כמו לא מעט דברים אחרים בישראל, גם סצינת רכבי השטח הייעודיים – רכבי SBS או "סייד בי סייד" (ואולי למעשה "סעיד, בוא יא סעיד!") – היא קטגוריה פורחת שסובלת ממאניה דיפרסיה.
נתחיל בזה שעד היום אף אחד עדיין לא מצא שם עברי מקובל לרכבי השטח האלה ואולי טוב שכך. בפעם האחרונה שמישהו המציא שם עברי לקטגוריה של רכבי שטח נתקענו 40 שנים עם המושג "טרקטורון" שהודבק למי שנולדו במקור כרכבי שטח ארבעה (מקודם שלושה) גלגליים למטרות כיף.
המושג "טרקטורון", יענו "טרקטור קטן", מגלם בתוכו את כל תרבות הקומבינה הישראלית מפני שהוא נוצר כדי להשיג מיסוי נמוך במיוחד לכלי רכב "חקלאיים עאלק" שרובם נועדו, כאמור, לפעילויות כיף ושעשוע.
כמובן שכל קשר בין טרקטור קטן לבין כלי עם כידון אשר משלב בדרך המצחיקה ביותר יכולות של אופנוע שטח מסורבל עם עבירות של עז הרים שיכורה נדון לכשל לוגי. אבל מצד שני – איך אפשר לתרגם לעברית "ATV" ("רכב לכל סוגי השטח") או "רכב שימושי קל" (LUV) או "אופנוע ארבעה גלגלי" (quad bike) בלי לצאת כבדים?
אגב, קומבינת ה"טרקטורון" הישראלית באה בשעתו Built in עם "קשתות התהפכות", שהן המצאה ישראלית שכשמה כן היא: גורמת להתהפכויות ולפגיעות ברוכבים. לקח כמעט 30 שנים להיפטר מהשטות הזאת, וזה קרה רק אחרי שהיא הבריחה מכאן את רוב יצרניות ה"טרקטורונים" החשובות.
ואז הגיעו ה-SBS – "Side By Side" שמהר מאד הפכו לכלים הפופולריים והשימושיים ביותר בסצנת הברחות הסמים בגבול הדרום ובמרחבי הנגב.
כמובן שבמקור הם לא נועדו לזה, אלא כדי לקחת את נהיגת השטח אל הכיף האולטימטיבי ועל הדרך גם להנגיש אותה גם למי שמעדיפים לנהוג במקום לרכוב. הכלים האלה מתנהגים בשטח כמו כלי ארבעה גלגלי אמיתי ולא כמו מוטציה חיזרית של אופנוע: עם הגה במקום כידון, ארבעה גלגלים עם מפתח רחב מזה של טרקטורון ואורך ארוך יותר כדי להקנות יציבות רבה, ועם נוחות של כלי רכב שיושבים בתוכו ולא עליו.
ל-SBS, שנקראים בעולם גם UTV או ROV, יש במינימום שני מושבים שמותקנים זה לצד זה (אבל אפשר גם ארבעה או אפילו שישה מושבים), ויש להם כלוב התהפכות שתוכנן מראש ובמיוחד על-ידי מהנדסי רכב – להבדיל מקשתות ההתהפכות הישראליות שהונדסו בידי מסגר עם אפילפסיה.
ל-SBS יש דוושות במקום מצערת יד, מנוע שמותקן מאחור ולא מלמטה, וכמו ה"טרקטורונים", שחלקם באמת פותחו לשימושים חקלאיים וחלקם לשימושים ספורטיביים בעליל – גם SBSים התפתחו לכיוונים שונים, חלקם אפילו חקלאיים או צבאיים.
להבדיל מקשת ההתהפכות של טרקטורון, שמגביהה את מרכז הכובד וכך מאיצה התהפכויות שלאחריהן היא גם קוצצת ושוברת איברים – כלוב התהפכות של SBS מגן על הנהג ונוסעיו שאמורים לשבת על מושבים כשהם חגורים בחגורות. כך נוצרת מעטפת אוורירית וקלילה שלא מעמיסה משקל אבל מונעת מאנשים לעוף החוצה ולהיפגע מן הרכב עצמו או ממפגעים נייחים או ניידים אחרים. את הכלוב, במקרים רבים, משלימים חלקי מרכב כמו דלתות קלות, שמשות קדמיות ומגיני בוץ.
