סיאט פרסמה השבוע הודעה רשמית לעיתונות אשר חושפת טפח מן הפעילות שלה בישראל, וזאת הזדמנות טובה להרהר באחת התועלות הנגזרות אך החשובות של מגזר ה'אוטו-טק' שלנו לתדמית של מדינת ישראל בעולם.
כאילו משום מקום בחרו אנשי יחסי הציבור של סיאט לספר לעיתונות העולמית על הפעילות של חברת הבת של סיאט, Xplora, למרות שזאת חוגגת כבר כמעט שנתיים של עבודה מול מגזר האוטו-טק שלנו. 'אקספלורה', כמו מרכזי החדשנות של לא מעט יצרניות רכב אחרות שפעילים בישראל, מחפשת אצלנו טכנולוגיות ורעיונות חדשים שמוסיפים ערך לחטיבה הספרדית של קבוצת פולקסווגן, אבל, כאמור, בכך אין חדש. מה שמעניין בהודעה הזאת, אשר מפרגנת לתל-אביב ולמגזר האוטו-טק שלנו פרגון עצום, הוא הפער בין הצורך והרצון של הספרדים להחצין ואף להתגאות בקשרים עם ישראל, לבין היחס לו אנחנו זוכים בתחומים אחרים. לא מיותר לציין, למשל, שההודעה של סיאט פורסמה חמישה ימים בלבד לאחר ש"נציבות זכויות האדם של האו"ם" פרסמה "רשימה שחורה" של 112 חברות ועסקים שנמצאים בקשרים עם התנחלויות בשטחי יו"ש.
בכלל, במשך עשרות שנים, גם אחרי שישראל הצליחה להדוף בקושי אך בהצלחה את החרם הערבי, איזכור של קשרים עסקיים עם ישראל על-ידי חברות בינלאומיות נחשב נדיר – וזאת גם בגלל הסכסוך המתמשך עם הפלסטינים והביקורת כלפי ההתנחלויות, גם בגלל כוחן האדיר של מדינות OPEC, בגלל תעמולה עויינת כלפינו וגם בגלל אנטישמיות לשמה. בתעשיית הרכב, למשל, היו כמה וכמה יצרניות רכב שחששו לאינטרסים המסחריים שלהן לא רק במדינות עוינות לנו, אלא אפילו בקרב דעת הקהל בשווקים המפותחים באירופה. כפועל יוצא מכך היו מספר יצרניות רכב אשר הצליחו מאד, מסחרית, בשוק הישראלי ולמרות זאת נהגו "למחוק את ישראל מהמפה" כאשר הציגו את פרישת הסוכנויות העולמית שלהן, או כאשר פירטו פעילויות עסקיות שלהן ברחבי העולם.
לא מיותר להזכיר שלישראל מעולם לא הייתה תעשיית רכב אמיתית, אלא לכל היותר תעשיית הרכבה שהתקיימה בעיקר בזכות סבסוד ומכשירי מיסוי. מאחר וכך, הקשר המסחרי היחיד כמעט בין יצרניות רכב לבין התעשייה הישראלית נבע מכך שהן נדרשו לרכוש אצלנו "רכש גומלין" כתנאי לסחר איתנו.
מצב זה השתנה במהלך העשור האחרון ב-180 מעלות בזכות ה'אוטו-טק' הישראלי, אשר נולד אצלנו כנגזרת של תעשיית ההי-טק. היות שתעשיית הרכב עצמה נמצאת בתוך מהפך אדיר שמונע על-ידי פיתוחים טכנולוגיים שלא קשורים לרכב פר-סה – למשל תקשורת, חיישנים, בינה מלאכותית, אבטחת סייבר ועוד – היא נזקקת כיום לפתרונות ויישומים שפותחו ומפותחים אצלנו לצרכים אחרים (בעיקר צבאיים, אגב). הביקוש לטכנולוגיות אוטו-טק ישראליות הצעיד את ישראל מאחת הפינות הנידחות ביותר – מבחינת העניין של תעשיית הרכב – לא רק אל מרכז הבמה אלא אל "המקום השלישי על הפודיום", מיד אחרי עמק הסיליקון של קליפורניה ומרכזי הטכנולוגיה האדירים והמושקעים של סין.
