עם השביל העולה הולכת ומתגלה תמונות הנוף: בתחילה נושקת הדרך לעצי שיזף גדולים, שבעי ימים. צעדים ספורים לאחר מכן מגיעים אל 'המצוק הלבן' – קיר לבן, חלק ובוהק, אשר מזכיר מעט במראהו ובצבעו את "רגל הפיל" המפורסמת מראש הנקרה.
כוכים אפלוליים ומערות מסתוריות פעורים במצוק הלבן ולמעלה בשמיים מרחפות בציוץ עליז ציפורי קאק שחורות, 'עומדות' באוויר בפרפור כנפיים ומשתעשעות עם הרוח. רגע קט לאחר מכן נעות כנפיהן במהירות, וברגע של שובבות הן כאילו נכנעות לרוח, "נסחפות" וצוללות בטיסה חרישית אל המערות, נעלמות בציוץ עליז בביתן החבוי מן העין.
במאה ה-12 קיבל המצוק הלבן את שמו מהצלבנים: 'קסטרום אלבום' שפירושו "מצודה לבנה". דוברי צרפתית קראו לו 'בלאנש גארד' – "משמר לבן".
בלילות ירח בולט הסלע הלבן למרחוק, ובמהלך השנים הוא הפך לסימן היכר ל'תל צפית', שידוע גם בשמו הערבי 'תל א-סאפי'.
כמעט כמו בכל פינה אחרת בארץ ישראל ידע גם איזור זה מאבקים ומלחמות אינספור. כבר מתקופת הברונזה הקדומה, דרך דוד המלך אשר ברח לכאן מפני שאול, אל העיר הפלישתית גת שבה גוייס לצבאו של המלך אכיש, עבור בתקופה הביזנטית שממנה נותרה על פסגת התל חותמת נוצרית בשרידי כנסייה.
ב'מפת מידבא' מן המאה השישית לספירה נזכר המקום כתל "צפיתה", ובתקופה העותמנית התקיים כאן הכפר הערבי א-צאפי שננטש במלחמת העצמאות.
גת הפלשתית, שאיתה מקובל לזהות את תל צפית, מספקת מדי שנה תעסוקה למשלחות ארכיאולוגיות שחופרות בה כדי לגלות פרטים נוספים אודות תקופה שבה היא הייתה מרכז עירוני חשוב במקביל לערים לכיש וגזר.
רשות הטבע והגנים, בשיתוף קק"ל, רשות הניקוז, חברת החשמל והמועצה המקומית יואב הכשירו את תל צפית וסללו סביבו שביל הליכה נוח עם מעלה מוסדר היטב עד לפסגת התל.
הדרך משולטת עם הסברים ופסוקים מן התנ"ך אשר פזורים לאורך השביל ועד לפסגה, שם בנויה מרפסת נוף לרווחת המתמידים בטיפוס.
מפות שהוצבו כאן מתארות את הישובים וההרים שמסביב, ותצפית נפלאה של 360 מעלות מגלה אינסוף יופי מגובה 213 מטרים מעל לפני הים.
למרגלות התל, מצפון, חותר נחל האלה באדמה הקשה, על אחת מגדותיו בנוי מבנה עתיק מעל באר מים, מוצל על-ידי עץ שיזף גדול.
מטעים של עצי פרי נשירים, שמדגימים בימים אלה מדוע הם נקראים כך, מסודרים בשורות מאחורי המבנה, ומאחוריהם נטוע יער קק"ל – הגוש הירוק כהה של יער חרובית.
הרחק במערב מצוייר הפס הכחול הדק של הים התיכון, ושדות החיטה שסביב התל כבר מתהדרים כעת בפלומה הירוקה של תחילת נביטת החיטה.
השדות החקלאיים נמתחים עד לקצה האופק, חורצים את האדמה בשבילים חומים, שהרי אנחנו נמצאים בצפונו של שטח "האסם הלאומי" – עם שדות חיטה שנמתחים מכאן ועד לבית ניר, גלאון וגת.
כך מגיעים: מכביש 40 פונים בצומת ראם (מסמייה) מזרחה אל כביש 3, ומיד לאחר מכן אל כביש 383 – כביש מקסים שנמתח מזרחה.
לאחר קיבוץ כפר מנחם פונים דרומה אל יער חרובית, ומשם מוצב שילוט מסודר לתל צפית.
אפשרות נוספת היא להגיע מכביש 38 ולפנות מערבה בצומת עזקה, אל כביש 383.
הכניסה לתל צפית לא כרוכה בתשלום.
בסביבה 1: יער חרובית. יער קק"ל שמוכשר גם עבור בעלי מוגבלויות, עם מתקני משחק לילדים, שולחנות פיקניק ומקומות מסודרים להבערת אש, ממש בכניסה לתל צפית.
בסביבה 2: 'האקליפטוס הגדול'. מערבה מתל צפית נמתח שביל כורכר מסודר ומשולט לאורך נחל האלה. באמצע הדרך נושק השביל לעץ אקליפטוס ענק, ומשם הוא ממשיך לאורך גדת הנחל ומתחת לגשר של כביש 6.
הצעות נוספות לפעילויות סוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי
