ביום שישי שעבר פרסמה הסוכנות להגנת הסביבה האמריקנית מכתב שכותרתו "הודעה על הפרה" אשר נשלח לחברות פולקסוואגן ואאודי של ארצות הברית, ובו מפורטות האשמות חמורות ביותר אודות הונאה, לכאורה, שביצעה קבוצת פולקסוואגן כלפי הסוכנות.
עיקרי הדברים פורסמו אמנם בימים האחרונים – החשד הוא שפולקסוואגן רימתה במבחני זיהום האוויר עם כמה ממנועי הדיזל שלה וכך הצליחה לקבל את אישור הסוכנות למכירתם בארה"ב – אבל כל הסימנים מצביעים על כך שכל מה שקרה עד כה הוא רק קצה קרחון לפרשה שעתידה לטלטל היטב את כל תעשיית הרכב בחודשים הבאים.
הודאתו של מנכ"ל קבוצת פולקסוואגן – מרטין וינטרקורן, שפורסמה אתמול, לפיה פולקסוואגן (והוא אישית) "מתנצלת על כך שפגעה באמונם של לקוחותיה", חושפת אולי טפח מן ההתנהלות הצפויה של החברה בתקופה הקרובה אבל מסתירה עדיין את תכנית הפעולה המשמעותית יותר של החברה, ואת הפעולות שהיא מתכננת לבצע לנוכח המתקפות הרבות שצפויות עליה מכל עבר.
זאת, בין השאר, מפני שגם וינטרקורן עצמו עדיין לא יודע מה יעלה בגורלו: במהלך יום הכיפורים (שלנו), יום רביעי, יתכנס דירקטוריון החברה לדון בפרשה, וזאת יומיים לפני דיון שנקבע מראש בו עתידה הייתה המשך כהונתו כמנכ"ל הקבוצה להיות מאושרת.
מבין מעט העובדות שכבר התבררו עולה התמונה הבאה: מהנדסי פולקסוואגן תכנתו את יחידת הבקרה של המנוע, ECU או "מחשב ניהול המנוע", באופן שבו הוא יכול לזהות "מצב דינמומטר" – כלומר מצב שבו המכונית ניצבת על מכשיר בדיקה. עצם התכנות של מצב כזה פשוט מאד, וככל הנראה משמש את רוב יצרניות הרכב בימינו אם לא את כולן. מערכת בקרת היציבות (ESC) מזהה מצב שבו שני הגלגלים המניעים (קדמיים במקרה של פולקסוואגן) מונעים ומסתובבים בעוד ששני הגלגלים האחרים אינם בתנועה, וגלגל ההגה מכוון ישר.
עבור מערכת שמסוגלת לזהות בשבריר שניה מצבים של היגוי יתר, תת-היגוי וחשש להתהפכות מדובר במלאכה מאד קלה לביצוע, וכאמור ככל הנראה כל המערכות מסוג זה, אצל כל יצרניות הרכב, מסוגלות לזהות מצב שכזה.
השאלה היא מה תוכנתה המערכת לעשות ברגע שהיא מזהה "מצב דינמומטר", ולטענת הסוכנות היא תוכנתה לרמות אותה על-ידי כך שהיא מפחיתה את ביצועי המנוע תוך כדי הפחתת פליטות המזהמים – במיוחד פליטת תחמוצות חנקן.
יודגש שככל הנראה לא מדובר בתוכנה זדונית שהותקנה בנוסף אלא פשוט באחת מ"מפות הפעולה" שתוכנתו ליחידת התפעול של המנוע: כפי שאפשר לתכנת אותה לנתק שני צילינדרים כשהמנוע לא מצוי תחת עומס כדי לחסוך בדלק, להפחית את עוצמת המנוע במצב סכנה, או לשנות את תזמון השסתומים ואת מספר הזרקות הדלק והתזמון שלהן במצבים נתונים – כך גם אפשר לתכנת אותה לפעול לפי מאפייני פעולה קבועים מראש כשהיא מזהה "מצב מבחן".