ההודעה לעיתונות שסיאט פרסמה השבוע אינה ראשונה מסוגה, ולא מיותר להזכיר את ביקוריהם של מנהלים בכירים בתעשיית הרכב בישראל בכנסים השונים של 'אקומושן' בשנים האחרונות. אבל ה"קומפלימנטים" ששזורים בה לאוטו-טק הישראלי, וצילומים מתוך כנס 'אקומושן' ושל נוף הרקיע של תל-אביב, יכולים לגרום לנו להסמיק (הגם שהם מוצדקים מאד). ההודעה מתמקדת בשתי חברות ישראליות שאקספלורה כבר משתפת איתן פעולה – 'אייסייט' ו'גאוזי', ובין השאר נכתב בה כך: "סיאט ו-Xplora מחפשות פתרונות חדשניים באחד ממרכזי הטכנולוגיה הגדולים בעולם…. בתל-אביב (ישראל) ישנן 6,600 חברות הזנק, מתוכן 800 מתמקדות בתעשיית הרכב…" וכאן מגיע ציטוט מחמיא אחר, של סטפן אילויביץ, מנהל מחלקת חדשנות המוצר בסיאט, שאומר: "תל אביב, ישראל, (היא) אחד המקומות המתקדמים ביותר מבחינה טכנולוגית על פני כדור הארץ. אם אנחנו רוצים לעצב את העתיד, עלינו להיות בסביבות העסקיות (ecosystems) החדשניות ביותר".
גם Aitor Aizkorreta, מנהל הסקאוטינג של סיאט בישראל, חוזר על אותם מספרים כשהוא מצוטט כך: "הריכוז הזה של חברות מתפתחות הופך את תל אביב לאחד ממרכזי החדשנות הקלים ביותר בעולם לחיפוש פתרונות שמשפרים את המכוניות והשירותים שלנו". סיאט, כך לפי הודעתה וגם לפי פרסומים נוספים שלה ברחבי העולם, כבר סרקה יותר מ-200 חברות ישראליות בשנתיים האחרונות ושמה לה למטרה לבצע לעל הפחות עשרה POC (הוכחת קונספט) בכל שנה באמצעות Xplora, וזאת "כדי לבחון כיצד חידושים נבחרים יתאימו לכלי רכב ולשירותים (של סיאט). הצוות שאחראי על חדשנות בסיאט מחפש במיוחד פתרונות שמשפרים את הרווחה והבטיחות, הגנת סייבר, קיימות ובינה מלאכותית".
כמו זרועות פיתוח מקבילות של חטיבות אחרות בקבוצת פולקסווגן גם אנשי הפיתוח של סיאט פועלים בישראל בשיתוף פעולה עם חברת צ'מפיון מוטורס, יבואנית הקבוצה לישראל. טל ברין, מי שעומד בראש הקשר לחברות האלה מטעם צ'מפיון מוטורס, מצוטט בהודעה לעיתונות כך: "התפקיד שלנו הוא לבנות גשרים בין סיאט לבין חברות סטארט-אפ (ישראליות) כדי לגשר על פני הבדלים תרבותיים אפשריים בעת עבודה משותפת, וכדי לקדם סינרגיה עסקית".
אגב, לפני כחצי שנה העניק אילויביץ', שהוא מהנדס בכיר בסיאט שאחראי כיום על חטיבת החדשנות, ראיון בנושא זה לעיתון הספרדי הנחשב 'אל מונדו', ובו הוא הדגיש שסיאט "בונה גשרים עם תל אביב", שאותה הוא הגדיר שם כ"מרכז לטכנולוגיית רכב אוטונומי". "תל אביב וברצלונה הם מרכזים משלימים", הוא הוסיף באותו ראיון ואמר, "אם אתה רוצה להימצא בעניינים בתחומי חדשנות ולהיות מחובר למתרחש בסביבה העסקית הרלבנטית והיזמית אתה חייב להיות נוכח לא רק בתל אביב ובברצלונה, אלא גם לקחת בחשבון את סין ואת עמק הסיליקון".
לצד הערך הכלכלי המובן מאליו, והגאווה הלאומית שאין כל סיבה להתבייש בה, העובדה שתעשיית הרכב העולמית זקוקה כעת לטכנולוגיות שמפותחות אצלנו – שמה את ישראל במקום אחר מאד מזה שבו נמצאנו בעבר. גורמים מסחריים בינלאומיים, שפעם נאלצו להסתיר או להצניע את הקשרים איתנו בגלל שיקולי דעת קהל במקרה הטוב, או אנטישמיות מכוערת במקרה הרע – לא רק שאינם נאלצים להסתתר כיום אלא דווקא להיפך: פרסום "הקשר הישראלי" עם ה'אוטו-טק' שלנו מציג אותם כגורמים מתקדמים שמחוברים לחידושים האחרונים בזירה הטכנולוגית.
The post לא מתנצלת: סיאט שמה את תל אביב על ראש שמחתה appeared first on The move.
