בעקבות פרסום רשמי של יצרנית הרכב סטלנטיס באירופה לגבי הארכת אחריות למנועי 1.5 ליטר דיזל BlueHDi אשר מותקנים בדגמים שונים מתוצרת פיג'ו, סיטרואן ואופל, פנינו אל יבואנית המותגים האלה – חברת דוד לובינסקי – כדי לקבל הבהרות לגבי יישום המדיניות החדשה בישראל. התגובה שקיבלנו מתחמקת מפירוט תנאי ההסדר וגם מתשובה לשאלה מדוע לובינסקי לא מפרסמת אותו באופן ברור ושקוף לבעלי הרכב.

הארכת אחריות ל-240,000 קילומטרים או 10 שנים

יצרנית הרכב סטלנטיס הודיעה ב-3 ביולי באירופה באופן רשמי על הארכת אחריות מיוחדת למנועי 1.5 BlueHDi שיוצרו בין אוקטובר 2017 לינואר 2023. מהלך זה כולל כיסוי של 100% מעלויות החלקים והעבודה לתקופה של 10 שנים או 240,000 ק"מ. במקביל, החברה השיקה פלטפורמת פיצויים מקוונת באתר stellantis-support.com ובאמצעותה לפצות בעלי רכב שנאלצו לשלם מכיסם תמורת תיקונים שקשורים לתקלת שרשרת התזמון במנועים אלה.

כפי שפרסמנו כאן, הכשל נגרם ככל הנראה מתכנון או ביצוע לקוי של שרשרת פלדה עם חוליות ברוחב 7 מ"מ אשר מניעה את גלי הזיזים בראש המנוע. במצבים מסוימים השרשרת הזאת נמתחת באופן שגורם לתזמון לקוי, או שהיא נקרעת לגמרי וכתוצאה מכך נגרמים לחלק מן המנועים נזקים בלתי הפיכים אשר דורשים שיפוץ יקר, או החלפה כוללת של מנועים.

פיג'ו-סיטרואן פתרה ככל הנראה את הכשל במנועים שהותקנו במכוניות החל בסוף שנת 2022 ובאופן גורף מתחילת שנת 2023, וזאת על-ידי החלפת השרשרת המקורית, וכן רכיבים נוספים, בשרשרת מחוזקת ברוחב 8 מ"מ.
למרות זאת, עד ל-3 ביולי השנה סטלנטיס לא נטלה אחריות באופן גורף באירופה, אלא טיפלה רק בחלק מן הנפגעים ולא באחרים.

תיקון בסתר: האם הסתרת מדיניות היצרן היא עבירה על החוק?

בניגוד לפרסום הרשמי והמפורט באירופה – תגובת לובינסקי בישראל מאופיינת בעמימות ובהתחמקות. אנחנו שאלנו את אנשי לובינסקי מדוע הם לא מבצעים בישראל פרסום דומה לזה שמבוצע באירופה, והאם קיימת מדיניות ברורה ושקופה לתיקון הכשלים ולפיצוי לקוחות? בנוסף ביקשנו לקבל את התנאים המפורשים לאחריות כזאת.

התשובה שקיבלנו היא: "קבוצת לובינסקי פועלת מאז ומעולם במקצועיות ובשקיפות מול בעלי הרכבים תוך יישום הנחיות היצרן הרלבנטיות לשוק הישראלי ובהתאם לדין החל עליה כיבואנית רכב. ביחס לסוג הרכב המוזכר בפנייה, יצרן הרכב האריך לאחרונה את תקופת האחריות לשרשרת התזמון גם בישראל לתקופה של 120 חודשים או 240,000 ק"מ הקודם מבניהם. הארכת האחריות מיושמת באופן עצמאי על ידי לובינסקי ומרכזי השירות שלה בכל כלי הרכב הרלבנטיים בכפוף למפורט בהנחיית היצרן על מנת להבטיח את שביעות הרצון של לקוחותיה הלקוחות וחווית הנהיגה המיטבית ברכב".

לכאורה – משמעות התגובה היא שחברת דוד לובינסקי מיישמת בישראל את מדיניות האחריות המורחבת של היצרנית, כלומר שבעל רכב ישראלי שהמנוע שלו נהרס כתוצאה של הכשל (בעבר, בהווה או בעתיד) – חוסה תחת האחריות המורחבת ל-240,000 קילומטרים או 10 שנים. על אף העמימות סביר גם שחלק מבעלי הרכב שנאלצו לשלם בעבר תמורת תיקונים יהיו מעתה זכאים לקבל החזר חלקי או מלא, וככל הנראה גם יקבלו אותו.

