ממשלות ישראל וקוריאה הכריזו היום (ד') על סיכום סופי של המשא ומתן לקראת חתימה על הסכם סחר חופשי בין המדינות. משמעות ההכרזה היא שבתום אי אילו חודשים של ביורוקרטיה וניסוחים משפטיים ייערך טקס נוצץ ובו יחתמו נציגי דרום קוריאה וישראל על הסכם דומה למדי להסכמים שיש לישראל מול ארה"ב וקנדה, האיחוד האירופאי, אפט"א (איסלנד, ליכטנשטיין, נורבגיה ושוויץ), טורקיה, מקסיקו, ירדן ומצרים, וכן עם גוש מדינות מרקוסור – המדינות החשובות בדרום אמריקה.

משמעותו המעשית של הסכם סחר חופשי, מבחינת הצרכנים, היבואנים והיצואנים, היא הסרה מוחלטת של המכס שמוטל על סחורות שונות, בהן גם מכס בשיעור של 7% אשר מוטל על כלי רכב מדרום קוריאה.

לא מיותר להזכיר, הגם שזה לא קשור ישירות לענייננו, שהקוריאנים התעקשו שהסכם הסחר החופשי איתם לא יכלול יצוא ישראלי משטחי יהודה ושומרון, מזרח ירושלים ורמת הגולן, ומעבר לפדיחה הפוליטית נראה שההפסד הגדול של הקוריאנים יהיה מחירו היקר יותר של יין ישראלי טוב.

קוריאה היא מעצמה טכנולוגית ותעשייתית אדירה, לא רק בתחום האלקטרוניקה, הספנות ומערכות אנרגיה (ובהן גם טכנולוגיית סוללות מתקדמת) – אלא גם בתחום ייצור רכב. יצרנית הרכב הגדולה ביותר שם – קבוצת יונדאי-קיה, ממוקמת בראש טבלת מכירות הרכב בישראל מזה כעשור.

יחד עם זאת, נתח הארי של מכוניות קוריאניות שנמכרו אצלנו בעשור האחרון לא תמיד הגיע מקוריאה אלא לעיתים דווקא מאירופה ומטורקיה. זה לא קרה בגלל שיקולי מס, אלא מפאת שיקולי תקינה. תקינת הרכב בישראל הינה אירופאית בבסיסה, ויצרניות רכב שמייצרות לפי תקינה אירופאית מציבות בדרך כלל את אמצעי הייצור שלהם כמה שיותר קרוב לשווקי היעד, כלומר לאירופה.
מבין המכוניות שיונדאי וקיה מייצרות בקוריאה ושולחות אלינו השתיים הבולטות ביותר הן צמד התאומות ההיברידיות – יונדאי איוניק – שהיא המכונית הנמכרת ביותר בישראל ב-2019, וקיה נירו (שעברה לאחרונה מתיחת פנים). גם קיה פיקנטו – בעבר הדגם הנמכר ביותר בישראל ועדיין אחד הדגמים המובילים במכירות בישראל – מיוצרת בקוריאה.

מבין דגמי יונדאי וקיה הפופולריים שלא מיוצרים בקוריאה ראוי להזכיר ראשית לכל את טוסון (צ'כיה) ואת ספורטאז' (סלובקיה), וגם את i10, i20 ו-i30 של יונדאי ואת סיד של קיה. לעומת זאת, יצרניות נוספות שמייצרות בקוריאה ושולחות אלינו מכוניות הן שברולט (ספארק, טראקס, ובעבר גם אחיו, אופל מוקה) וסאנגיונג (רקסטון, טיבולי).

אז מתי, וכיצד, ישפיע הסכם הסחר החופשי על מחירי המכוניות בישראל?

הבשורות הטובות הן שההסכם בוודאי לא יזיק, והרעות הן שאולי הוא גם לא ממש יועיל. 7% הוא אמנם סכום לא מבוטל ממחירה של מכונית (גם אם צריך לחשב את ההסרה שלו "מלמטה", כלומר לא ממחירו לצרכן של המוצר אלא ממחירו ליבואן), אבל יצרניות הרכב יודעות בדרך כלל לספוג מכסים כדי להיות תחרותיות בשוק, ולהיפך – אם המכסים או מגבלות מס אחרות מוסרות, הנטייה שלהן היא לחלק את השלל בינן לבין היבואניות.

כאשר מביטים בתמהיל המוצרים שמגיע מקוריאה צריך לשים לב שחלק ממנו הפך (או יהפוך בקרוב) ללא רלבנטי, ושרוב הדגמים החשובים ביותר שנותרים ברשימה ספגו "מכת מס" הרבה יותר כואבת מאותם 7% מכס כאשר שונתה השנה נוסחת המיסוי הירוק. מכוניות היברידיות וחשמליות נמצאות על הכוונת של משרד האוצר וצפויות לחטוף מכת מס נוספת בשנה הבאה. לכך צריך להוסיף גם את העובדה שנתח הארי של המיסוי – כ-80% מס לפני הנחות, מוטל באמצעות מס קניה ומע"מ על כל המכוניות ללא יוצא מן הכלל, ושיעור המכס (7%) הציק עד היום בעיקר למכוניות שיוצרו בקוריאה וביפן.

במילים אחרות, למעט האפשרות הנקודתית שבה יבואניות רכב מקוריאה יחליטו לנצל את החגיגה כאמתלה למבצע מכירות – הפחתת המכס לא תשפיע באופן ראוי לציון על המחיר לצרכן של המכוניות. יחד עם זאת – מקום שבו נהנות יבואניות המכוניות מקוריאה מיתרון מסחרי בזכות הסרת המכס יהיה מעתה מול היצרניות היפניות, היות שיפן לא חתומה עם ישראל על הסכם סחר.

בכל מקרה, סיום הביורוקרטיה צפוי לארוך מספר חודשים ולכן ההשפעה המינורית יחסית שצפויה בשוק הרכב תתקיים – אם בכלל – רק במהלך השנה הבאה, ותסתכם – גם בתסריט האופטימי ביותר – בהפחתת מחיר של אחוזים בודדים בלבד. מה שיותר חשוב זה שהסרת המכס לא תשפיע על ההחלטות של יצרניות הרכב השונות מבחינת מקומות הייצור של דגמים שונים שנשלחים לישראל. אפילו במקרים הבודדים שבהם אותו דגם מיוצר במספר מדינות – שיקולי בחירת מקום הייצור שממנו נשלחים אלינו הדגמים השונים לא קשורים למחיר או למכס, אלא למקום שבו מיוצרות מכוניות עם תקינה מתאימה לישראל.

דגמי המכוניות שיובאו מקוריאה במחצית הראשונה של 2019

מקור: דו"ח רישוי איגוד יבואני הרכב