חשוב גם להדגיש – כרגע למען הזהירות ולמרות הודאתו לכאורה של מנכ"ל פולקסוואגן – שכל העבירות שמיוחסות לפולקסוואגן הן בשלב זה האשמות בלבד שטרם הוכחו.
אבל אם ההאשמות נכונות, והמערכת אכן תוכנתה "לרמות", השאלה המתבקשת היא "מי נתן את ההוראה?", ושאלה לא פחות מסקרנת היא האם, וכיצד, קשורה התפוצצות הפרשה הזאת כעת להדחתו של יו"ר פולקסוואגן, פרדיננד פייש באפריל השנה – בתקופה סמוכה לזו שבה נודע לדירקטוריון פולקסוואגן אודות החקירה שמתקיימת בארה"ב.
מנכ"ל פולקסוואגן אמנם הודיע על מינויה של "ועדת בדיקה חיצונית", משהו בסגנון שג'נרל מוטורס הקימה בפרשת "סוויטשגייט", אבל מאד מסקרן לדעת עד לאיזה דרג הגיעה הידיעה אודות "התכנות המתחמן" ומאיזו דרג בחברה ירדה פקודת הביצוע שלו. בל נשכח שוינטרקורן עצמו היה מנכ"ל חברת פולקסוואגן בשנים שבהן, כך על פי החשד, החלה הרמאות הזאת להתגלגל.
אם יסתבר שידו של וינטרקורן במעל הרי שהוא יודח בוודאות, אבל גם אם הוא עצמו לא ידע על הוראה כזאת, ויכול או צריך היה לדעת עליה – הרי שזה יצביע על בעיה ניהולית שתשלח אותו הביתה.
אגב, לא צריך לחשוש ממצב שפולקסוואגן לא תמצא בעצמה את האשמים מפני שהיא עומדת כעת לעמוד בפני מספר ועדות וגופי בדיקה שונים שימונו לצורך זה ברחבי העולם.
שותפי סוד ושרקנים
ככל שיסתבר בסופו של דבר שההוראה לכאורה לעבוד על מבחני זיהום האוויר האמריקנים ניתנה מדרג גבוה יותר – כך עלולה חברת פולקסוואגן להתגלות כארגון יהיר יותר. אחרי הכל, ככל שלשיטה כזאת ישנם יותר שותפי סוד כך דרושים הרבה יותר תעוזה, חוצפה, יהירות או טיפשות כדי להאמין שזה לא ייחשף מתי שהוא.
קשה להאמין שמהנדס זוטר בחברת פולקסוואגן היה מחליט על דעת עצמו לייצר תרמית מסוג כזה ולקחת על עצמו את כל הסיכון, ומאידך ברור שהחקיקה האמריקנית החדשה שנועדה להגן על "שרקנים" (חושפי שחיתויות) בתעשיית הרכב תועיל כדי להגיע אל הגורמים המעורבים.
אחת הסוגיות החשובות, והמעניינות, שצפויה להסתעף מן הפרשה הזאת היא מה היה תפקידה של חברת 'בוש' בסיפור, ועד כמה היו אנשיה מעורבים בו.
בוש היא ספקית יחידות המחשוב הרלבנטיות – מחשב ניהול המנוע, מחשב בקרת היציבות וחיישני זיהום האוויר – והתכנות הבסיסי של המערכת, כולל התאמתה לדרישות הלקוח – בוצעו לכל הפחות בידיעתה אם לא באופן בלעדי על ידי אנשיה.
בוש הוא ספק המשנה הגדול ביותר בעולם של רכיבים לתעשיית הרכב, מה שאומר שיחידות דומות לאלה שמותקנות אצל פולקסוואגן מותקנות גם אצל כמה יצרניות רכב אחרות.