הבעיה היא שמנוסח התגובה עולה שלובינסקי מתחמקת מלספק תשובה לשאלה המפורשת לגבי פרסום רשמי של התקלה בישראל (כפי שסטלנטיס ביצעה באירופה) וחשוב יותר – היא לא מגלה אם היא מקיימת בארץ את מדיניות היצרנית להשבת כספים ללקוחות שנפגעו, ועיקר העיקרים: מה התנאים לקבלת פיצוי כזה?

ההתחמקות היא לא רק במישור של תשובה לשאלה שלנו אלא – חמור בהרבה – בגילוי ובשקיפות כלפי בעלי הרכב. בניגוד לאירופה בישראל לא פורסמה הודעה רשמית על התקלה הסדרתית וזה אומר שבעלי רכב שנפגעו ונאלצו להוציא כסף לתיקון התקלה אולי לא מודעים לזכויותיהם.

בהעדר פרסום רשמי וברור – בעלי רכב לא יכולים לדעת אילו דגמים מושפעים, איך הם יכולים לבדוק אם הרכב שלהם כלול או לא כלול בקבוצת הסיכון, האם וכיצד מבוצע תהליך קבלת הפיצוי לתיקונים וגם: האם סטלנטיס תפרסם בישראל קריאה לתיקון (ריקול).

מומחה משפטי עמו שוחחנו טוען שהיעדר הודעה יזומה בישראל עלול להתפרש כהפרת חוק הגנת הצרכן אשר מטיל על החברה חובת גילוי רחבה כלפי הצרכן: סעיף 2 לחוק אוסר על כל מעשה או מחדל שעלול להטעות צרכן בכל עניין מהותי בעסקה. סעיף 4 לחוק מחייב עוסק לגלות לצרכן "כל פגם או איכות נחותה… הידועים לו, המפחיתים באופן משמעותי מערכו של הנכס".

קשה לטעון שהכשל הסדרתי במנועים אלה אינו "פגם" או "עניין מהותי" בעסקה ושהוא לא מפחית מערך הרכב ו/או מאמינותו ומבטיחות השימוש בו. ההימנעות של לובינסקי מפרסום יזום וברור של המידע על הכשל ועל תוכנית האחריות המורחבת מהווה מחדל מפני שזה מונע מבעלי רכב קיימים ועתידיים לקבל "מידע מלא ואמיתי" שיאפשר להם, למשל, לפעול לבדיקת או תיקון הרכב או לדרוש פיצוי. בכך היא עלולה להטעות אותם לחשוב שרכבם תקין או שאין להם עילה לדרוש ממנה דבר.

בנוסף, לובינסקי עלולה להיות חשופה גם לטענת הטעיה במחדל וחוסר תום לב: המשפט הישראלי רואה באי-גילוי של עובדות מהותיות, שהיה על הצד השני לגלותן, כהטעיה, או "אי-גילוין של עובדות אשר לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות היה על הצד השני לגלותן". מרגע שיצרנית הרכב לקחה אחריות והשיקה תוכנית פיצויים באירופה הרי שמידע זה ידוע ללובינסקי, ולכאורה קמה לה חובה לגלות את המידע הזה לבעלי הרכב.

נזכיר גם שבתגובה לבקשת אישור לתביעה ייצוגית שהגיש בישראל עו"ד עידן איידן כנגד פיג'ו, סיטרואן ולובינסקי – השיבו יצרניות הרכב והיבואנית ש"בניגוד לטענתם של המבקשים, הרכבים מושא בקשת האישור אינם סובלים מפגם מובנה ובוודאי שלא מכשל בתכנון המנוע. מנוע Blue HDi, ובכלל זה שרשרת התזמון ושילובה במנוע, יוצר ושולב ברכבי היצרניות לאחר תכנון קפדני ועריכת בדיקות מגוונות מצד היצרניות, בהתאם לסטנדרטים המחמירים הנהוגים בתעשיית הרכב".

