) ב-1982, והצטרפה לשוק גדל והולך אז של SUV, רכבי שטח עם מרכב יעיל למשפחה המטיילת (וגם הלא מטיילת). לישראל הגיע הדגם השני, שהוצג בעולם בשנת 1991.
הדור השלישי, V60, נקרא בישראל 'קינג', והיה ראשון מסוגו לשלב מבנה של רכב-פנאי (רצפה, מרכב אחוד ומתלים נפרדים) עם מכלולי שטח (הילוך כוח, נעילות). דרך אגב, פולקסווגן ופורשה הלכו בכיוון ההפוך ב-2002, כאשר הוסיפו מכלולים כאלה כאופציה לרכב הפנאי שלהם (טוארג, קאיין). ב-2006 הוצג הדור הרביעי, V80 (עדיין 'קינג' בישראל) – למעשה שדרוג בעיצוב ובסביבת הנהג של הדגם הקודם. ב-2012 זכה הדגם למתיחת פנים מינימלית, עת הוקשחו המרכב והמתלים.
מיצובישי פאג'רו 'קינג' ארוך
סוג רכב: שטח, 5 דלתות
מנוע: טורבו-דיזל 4 ציל', 3.0 ל'
הספק/סל"ד: 200 כ"ס/3,400 סל"ד
מומנט/סל"ד: 45 קג"מ/2,000 סל"ד
תיבת הילוכים: אוטומטית-טיפטרוניק, 5 הילוכים
הנעה: אחורית, כפולה, הילוך כוח, נעילה אחורית ומרכזית
בסיס גלגלים: 278 ס"מ
ממדים (גxרxא): 490x187x187ס"מ
מרווח גחון: 21.5 ס"מ
זווית גישה: 34.5 מע'
זווית נטישה: 24.5 מע'
0 ל-100 קמ"ש: 11.1 ש'
מהירות מרבית: 180 קמ"ש
מבחן ריסוק Euro NCAP : לא נערך
קבוצת זיהום אוויר: 15
מחיר: 322,900 שקל