האפשרות "לעבוד" על מבחני זיהום אוויר לא מוגבלת, כך צריך להניח, למנועי דיזל ו/או למנועים מתוצרת פולקסוואגן, והסוכנות להגנת הסביבה האמריקנית כבר הודיעה על כך שפתחה בחקירה גם של דגמים מתוצרת יצרניות רכב אחרות.
אחת ההסתעפויות המעניינות של "פרשת הדיזל" עלולה להיות גילויים דומים אצל יצרניות רכב נוספות – מה שאולי יקל מעט על פולקסוואגן אבל ירגיז מאד את כלל הציבור.
יחטפו מכל הכיוונים
המותג פולקסוואגן נמצא כבר בעין הסערה, הגם שהפרשה הזאת רק החלה להתגלגל, וההתרסקות בערכה של מניית הקבוצה אתמול היא רק יריית הפתיחה ל'זובור' שהיא עתידה לעבור כעת בהרבה מאד זירות.
את ההשפלה והכאב הגדולים ביותר צפויה החברה לחטוף מן הקונגרס האמריקני, שאנשיו כבר הודיעו על שימוע שייערך בקרוב לחברה.
אין להתעלם מן העובדה שאמריקנים נוהגים ביד קשה הרבה יותר כלפי חברות וארגונים שאינם אמריקנים, ואחרי מה שג'נרל מוטורס עברה בשנה האחרונה בקונגרס אפשר לשער שהחיצים שיופנו כלפי פולקסוואגן יהיו ארסיים וכואבים יותר – ואלה צפויים גם להשפיע על חומרת הענישה כלפיה.
למרבה האבסורד, אפשר להעריך שהענישה של ג'נרל מוטורס – בפרשה שבגללה נהרגו למעלה מ-120 בני אדם ומאות נפצעו – תהיה בסופו של דבר קלה יותר מזאת שתקבל פולקסוואגן.
הסיבה לכך היא שבג'נרל מוטורס נחשפה תרבות ארגונית של טיוח וסומן מספר קטן של רשעים שבדיעבד צריכים היו לפעול אחרת.
אלא שההאשמה כלפי פולקסוואגן היא לא אודות טיוח, אלא על יצירת מנגנון מיוחד שמטרתו הונאה ורמייה, כלומר לא על טעות, פיספוס, תקלה, תכנון לקוי או חוסר נכונות להודות בטעות אלא על ביצוע הונאה מתוך כוונה תחילה – וזה, בראיה אמריקנית, דבר בלתי נסלח.
הממשל האמריקני, שחוקר את הפרשה, עלול להגיע גם למסקנה שהיו בפולקסוואגן מי שביצעו עבירות פליליות – מה שאומר שעלולים להיות מוגשים כתבי אישום שישלחו אנשים לכלא.
במקביל, וככל שהחשדות יתבררו כנכונים, כך צפויה פולקסוואגן לאבד מאות מיליוני דולרים שהושקעו על-ידה לאורך שנים בקמפיין שנועד למצב את הדיזל בארה"ב כאלטרנטיבה ידידותית לסביבה.
לא מעט לקוחות שרכשו מכוניות מונעות בדיזל צפויים כעת לעמוד בתור ולהצטרף לתביעות ייצוגיות שיוגשו כלפי החברה – בטענה שהיא רימתה אותם בנוגע לנתוני פליטות המזהמים של מכוניותיהם.
גם בחזית הזאת נראה מצבה של פולקסוואגן לא מזהיר: בעוד שחלק מן הערכאות האמריקניות פסקו בעבר לטובת ג'נרל מוטורס (למשל כאשר הגבילו תובעים שטענו שאין הבדל אמיתי בין ג'נרל מוטורס "החדשה" לחברה ה"ישנה" בכל הנוגע לאחריותה לפיצוי תמורת כשלים סדרתיים) – צריך להניח שגם הערכאות המשפטיות תהיינה פחות סלחניות כלפי חברה זרה.
מתקפה מבית ומחוץ
בצפון אמריקה, כולל קנדה, הופסקה לעת עתה מכירת מכוניות של פולקסוואגן ואאודי עם מנועי דיזל, שמהווים בין 20-25% מכלל מכירותיה שם, אלא שהצרות שלה לא יוגבלו לשם.