סביב הממלכה הזאת, ששוקלת כלום וחצי, הוסיפו גלגלים שמנים וקטני קוטר, מתלים נפרדים עם מהלך ארוך, הנעה כפולה או אחורית, ומנוע עם אופי או אפילו שורשים של אופנוע – ותקבלו כלי שאוהב ורוצה לטוס בשטח על כל דבר שאפשר לנסוע או לטפס עליו.
ה"SBS" שלשמו התכנסנו כאן – ZFORCE 1000 SPORT – שייך למשפחת רכבי השטח שמעניינת את רוב המשתמשים הפרטיים וחוסה בימינו תחת ההגדרה החדשה יחסית SSV – כפי שמכונה בשנים האחרונות הקטגוריה הספורטיבית במרוצי הראלי השונים.
מאניה ודיפרסיה
מאניית ההנאה מ-SBS בישראל מתאפשרת מפני שיש לנו המון שבילים שאפשר לגהץ בשמחה ובששון, מרחבים נהדרים לטיולי שטח ארוכים, צירים לנווט עליהם, מכשולים לטפס מעליהם, ואפילו תחרויות להשתתף בהן.
אבל הדיפרסיה, הוי הדיפרסיה.
כמו בהרבה תחומים אחרים, אומת הסטארטאפ פורשת בפני המשתמש שפע של אפשרויות, אפס אכיפה כלפי מי שבזים לחוק, ועומס רגולטורי בלתי נסבל על מי שמכבדים אותו.
ראשית לכל ולפני הכל – מאיפה המחירים המוטרפים האלה? למה מכונית שהוציאו ממנה את כל מערכות הבטיחות, את מיזוג האוויר ואת כל מערכות הנוחות, את כל הציוד שמצמצם פליטות מזהמים ואת המנוע ואת תיבת ההילוכים – ואז שתלו פנימה מנוע של אופנוע – צריכה לעלות כמו מכונית יוקרה?
שנית – איפה מאחסנים את זה, ויותר מכך – איך שומרים על זה? כלומר יש הרי את סעיד, לא משנה מאיזה עדה הוא ואם באמת קוראים לו סעיד, והוא הרי צריך SBS שיודע לנסוע בשטח יותר מהר מכל כלי רכב אחר, ולטפס על כל דבר שנמצא שם, ולברוח מכל ג'יפ או סיור צה"לי, ורצוי שזה יהיה כלי שאפשר גם להעמיס עליו כמה שקים. אז מי אנחנו שנצליח למנוע מסעיד לקחת מאיתנו את ה-SBS (שלנו) שהוא כל כך זקוק לו לצרכי עבודה?
במדינת ישראל של 2023 אתה יכול להיות חייל סדיר או מילואים שמתאמן בצאלים וסעיד (גם אם קוראים לו נאסר) יגנוב לך את המאג מהנמ"ר ואת התחמושת מהבונקר, ואתה יכול להיות טייל שישן בחניון שטח עם חברים ואח של סעיד יגנוב לך את המכונית מתחת לאף. לכן, אם אתה מתנייד בשטח עם SBS, רצוי מאד שתיקח בחשבון שמאחורי גבעה זאת או אחרת מסתתר באותו זמן מישהו שקורא לחבר שלו: "סעיד, בוא, סעיד!" (SBS) סאאאממאק…
אז לפני שמדברים על טרקטורונים או על SBSים כדאי לחשוב טוב טוב איך ואיפה מאחסנים אותם ושומרים עליהם.
המזל היחיד שלנו זה שיש סינים בעולם, ושגם הם רוצים פרוסה מן העוגה של רכבי השטח והם מוכנים (בינתיים) למכור בעולם כלים במחירים תחרותיים. בתרגום לשקלים אחרי מיסים הם מציעים לנו את Z FORCE 1000 SPORT R תמורת 89,000 שקלים שפעם היה אפשר לקנות בהם סיאט איביזה והיום לא מספיקים אפילו בשביל חצי SBS של מותג אמריקני או קנדי מכובד.
לסינים האלה קוראים CFMOTO, הם מייצרים אופנועים, כלי רכב לשטח ויאכטות, הם מיוצגים בישראל מזה כעשור על-ידי חברת עופר-אבניר – יבואנית האופנועים הוותיקה ביותר בישראל – והם אלה שהזמינו אותנו להשקת דגמי 2023 שבמהלכה נהגנו בשטח על Z FORCE 1000 R המחודש, אשר מושק אצלנו בימים חמים אלה.