היצרניות והיבואנית הגישו לבית המשפט חוות דעת של "המומחים מהנדס נמרי, גולן ופסטרנק" אשר לטענתן מסבירות ש"עשויים להיות גורמים שונים אשר ישפיעו על שבר בשרשרת, שחלקם עשויים לפעול במקביל, וביניהם: הצטברות פיח כתוצאה מאי-טיפול ברכב; הותרת הרכב בהילוך סרק באופן ממושך; אי-החלפת או הוספת שמן במועד הקבוע; שימוש בשמן שאינו מתאים לסוג הרכב; ועוד. כמו כן, כאמור בחוות דעתם, פרופיל נהיגה ספציפי מובהק, העשוי להשפיע על המאפיינים האמורים, נוגע לכל שלושת המבקשים בענייננו והינו מאפייני נסיעה של מונית…"

טענות אלה עומדות בסתירה לכאורה למהלך הרחבת האחריות והפיצויים שבו נקטה סטלנטיס עצמה באירופה. אגב, הרחבת האחריות והענקת הפיצויים מוגדרים על ידי סטלנטיס כ"קמפיין שירות" או "הרחבת אחריות מיוחדת" ולא כ"ריקול" (Recall) בטיחותי מלא. למרות זאת, חלק מכלי התקשורת בעולם משתמשים במונח "ריקול" בשל היקפו הנרחב – למעלה מ-636,000 כלי רכב בצרפת ועוד כ-117,000 בבלגיה.

מהנעשה באירופה: בדיקות יזומות ותגובות לקוחות

בהיעדר פרסום רשמי בישראל אפשר להתבסס רק על פרסומים מחו"ל, ובחלק מאלה נטען שהיצרנית קראה באופן יזום לחלק מן הלקוחות לביצוע בדיקות של המנועים ברכביהם. בפרסומים אחרים נטען שבמהלך הבדיקה במוסך מבוצעים עדכון תוכנה, החלפת שמן במידת הצורך, בדיקה באמצעות כלי אבחון מיוחדים למנועים אלה, ובהתאם לממצאים מבוצעים גם בדיקה של שרשרת התזמון ואף בדיקה יסודית של רכיבי המנוע. לנוכח הערפול בדקנו מה קורה במדינות אירופה.

בצרפת, מגזין הרכב L'Argus דיווח בהרחבה על התקלה ועל כך שסטלנטיס החלה לכסות את עלויות התיקון תחת אחריות מורחבת של 10 שנים או 240,000 ק"מ, בתנאי שהלקוח יציג היסטוריית טיפולים מלאה ומוקפדת לפי הוראות היצרן. על פי פרסומים באירופה דגמי רכב עם מנוע דיזל BlueHDi 1.5 ליטר שעשויים להיות מושפעים מהתקלה הסדרתית כוללים: פיג'ו 208, 2008, 308, 3008, 5008, סיטרואן C3, C4 ,C5 איירקרוס, ברלינגו, אופל קורסה, מוקה, קרוסלנד, גרנדלנד, DS3 קרוסבק, DS4 ו-DS7 קרוסבק.

הערה חשובה: זאת רשימה חלקית שמבוססת על מידע מאירופה. בעלי רכב בישראל צריכים לוודא עם היבואנית אילו דגמים מושפעים אצלנו ואילו לא.

מדריך לבעלי רכב: כך תזהו בעיות במנוע דיזל BlueHDi

מומלץ לבעלי רכב עם מנוע דיזל 1.5 BlueHDi משנות הייצור 2017-2023 לנקוט בצעדים אלה:
1. לתעד כל תיקון במנוע דיזל הקשור לשרשרת תזמון או לרעשים חשודים במנוע.
2. לשמור קבלות על טיפולים ותיקונים במוסכים מורשי משרד התחבורה.
3. לתעד תסמינים כמו רעשים מן המנוע, ירידה בכוח, או הפעלת נוריות אזהרה.
4. לפנות ליבואנית בכתב כדי לקבל הבהרה לגבי זכאות לתיקון על חשבון היצרנית.

סימנים לתקלה אפשרית במנוע דיזל BlueHDi

• רעשים חשודים בעת הנעה של המנוע
• צליל "צרצרים" מתא המנוע
• ירידה בכוח המנוע
• נורית מנוע דולקת
• צריכת שמן גבוהה
• עשן יוצא מהמנוע

בעלי רכב עם מנוע דיזל BlueHDi מוזמנים לפנות אלינו למייל  editor@thecar.co.il ולדווח על בעיות מנוע או על הטיפול שקיבלו.

לקריאה נוספת:

החוליה החלשה: מנועי דיזל של פיג'ו-סיטרואן מתפגרים בגלל תקלה סדרתית

כשל מנועי דיזל בפיג'ו, סיטרואן ואופל: היצרנית מאריכה אחריות למיליון מכוניות אבל עדיין לא בישראל

איגוד צרכנים צרפתי מזהיר מפני רכישת מכוניות משומשות עם מנועי פיורטק של פיג'ו, סיטרואן ואופל