207 שנים לאחר הפעלת קטר הקיטור הראשון של רכבת נוסעים בבריטניה, ובזמן שבמדינת ישראל עדיין משקיעים מיליארדים בהקמת תשתיות שפועלות בדיוק על פי אותם עקרונות עתיקים, הבריטים כבר מתכננים את השלב הבא של הסעת המונים: רכבת היפרלופ שתסיע נוסעים מלונדון לסקוטלנד תוך כחצי שעה.
חברת ההנדסה הבריטית RS Components, אחת משותפותיה של אוניברסיטת אדינבורו שבסקוטלנד לפרויקט 'היפרלופ', הציגה בשבוע שעבר מפה אינטראקטיבית למספר קווי היפרלופ מוצעים בין ערים מרכזיות בבריטניה. המפה מציגה בין השאר את החיסכון הדרמטי בזמן נסיעה שממנו ייהנו הנוסעים. לדברי מהנדסי החברה, אף מערכת הסעת המונים אחרת לא מסוגלת להתמודד מול היעילות של 'היפרלופ' בכל נסיעה בטווח מרחקים שבין 500 ל-1,500 קילומטרים.
מנתונים שפרסמה RS עולה שמשך הנסיעה בין לונדון לעיר בירמינגהם, שאורך כיום שעה ו-23 דקות ברכבת נוסעים מהירה, ייארך בסך הכל תשע דקות כאשר יבוצע באמצעות היפרלופ. מדובר בחיסכון של 74 דקות. נסיעה בין לונדון אל העיר ניוקאסל, שאורכת כיום שעתיים וחצי, תארך 22 דקות בלבד, והנסיעה בין לונדון לעיר אדינבורו שבסקוטלנד, שאורכת כעת 4.5 שעות, תארך 29 דקות בלבד. זהו חיסכון של ארבע שעות!
תשתיות המסילה והרכבת בישראל נמצאות בפיגור של עשרות שנים ביחס לצרכי הסעת ההמונים שלנו ובעשור האחרון השקיעה ממשלת ישראל עשרות מיליארדי שקלים בפיתוח הרשת ורכישת מערכי קרונות חדשים. העניין הוא שעקרון הפעולה של מה שמוקם אצלנו כיום לא שונה בהרבה מן הרכבות הראשונות בהיסטוריה, ומהירויות הנסיעה לא הרבה יותר גבוהות מאלה של רכבות שפעלו אצלנו לפני 50 שנים.
אם ממשלת ישראל תשקיע בקידום המחקר והפיתוח של היפרלופ, ובעיקר בתכנון המיקום ותוכניות המתאר לקווים עתידיים – כפי שעושים בימינו בהודו, סקנדינביה, ארה"ב, איחוד האמירויות ומדינות רבות נוספות – אפשר יהיה להקפיץ את הסעת ההמונים לשלב הבא של תחבורה יבשתית, ולשנות את פני המדינה והחברה.
לדוגמא, נסיעה מתל-אביב לירושלים, אשר אורכת כיום קרוב לשעה ובעתיד תארך כחצי שעה, תארך ארבע דקות בלבד. נסיעה מתל-אביב לקריית שמונה, אשר אורכת כיום מעט יותר משעתיים בנסיעה במכונית – תארך פחות מ-12 דקות עם 'היפרלופ', ואילו נסיעה מתל אביב לאילת, אשר אורכת כיום כארבע שעות במכונית, תארך רק 21.5 דקות באמצעות היפרלופ.
הפחתה דרמטית בזמן הנסיעה היא לא רק ערך בפני עצמו אלא יש לה תועלות חברתיות עצומות בכל הקשור לפיזור אוכלוסיה, הגדלת אפשרויות התעסוקה לתושבי הפריפריות ושיפור הנגישות לשירותי חינוך ובריאות. בעידן שבו עלות המגורים והמחיה בערים הגדולות ברחבי העולם הפך בלתי נסבל עבור רבים – תחבורת המונים יעילה ומהירה יכולה לפתור בעיות דיור ולסייע בצמצום פערים חברתיים.
עקרון הפעולה של 'היפרלופ', כפי שכבר סקרנו אותו כאן מספר פעמים, הוא הנעה מהירה של "תרמילים" באמצעות שדה מגנטי בתוך צינור אטום שבו שורר תת לחץ. הצינור יכול להיות בנוי על-פני האדמה על גבי כלונסאות, או חפור בתוך האדמה במנהרות, ואפילו מונח על הקרקעית של ימים ואגמים כדי לחבר בין איים ליבשות. תרמילים יכולים להיות משונעים בתוך הצינור בקצב של תרמיל אחד בכל חצי דקה, ולשאת בתוכם עד 28 בני אדם, או מטענים.