גם ממשלת צרפת, האיחוד האירופי וממשלת גרמניה הודיעו על "פתיחת חקירות" בנושא – כל גוף מטעמיו שלו.
הגרמנים – כך לטענתם – חוששים מן הפגיעה בשמם הטוב של יצרני הרכב הגרמנים, וינסו להסיר את הכתם מעל שמם.
הצרפתים ואנשי האיחוד טוענים מצד אחד שהחשדות כלפי "יצרן אירופאי" עלולים לפגוע בכל היצרנים האירופאים, ומצד שני הם מבקשים לוודא שאנשי פולקסוואגן לא עבדו גם עליהם.
חקירה נפרדת, בעלת ארומה פוליטית מובהקת, תבוצע ככל הנראה גם על-ידי ממשלת דרום קוריאה. שם אמנם נמכר מספר זניח של מכוניות רלבנטיות, אבל כל הזדמנות לגרור בבוץ יצרנית יריבה יכולה לעשות טוב ליצרניות המקומיות, ובמיוחד כאשר מדובר בתחום הדיזל שבו לקוריאנים יש התמחות מיוחדת (בזכות תקנות אוהדות-דיזל בשוק המקומי).
אחד השווקים היחידים שבו אולי לא תהיה לכל הפרשה הזאת משמעות מעשית הוא השוק שלנו: לכל היותר תצטרך פולקסוואגן לעדכן את נתוני זיהום האוויר שהיא מספקת ליבואנית שלה לישראל וחלק מן המכוניות ידורגו ברמת זיהום-אוויר גבוהה יותר.
אבל מכיוון שרוב מנועי הדיזל ממילא לא נהנים כמעט מיתרון מס בישראל, ככל הנראה שלא צפויה אצלנו פגיעה כלכלית או תדמיתית.
רגע מכונן
על אף שמוקדם לדעת כיצד תתפתח "פרשת הדיזל" ולאן היא תתגלגל, נראה שצפויות לה השלכות דרמטיות במספר תחומים.
רבים הסיכויים שהדיזל, שממילא היה די שנוא בארה"ב, לא ישרוד את הפרשה הזאת – מה שיוריד לטמיון לא רק את ההשקעה האדירה של פולקסוואגן בקידום שלו שם אלא גם את אלה של מרצדס וב.מ.וו.
מבחינת כל גופי הרגולציה – ודאי בארה"ב אבל גם באירופה, מדובר במשבר ששם ללעג את שיטת "בדיקות המעבדה" שנהוגות כיום בתחומי תצרוכת הדלק וזיהום האוויר.
מזה לא מעט שנים נשמעות כלפי הבדיקות האלה טענות שהן לא מייצגות את "החיים האמיתיים", וכן שיצרניות הרכב מתאימות את המכוניות שלהן לעמוד במבחני המעבדה ולא במצבים המציאותיים – מה שגורם למכוניות להיות פחות יעילות בחיי היום יום. לא מן הנמנע שמשבר הדיזל יגרום לכל גופי הרגולציה בעולם לגבש בחינות של מכוניות אמיתיות בתנאים אמיתיים.
שאלה לא פחות דרמטית נוגעת לקבוצת פולקסוואגן אשר אמורה הייתה לעקוף בסיכום השנה את טויוטה במכירות שלה, ולהפוך ליצרנית הרכב הגדולה ביותר בעולם.
משברים מן הסוג הזה יכולים להחריב ארגון קטן וגם ארגון כמו פולקסוואגן יפסיד במקרה הזה הרבה מאד כסף ויספוג פגיעה קשה מאד בשמו הטוב. אלא שבראיה ארוכת טווח יכולים משברים כאלה להועיל לארגון לגלח את היהירות שלו, למקד אותו, ולהפוך אותו בתוך כמה שנים לארגון חזק וטוב יותר.