כוח Z
מה שהתייצב מולנו בהרי ירושלים הוא כלי קרבי למראה ומפתה לנהיגה, למרות שנקבל בברכה גם את מי שיטען שהעיצוב שלו קצת "חיזרי". הוא משלב שילוב מיוחד בין קווים חדים ורכים, פנסי LED קדמיים נועזים שמביטים בך במבט נוקב, צמד מפלטים קרביים בין פנסי LED אחוריים, ופוזה שיוצרת תחושת בהילות דינמית של חיה משחרת לטרף.
לא אימתנו את הטענה הזאת, למרות שעל סמך התוצאה היא נראית מאד סבירה, אבל אנשי CFMOTO טוענים שלא במקרה יצא להם עיצוב מיוחד שכזה. לדבריהם, מי שנתנו יד לקווים הקופצניים למראה של ה-Z הם לא אחרים מאשר אנשי Kiska Design האוסטרים – ולמקרה שפספסתם – זאת סדנת העיצוב שאחראית לכל דגמי KTM (שבלי קשר הם בין הלקוחות של CFMOTO שגם בונה עבורם מנועים ואופנועים בסין).
Z FORCE 1000 הוא הקרבי במשפחת ה-SSV של CFMOTO. לקראת עונת 2023 שודרגו סעפות הפליטה והיניקה של מנוע ה-V טווין הארבע פעימתי האטמוספירי, מוזרק הדלק ומקורר הנוזל שלו, בנפח 963 סמ"ק. מתיחת הפנים, כך לפי היצרנית, כוללת גם מיפוי מחודש של מערכת הזרקת הדלק האלקטרונית מתוצרת 'בוש', וגם אפשרות להגדיר שני מצבי התנהלות שונים למנוע: רגיל או ספורט. בתכל'ס זה קובע אם המצערת תהיה עצבנית יותר או פחות, ולא פחות חשוב: את כמות הדרמה של תצוגת לוח השעונים.
שודרגה גם מערכת המתלים עם בולמי זעזועים מתכווננים שלא דורשים ציוד מיוחד כדי לשנות את רמת הקשיחות ושיכוך ההחזרה שלהם, ואלה משככים מתלי זרוע A כפולה מלפנים ומתלה רב-חיבורי עם זרוע נגררת מאחור, שבו חוזק גם המוט המייצב.
תא הנוסעים, אם מותר לכנות אותו כך, מתאפיין ראשית לכל בצמד מושבים ספורטיביים למראה שמספקים תמיכה טובה לגוף וכמו את גובה ההגה – גם אותם אפשר לכוון למרחק. יש חגורות בטיחות עם שלוש נקודות עיגון ויש שפע של מקום לרגליים. סביר ורצוי שתאחזו את גלגל ההגה עם כפפות, אבל בכל מקרה הוא בנוי מחומר נעים למגע ונראה שצפויה לו שרידות טובה לאורך זמן. ההגה עצמו קטום בחלקו התחתון כמיטב האופנה הנוכחית.
מול הנהג מונחים מתגים גדולים ונוחים לתפעול וגם ידית הילוכים בהישג יד. מוצבת תצוגה דיגיטלית ברוחב 5 אינטש שמעוצבת בקפידה, והיא מספקת שפע של מידע אודות מצב האגרסיביות של המנוע, שילוב ההנעה הכפולה, מהירות וסל"ד כמובן, מפלס הדלק ובחירת ההילוך, כמו גם התראות מפני התחממות ולחץ שמן, ואי חגירת חגורות.
אם כל המידע הזה נשמע מובן מאליו זה רק כדי לומר שהבחירה של מהנדסי CFMOTO בכיסוי פלסטיק שקוף ומבריק ללוח המכשירים המודרני הזה מצטלמת נהדר. אלא שתחת שמש ישראלית היא מסנוורת לפרקים את הנהג ומונעת ממנו את כל המידע החשוב הזה. עדיף היה להציב לוח פחות מפונפן ויותר מוגן, אבל מצד שני – עזבו אתכם מנתונים – תנו לנהוג!
נותנים בגז
ההשקה שבה השתתפנו נערכה בהרי ירושלים לאורך כשלוש שעות נהיגה ברוטו, על מגוון שבילים ותוואי קרקע חוליים וסלעיים. כמובן שהכלי הזה מסוגל להרבה יותר ממה שאפשר לעשות איתו בתנאים האלה ובמגבלת הזמן, לכן נכון להגדיר את ההתרשמות הזאת כפי שהיא: נהיגת התרשמות להבדיל ממבחן דרכים.