בתיאוריה, מהירות נסיעה בתוך צינור מופחת לחץ כזה יכולה להגיע עד ל-95% ממהירות הקול, או לסדרי גודל של עד 1,200 קמ"ש, מה שאומר שנסיעה מלוס אנג'לס לסן דייגו, למשל, תארך כ-13 דקות בלבד. סדרי גודל כאלה של מהירויות משלבים את יתרון הסעת ההמונים והנגישות של רכבות עם מהירות של מטוסי נוסעים. למטוסים יישמר יתרון כאשר מרחק הנסיעה גדול מ-1,500 ק"מ, אבל שימוש ב'היפרלופ' דומה לשימוש ברכבת, ולכן אמור להיות הרבה יותר פשוט מאשר הגעה לשדה תעופה וביצוע מגוון של פעולות צורכות זמן שקשורות בלוגיסטיקה ובביטחון של הטיסה. לדברי אנשי RS, צריכת האנרגיה לכל נוסע בהיפרלופ נמוכה בכ-58% ביחס להטסה במטוסי נוסעים, ומכך נובע צמצום דומה בפליטת זיהום אוויר.
המונח 'Hyperloop' הוטבע לראשונה בשנת 2012 על ידי יזם הטכנולוגיה ומייסד החברות 'טסלה' ו-'SpaceX' אלון מאסק, וכיום עוסקות בפיתוח שלו מספר חברות, בהן 'בורינג' שמסונפת ל'ספייס איקס', 'וירג'ין היפרלופ' של ריצ'ארד ברנסון, HTT, Virgin Hyperloop One ו- Arrivo.
מדינה ישנה חדשה
החידוש בעבודה של RS Components הוא לא רק איסוף המידע אודות משך הנסיעה בין ערים שונות בממלכה המאוחדת אלא הבחירה ב-20 ערים ספציפיות מבין עריה הגדולות של בריטניה בהתאם למאפייני האוכלוסייה והכלכלה של כל ערי המדינה. אנשי RS חקרו ומצאו מי יהיו התושבים שירוויחו את הרווח החברתי והכלכלי הרב ביותר מחיבור היפרלופ אליהם, באופן שיביא את התועלת הרבה ביותר לכלכלת בריטניה.
לאחר מכן נחקרו זמני הנסיעה האמיתיים בין הערים, בניכוי עומסים חריגים או תקלות, וההשוואה למהירות התיאורטית של 'היפרלופ' בוצעה על פי מהירות נסיעה מרבית של 1,078 קמ"ש, קצת פחות מן המהירות המקסימלית התיאורטית של 1,200 קמ"ש. הקווים החדשים תוכננו לרוב אורכם בצינורות עיליים שפרושים מעל פני הקרקע, אבל בכניסות לערים ובמקומות שבהם כבר קיימת תשתית בנויה תוכננו מהנרות, אשר כמובן מייקרות את עלות ההקמה של פרויקט כזה.
בינתיים, כאמור, מפותח רעיון ה'היפרלופ' על ידי מספר חברות, בין השאר באמצעות תחרות סטודנטים שעורכת חברת 'ספייס איקס' בקליפורניה ובה משתתפות אוניברסיטאות מכל העולם, בהן גם אוניברסיטת גלזגו שנתמכת בעניין זה, כאמור, על-ידי חברת RS. התחרות הבאה מתוכננת לקיץ הקרוב, וצפויה בה השתתפות מאסיבית שמזכירה את תחרויות "פורמולה סטודנט" השונות לפיתוח מכוניות מרוץ. לא מיותר להזכיר, בהקשר הזה, שההשתתפות של משלחות סטודנטים ישראליות מאוניברסיטאות באר שבע ותל אביב, ומן הטכניון, ב"פורמולה סטודנט" הביאה להקמתה של חברת 'גריפ' הישראלית ולפיתוחה של מכונית מירוץ כחול לבן מודרנית שמשתתפת במירוצים בעולם.
ובחזרה ל'היפרלופ': בשבוע שעבר הכריזה חברת DP מדובאי, אשר מנהלת את אחד מנמלי הים הגדולים ביותר במפרץ הפרסי, על פרויקט להקמת קו היפרלופ בהודו אשר יבוצע על-ידי חברת וירג'ין. DP לא פרסמה עדיין היכן יוקם הקו הזה אבל החידוש בו הוא שמדובר בפרויקט להובלת מטענים, ולא נוסעים. בכך יש היגיון רב היות שטכנולוגיית ההיפרלופ עדיין נמצאת בחיתוליה, וסביר מאד שנוסעים רבים יעדיפו להסתכן בנסיעה בה רק לאחר שייצבר מספיק ניסיון תפעולי כדי להוכיח שמדובר באמצעי תחבורה בטוח.
מכל מקום, DP היא גם הכח הכלכלי שעומד מאחורי פרויקט ההיפרלופ הראשון שמוקם כיום בעולם, באיחוד האמירויות, בין אבו דאבי לדובאי. פרויקט זה אמור להתחיל להיבנות בתוך חמש שנים – במקביל לפיתוח של הטכנולוגיה.