כמו בכל SBS – כלוב ההתהפכות, השלדה, וארוחת הבוקר הם הדברים היחידים שמכבידים על המנוע מבחינת משקל. במקרה של "כוח Z" – אפילו דלתות הפלסטיק שמונעות במידה רבה חדירת אבנים ועצמים זרים על תוך התא, הן דלתות "חלקיות" שמעוצבות בסגנון ספורטיבי וכמעט שלא מוסיפות ל-635 הקילוגרמים הצנועים – שהם פחות ממחצית משקלו של ג'יפ רזה.
התנעת ה-ZFORCE 1000 מכניסה אותך ל"ZONE", עם מנוע שמטרטר טרטור נעים מאחורי הגב, וכאשר משחררים את דוושת הבלמים ולוחצים על המצערת מזנקים 90 כוחות סוס מבעד לתיבת הילוכים רציפה ומטיסים אותנו קדימה. יחס ההספק משקל מרגש למרות ששיא ההספק מתקבל רק במהירות מנוע גבוהה למדי של 7,500 סל"ד, וגם כ-9 הקג"מים של המומנט נמסרים ב-6,750 סל"ד לא נמוכים בכלל. זה לכשעצמו מעודד לחיצה בריאה ומעוררת על הדוושה הימנית.
ה-Z מרחף בקלילות על גבי שבילים ומשדר תחושה של רכב זריז מאוד וקל לתמרון, ועל אף שהוא יציב מאד – הממדים שלו – אורך של 3 מטרים, רוחב של 163 סנטימטרים וגובה של 185 סנטימטרים – מתאימים למעבר גם במקומות צפופים כמו שבילים בתוך חורשות.
ההיגוי מוגבר חשמלית וזה יוצר תחושת היגוי מעט מלאכותית אבל מאד נוחה לשימוש וחסרת מאמץ, ושדה הראיה פתוח לכל הכיוונים. הארגונומיה טובה עם מתגים גדולים שנוח לתפעל תוך כדי נהיגה קופצנית, ואם לא משתקפת שמש על לוח המחוונים מתקבלת תצוגה ברורה שמזכירה לנהג אם זכר לשלב את ההנעה הכפולה, או לא.
בארבע הפינות מסתובבים גלגלים שמנמנים בקוטר 29 אינטש שנעולים על חישוקי 14 אינטש עם 'בדלוק' (Beadlock) שמונע מהצמיגים להיפרד מהם כאשר לחץ האוויר נמוך מידי. מהלך המתלים מלפנים הוא 34 סנטיטרים, מאחור 39.5 סנטימטרים, ומרווח הגחון: 34 סנטימטרים מכובדים. אגב, עבור תנאי עבירות ממש קשים, שכמותם לא ניסינו, אפשר לשלב בקלילות את נעילת הדיפרנציאל הקדמי וגם לעבור להילוך "כוח".
תלונות? כן, בהחלט. הבלמים לא מספיק חזקים ומדויקים.
האבזור המקורי של הדגם כולל כננת עם כושר משיכה של 3,000 ליברות שהן כ-1,360 קילו, כלומר בערך פי 2 משקל הכלי, ועל זאת כרוך כבל ניילון במקום פלדה למען בטיחות המשתמשים ועוברי האורח: כאשר כבל פלדה ניתק יש לו יכולת מופלאה להצליף בכל מי שסביבו ולפצוע קשה. כבל ניילון, לעומת זאת, נקרע פחות או יותר באותם עומסים אבל במקרה כזה הוא נשמט אל הקרקע, ובשונה מכבל פלדה אין לו נטייה לאבד גיד או שניים שנקרעים ופוצעים את היד.
בנוסף כולל הכלי גם גג קשיח, מגיני אבק ובוץ, שקע חשמל במתח 12 וולט, שני שקעי USB, וארגז חפצים מקורי שמותקן על המנשא.
אנשי CFMOTO , שכמובן פיתחו לכלי הזה אפליקציה תואמת, מבטיחים שהם הקפידו במיוחד על קלות התחזוקה – גם במוסך וגם בשטח. זה מתבטא למשל בנוחות ההחלפה של מסנן אוויר ורצועת וריאטור, ובאפשרות הגישה אל תיבת ההילוכים הרציפה שהונדסה על-ידי חברה קנדית (ומן הסתם מיוצרת בסין ברישיון).
אז מה אני חושב על ZFORCE 1000? שהוא אחלה, והמחיר שלו סביר באופן יחסי גם אם לא אבסולוטית, ושיהיה טוב אם יסדרו כבר לסעיד עבודה מועדפת.